כתב אישום: אי הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר ייחס לה עבירות אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן, בנגוד לסעיף 1יא1 + 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק") וכן העסקה ללא ביטוח רפואי, בנגוד להוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק.

...

מאחר שמדובר במסכת העסקה אחת, בעלת תשתית עובדתית זהה לגבי עובדת אחת, אני קובעת לאחר ששקלתי את טענות המאשימה בעניין, כי מדובר באירוע אחד הכולל מספר מעשים, בגינו יש לקבוע מתחם ענישה אחד (לעניין ההבחנה בין "אירוע" לבין "מעשה" ר' ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.10.14).

לכן, אני קובעת כי מתחם הענישה ביחס לנאשמת בגין העסקה ללא הפקדה לפיקדון וללא ביטוח רפואי ינוע בין 12,000 ₪ ל-45,000 ₪.

 נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לגזור על הנאשמת קנס המצוי ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בפניי ביום 10.01.22, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום כדלקמן: אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן – עבירה על פרק ד' + סעיף 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – החוק); אי עריכת ביטוח רפואי – עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק.

...

לאור האמור לעיל, מקובל עלי עקרונית מתחם הענישה שהוצע ע"י המדינה, ואולם, סבורני, כי בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שיפורט להלן, יש משום צידוק לחרוג לקולא ממתחם זה. כאמור לעיל, המדינה טענה כי לאור העובדה שהפיקדון הופקד בסופו של דבר, היא סבורה כי הקנס הראוי שיש להטיל על הנאשם צריך לעמוד על 65,000 ₪.

בדומה לעבירה הקודמת, גם ביחס לעבירה זו, אני גוזר על הנאשם, שהתחייב לא לעבור על העבירות בהן הורשע על פי הודאתו, קנס מותנה גבוה בסך 45,000 ₪ (סכום הקנס המנהלי 5,000 ₪ במכפלת 9 חודשים - מחצית מהתקופה בה עבר את העבירה).

סבורני כי העונש המורכב מתשלום קנס כספי בפועל בסך כולל של 25,000 ₪ ומקנס מותנה גבוה בסך כולל של 570,600 ₪, מאזן נכונה בין האינטרס הציבורי בשים לב למהות העבירות בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו, לבין נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי, באופן שמחד גיסא קיימת ביחס לנאשם הרתעה ממשית הן בתשלום קנס בפועל והן לאור הקנס המותנה, ומאידך גיסא, אין בעונש שנגזר עליו כדי להקשות עליו ועל משפחתו הצעירה באופן בלתי מידתי.

בהתאם לבקשת הנאשם באמצעות סניגורו, ולאור עמדת המאשימה, אני קובע כי הקנס הכולל בסך 25,000 ₪ ישולם בתשלומים חודשיים, שווים ורצופים בגובה 500 ₪ כל אחד.

הנאשמים הורשעו בעבירות כדלקמן: הנאשמת הורשעה בעבירות הבאות: (א) עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים) - אי עריכת ביטוח רפואי, זאת בנוגע לעובד המפורט בסעיף 4.1 לכתב האישום; (ב) עבירה על פרק ד' + סעיף 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים – אי הפקדת פקדון לעבוד זר מסתנן; (ג) עבירה על סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים – העסקה שלא כדין; וכן (ד) עבירה על סעיפים 2(א)(2) ו- 1יג לחוק עובדים זרים – העסקה ללא היתר.

...

נוכח האמור, בהתחשב בכלל נסיבות העניין, לרבות טיב העבירה והערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, מספר העבירות ומשך ההפרה, ומצבה הכלכלי של הנאשמת כעולה מהמסמכים שהוצגו - אני סבורה שיש להעמיד את מתחם הענישה בגין אי הפקדת פיקדון בטווח שבין 12,000-42,000 ₪ עבור הנאשמת ו- 4,000-10,000 ₪ עבור הנאשם בשל אחריות נושא משרה.

עם זאת, הנסיבות באותם גזרי דין היו שונות, ולפיכך סבורני כי לא ניתן להקיש מהם לענייננו.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, מוטלים על הנאשם הקנסות הבאים: נאשמת: 10,000 ₪ בגין הרשעתה בעבירה של העסקה שלא כדין, ללא היתר וללא ביטוח רפואי; וכן 12,000 ₪ בגין הרשעתה בעבירה של אי הפקדת פיקדון.

