כתב אישום: אי ציות לרמזור אדום בצומת דרך חברון

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בנגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה בכך שלא ציית לרמזור אדום עת חצה צומת ברחוב דרך חברון בבאר-שבע כאשר בכיוון נסיעתו דולק אור אדום ברמזור.

...

ע.ת 1 אינה מתארת עבירה בניגוד לתקנה 65 אלא עבירה מלאה בניגוד לתקנה 22(א) ואני דוחה את ניסיונות או עדות הנאשם להעלות ספק ביחס ליכולת השוטרת להבחין דווקא בו או ביחס לביצוע עבירה אחרת מצדו שאינה חציית צומת באור אדום.

אני מקבל באופן מלא את תיאורה של ע.ת 1 במסמך ת/1 כתיאור המשקף באופן מדויק את אשר התרחש בצומת ביום האירוע.

אני מחליט להרשיע את הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ביום 30/05/14 נהג התובע 1 ברכב בדרך חברון בירושלים, לכיוון "צומת הבנקים", כאשר בכיוון נסיעתו אור ירוק ברמזור שפעל בצורה תקינה.

בד בבד, הוגש נגד הנתבעת 1 כתב אישום בגין נסיעתה באור אדום לבית המשפט לתעבורה בירושלים, בו הואשמה, כי "גרמה לתאונת דרכים בכך שנהגה ברכבה ברשלנות לתוך הצומת, חצתה את קו העצירה זאת כאשר בכיוון נסיעתה דולק אור אדום, ופגעה עם חזית קדמית ימנית של רכבה בחזית קדמית שמאלית של רכב מעורב" (סעיף א.4.

הנתבעת הואשמה בכתב האישום בשלוש עבירות: (1) היתנהגות הגורמת נזק (2) נהיגה בקלות ראש (3) אי ציות לאור אדום בנסיבות מחמירות.

כך לדוגמא, נאמר כי "ערך השוק של נכס נגזר מתפיסת הבריות את תועלתו עבורם, את שלמותו החזותית ואף האסתטיות שבו". וכן נאמר כי "השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת-בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו". וכך נאמר כי "רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש שהמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או שנתגלה כי סוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות העובדה שהמנוע המסוים ברכב המסוים אינו מגלה פגם כלשהוא". ושוב : "בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקריטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת". 8.

...

מכל הבדיקות שנעשו ברכב הגיע השמאי זריהן למסקנה שהנזק של הרכב מאובחן כנזק קל. שיעור ירידת הערך חושב ע"י השמאי זריהן כך: א. פח קצה שלוחת מרכב קדמית שמאלית 2.5% ב. סטייה במנה תא מנוע 2% ג. צביעה לא מקורית 2% ובסה"כ 6.5% .

בנוסף, בבדיקת מכון דינומומטר מיום 1/12/14 עולה כי המכון רשם תחת הכותרת: "שילדת מרכב; ליקויים בעלי משמעות גבוהה - סימני מתיחה בתחתית הרכב". סיכום מכל המקובץ אני קובע כי דין התביעה להתקבל במלואה.

כמו כן, אני קובע כי מגדל תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 9,000 ₪ וזאת תוך 21 יום.

<#2#> הכרעת דין על פי כתב האישום, נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רשוי מספר 69-862-17 ביום 1.9.16 בשעה 15:08, ובעת שהגיע לצומת הרחובות דרך חברון ונעמי בירושלים לא ציית לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו, וניכנס לצומת בנגוד לאור האדום.

על פיו, כשהגיע לצומת, בהתחלה היה ירוק, אחר כך הרמזור היבהב וכשעצרה אותו השוטרת אמר לה "את בטח מתכוונת שנסעתי באור אדום. אמרתי את זה בגלל שהאור היבהב". בהתאם, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי להעדיף את עדותה של השוטרת שהינה אמינה בעייני.

מסכים אני עם ב"כ המאשימה כפי שטען שתגובה זו, אותה מסר הנאשם לשוטרת אינה אופיינית, בציינו "את בטח חושבת שעברתי באור אדום..". ברי, כי כשאדם מציין זאת, יש בכך כדי לבסס את המסקנה כי הוא יודע על שום מה נעצר, וכן את המסקנה כי הוא יודע כי לא עבר את הצומת כשהרמזור היה ירוק כפי שציין.

בנסיבות אלה, ולאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה לצורך הרשעה, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. <#3#> ניתנה והודעה היום ט' חשוון תשע"ח, 29/10/2017 במעמד הנוכחים.

בנסיבות אלה אני מחליט להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪, אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים, החל מיום 3.12.17.

אי ציות לאור אדום, לפי תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), גרם נזק לאדם ורכוש לפי תקנה 21(ב)(2) בצרוף 68 לפקודה, נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיפים 2(א) (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 3.7.2016 בסמוך לשעה 17:30, נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רשוי 80-700-64 בדרך חברון בירושלים, מצפון לדרום, כשלצידו אחמד חוגאזי.

בהגיעו לצומת דרך חברון שמוסדר על ידי רמזורים, פנה הנאשם שמאלה לרחוב אלבק, וזאת מתוך הנתיב האמצעי מבין שלושה, שבו מותרת רק נסיעה ישר ושכשאורו של הרמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום.

...

בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן, הינו החל ממאסר למשך 8 חודשים ועד 24 חודשים, זאת לצד פסילה ממושכת וענישה נלווית.

אשר על כן סבורני, כי הנאשם הצליח להוכיח, כי הוא בעיצומו של הליך שיקומי ויש סיכוי של ממש שישתקם באופן המצדיק לסטות ממתחם העונש ההולם.

אני דן את הנאשם לעונש מאסר למשך 5 חודשים.

בהתאם, הכחיש ביצוען של העבירות המיוחסות לו בחלק זה של כתב האישום (חציית צמתים באור אדום, נסיעה בזיגזג, עלייה על שטחי הפרדה וכן נסיעה בנגוד לכיוון התנועה).

הנאשם הכחיש דבריו של סמניה, כי עבר מדרך חברון לרחוב חנוך אלבק כשהרמזור דלק אדום וטען כי חצה הרמזור כשדלק ירוק (עמ' 200, ש' 13-20).

הנאשם הסביר, כי הצומת המרומזר היחיד, בו נסע במהלך המרדף, הנו צומת אלבק-בית"ר ואם עבר באדום, אזי אירע הדבר בצומת הזה "וזה לא היה אדום" (עמ' 217, ש' 9-11).

הסניגור טען מנגד, כי ניתן להרשיע מרשו, לכל היותר, בעבירות תעבורתיות באופיין דוגמת נסיעה באור אדום, נהיגה רשלנית ופזיזה וכן אי ציות להוראות שוטר (עמ' 298, ש' 3-5).

...

הנה כי כן, לא שוכנעתי כי ליאור נתלה על חלון רכבו ונגרר כך עשרות מטרים – נתון מוגזם לכל הדעות, באופן שסיכן חייו.

לא שוכנעתי בדבר ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין וכן בביצוע עבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 274(1) לחוק.

הנאשם מורשע בזאת בעבירה אחת של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק, וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 240 לחוק.