כתב אישום: איומים, ניסיון תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן החלופה המוצעת מצאתי כי אין מקום להורות על שיחרור המבקש בתנאי מעצר בית מלא או להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני והכל מן הטעמים הבאים : ראשית, מעיון בכתב האישום עולה כי מיוחסות למבקש עבירות חמורות של תקיפת סוהרים תוך הסתייעות בקביים , גרימת חבלות לסוהרים לרבות איומים בפגיעה בסוהרים.

על הרשעותיו הקודמות נמנות עבירות תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, ניסיון לתקיפת שוטר, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין ואף ריצה עונשי מאסר בפועל בגין עבירות אלו.

...

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן החלופה המוצעת מצאתי כי אין מקום להורות על שחרור המבקש בתנאי מעצר בית מלא או להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני והכל מן הטעמים הבאים : ראשית, מעיון בכתב האישום עולה כי מיוחסות למבקש עבירות חמורות של תקיפת סוהרים תוך הסתייעות בקביים , גרימת חבלות לסוהרים לרבות איומים בפגיעה בסוהרים.

למעלה מן הצורך אציין כי הגם שאין לשלול קטגורית התאמתם של הורים לצורך מלאכת הפיקוח על בנם הרי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון בתיק בש"פ 1248/20 מיכאל שרו איפרח נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים ((‏4.3.2020) : "13. יתרה מכך: כפי שכבר הזדמן לי להעיר, לדעתי, הפרקטיקה של מינוי אשת הנאשם (וכן ילדו או הורהו) כמפקחת במסגרת של חלופת מעצר או של מעצרו בפיקוח אלקטרוני איננה רצויה כל אימת שמדובר בעבירה חמורה שאיננה מוחרגת מן הכלל הפוסל את בן הזוג מלשמש עד נגד בן זוגו במשפט פלילי (ראו סעיפים 3, 4 ו-5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מינוי מפקח שלא יוכל להעיד נגד הנאשם במקרה שהלה יבצע עבירה בהיותו נתון תחת פיקוחו מסכל את מטרות הפיקוח, והדברים ברורים (ראו בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי [פורסם בנבו] (‏7.12.2018), פסקה 13). סבורני, אפוא, כי די בטעם זה כדי לדחות את הטענות שהעלה המבקש נגד פסילת רעייתו כמפקחת במסגרת חלופת המעצר שהלה הציע." במקרה שבפניי אין אמו של המבקש כשירה להעיד כנגדו באם יפר את תנאי השחרור בערובה או האיזוק האלקטרוני.

סוף דבר לאור כל הטעמים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר ועל הותרת המבקש במעצר עד תום ההליכים נגדו.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בתקיפת שכנו לבנין (חלף עבירת תקיפה גורמת חבלה שיוחסה לו), ובאיומים כלפי השכן כחלק מאותו הארוע (סעיפים 379 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: חוק העונשין), וזוכה מאישום שני בו יוחסה לו עבירת הפרת הוראה חוקית.

בשונה מהאמור בכתב האישום, נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם היכה את השכן במכה יחידה על חזהו, מבלי שהסב לו חבלה פיזית, כשהוא ממשיך ומאיים.

יותר מכך, נקבע כי השכן התנהג באופן ראוי ומתון, ניסה פעם אחר פעם לשכך את כעסו של הנאשם, ביצע מאמצים לשוחח עמו בדרך ארץ, ואף הניח את ידו על חזהו בניסיון להרגיעו, אלא שכדברי השכן "ראיתי שזה מחמם אותו עוד יותר, שהוא מגיב עוד יותר אגרסיבי, מיד הורדתי את היד". לזכותו של הנאשם ייאמר כי האלימות הפיזית שנקט אינה ברף גבוה, מכה יחידה שלא גרמה לפגיעה מוחשית.

...

בסיפא להחלטתו מצא בית המשפט העליון להעיר כי: "מעשי המבקש ראויים לכל גינוי והוקעה. במכלול הדברים, דומה כי בית המשפט השלום עשה עמו חסד רב, בהסתפקו בעונש שאינו כולל מאסר בפועל". לאחר שנתתי דעתי לשיקולים עליהם עמדתי לעיל, אני קובע את מתחם העונש בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל.

אין בידי לקבל את טענת ההגנה, כי הכרעת הדין תואמת את תשובתו של הנאשם לכתב האישום.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי 4 ימי מעצר (9.6.21 עד 10.6.21, 11.6.21 עד 12.6.21).

דיון והכרעה הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של תקיפת חסר ישע (ע"י אחראי הגורמת חבלה חמורה), ניסיון לתקיפת שוטר, איומים ותקיפת חסר ישע (ע"י אחראי הגורמת חבלה של ממש).

על פי עובדות כתב האישום הנאשמת אחזה בכוח בזרועו ובאמתו הימנית של הקשיש, שפכה עליו מים, דחפה אותו, ניערה אותו והכיתה אותו בידו עד שנחבל והחל לדמם.

...

בע"פ 8780/16 JENIFFER ROYO נ' מדינת ישראל (26.4.2017), נדחה ערעורה של נאשמת אשר הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין.

בעפ"ג (מח' ב"ש) מרים מיטרני נ' מדינת ישראל 37140-04-21 (2.6.2021), נדחה ערעורה של נאשמת אשר הורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של תקיפת חסר ישע לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין.

סוף דבר, מכל הקובץ לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים : א. 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ת"פ (ק"ג) 57058-12-17 מדינת ישראל נגד פלוני (03.04.2019): הנאשם נידון לעונש בן 4 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים, לאחר שהורשע בעבירות איומים, ניסיון תקיפה הגורמת חבלה של ממש וניסיון תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש.

הנזק שניגרם מבצוע העבירה; על פי כתב האישום המתוקן וכן התעודה הרפואית של המתלוננת (נ/2), כתוצאה מהתקיפה ניחבלה המתלוננת באפה והיא נזקקה לטפול רפואי.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים במקרה זה, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 4 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים - סיכום לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי למסקנה שיש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו ולגזור על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי לנפגע העבירה.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן שבעה חודשים, שיכול ויבוצעו בעבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים לכך.

רקע כללי נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

כך, בת"פ (שלום, ראשל"צ) 36338-07-10 מדינת ישראל נ' ברדוגו (9.4.2014), הודה הנאשם והורשע במסגרת הסדר טיעון, ב-2 עבירות איומים, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, ותקיפת בת זוג.

ברע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021), הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש בבת זוג; ובעבירה של ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג.

...

אני דוחה, אפוא, את עתירת הנאשם לביטול הרשעתו.

הפגיעה שנגרמה לנאשם עקב העמדתו לדין ועקב הרשעתו הגם שכאמור אני סבור שאף אם הרשעת הנאשם תפגע בעיסוקו, אין הדבר מאפשר את ביטול הרשעתו בשל שיקולי גמול והרתעה, הרי שטענתו כי הרשעתו והעונש שייגזר עליו יפגעו בו כלכלית, שעה שהוא נדרש לשלם מזונות גם לילדיו מאשתו הראשונה, היא שיקול שניתן להביא בחשבון בעת קביעת העונש בתוככי מתחם הענישה.

סוף דבר לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, לקולה ולחומרה, ונתתי דעתי גם להודאת הנאשם בעבירות, ולחיסכון בזמן השיפוטי, וכן להליך השיקומי המצוי בתחילתו מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.