הרקע הצריך לעניין הנאשמים הורשעו לפי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כדלקמן: נאשמת 1 (הנאשמת): אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן - עבירה על הוראות סעיפים 1יא1 ו-2(ב)(8) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (החוק); והעסקה ללא ביטוח רפואי - עבירה על הוראות סעיף 2(ב)(3) לחוק.

...

נסיבות ביצוע העבירה (מידת החומרה הקונקרטית) - לא נטען, ומאליו גם לא הוכח, שביצוע העבירות הוביל לקיפוח זכויות העובדים בפועל; הנאשמים טענו, וטענתם לא נסתרה, שעובד אחד עזב בסופו של דבר את הארץ וכי שני העובדים קיבלו בסופו של דבר את כל זכויותיהם.

סוף דבר על הנאשמת לשלם קנס בסך 10,200 ₪ בגין אי ביצוע הפקדות; על הנאשמת לשלם קנס בסך 1,500 ₪ בגין אי עריכת ביטוח רפואי; על הנאשם לשלם סך של 5,100 ₪ בגין אי ביצוע הפקדות; על הנאשם לשלם סך של 1,000 ₪ בגין אי עריכת ביטוח רפואי; נוסף על הקנסות, בהתאם להתחייבותם בדיון הנאשמים ימנעו מביצוע עבירות דומות למשך שלוש שנים מיום 3.1.24 או שיהא עליהם לשלם את הקנסות לעבירות שביצעו לפי השיעור המקסימלי לכל עבירה.

[2: זאת, על אף שסעיף 2(ב)(8) לחוק לא צוין בסעיפים הנוספים בכתב האישום – סעיפים 7, 44, 50 ו- 51 להכרעת הדין, והנאשם אף לא העלה כל טענה בקשר לכך] טיעוני הצדדים לעונש ביום 19.3.2024 נשמעו בפניי טיעונים לעונש, וזו תמציתם: תמצית טיעוני המאשימה: המאשימה מבקשת להתייחס לעבירות של העסקת עובד זר שלא כדין וללא היתר (להלן: עבירות ההעסקה) ועבירות העסקת עובדים זרים ללא עריכת ביטוח רפואי (להלן: עבירות הביטוח הרפואי) כאירועים נפרדים בעלי מיתחם ענישה משותף, ולעבירה של אי הפקדת הפקדון כארוע אחד הכולל מספר מעשים ובעל מיתחם ענישה נפרד (להלן: עבירת הפקדון).

הארוע השני – אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן כחוק הערך החברתי הנפגע - עבירה של אי הפקדת פקדון פוגעת בערך החברתי של שמירה על מדיניות כלכלית ותעסוקתית במדינת ישראל לרבות במדיניות ההגירה הנהוגה בה, ובכלל זה, יצירת תמריץ לעובדים זרים לעזוב את הארץ ומניעת העדפה של עובדים זרים על פני אזרחים ככל ששכרם ותנאי עבודתם של העובדים הזרים יהיו נמוכים יותר בהשוואה לישראלים.

...

על הנאשם אני גוזרת את העונשים הבאים: קנס בסך של 13,000 ₪ בגין הפרת חובת אחריות של נושא משרה בעבירות ההעסקה והביטוח הרפואי כאמור לעיל; קנס בסך של 17,000 ₪ בגין הפרת חובת אחריות של נושא משרה בעבירות הפיקדון, כמפורט לעיל.

בנוסף לתשלום הקנסות אני מורה לנאשם ולנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבגינן הורשעו למשך 3 שנים, שאם תופר, יישאו הנאשמים בקנס המקסימלי הקבוע בחוק לצד עבירות אלה - 116,800 לנאשמת ועל סך 58,400 לנאשם.

בנוסף לתשלום הקנסות אני מורה לנאשם ולנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבגינן הורשעו למשך 3 שנים, שאם תופר, יישאו הנאשמים בקנס המקסימלי הקבוע בחוק לצד עבירות אלה.