כתב אישום: אי הגשת דו"חות מע"מ במועד

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בשני כתבי האישום שבכותרת הכוללים ביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד לפי סעיפים 117(א)(6) ו- 88(א) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן – חוק המע"מ) ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו 1976 (להלן – תקנות המע"מ) ו- 6 עבירות של אי תשלום המס במועד לפי סעיפים 118 ו- 88(א) בחוק המע"מ ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות המע"מ. על פי עובדות כתבי האישום הנאשמת היא חברה פרטית, הנאשם מנהלה.

...

ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

אני סבורה ששיקולי הגמול וההרתעה, מחייבים בזו הפעם הטלת מאסר לתקופה משמעותית – אשר תרוצה מאחורי סורג ובריח.

עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

לאור לקיחת האחריות המיידית, ובשים לב כי זהו מאסרו הראשון של הנאשם מאחורי סורג ובריח, אני מורה כי המאסר המותנה שיופעל ירוצה באופן ש- 2 חודשים ירוצו בחופף למאסר שהוטל בתיק זה ושני חודשים ירוצו במצטבר.

המערער בעפ"ג 59858-01-23 ייקרא להלן "המערער" או "המשיב" והמערערת בעפ"ג 55410-01-23 תיקרא להלן "המערערת" או "המשיבה". כתב האישום המתוקן המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בבצוע 21 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד לפי סעיף 117(א)(6) וסעיף 88(א) לחוק מס ערך מוסף ("חוק המע"מ") ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף ("תקנות המע"מ").

...

ענישה זו מבטאת את הצורך ליתן משקל להשבת הכספים מחד, ולצורך בהטלת ענישה מוחשית מנגד, ואנו סבורים כי היא מהווה איזון מסויים, אף שיש לומר כי הינה על הצד המקל.

לענישה בעבירות מס, ולכך שעל פי רוב היא כוללת מאסר בפועל, ר' רע"פ 6371/14 אבו מנסי באסם נ' מ"י (28.10.2014): "עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעקרון השוויון בין נישומים. חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיב של קנס כספי... מצבו הכלכלי של המבקש, והעדר יכולת מצידו לשלם את החוב, אינם מהווים עילה להקלה בעונש...". מכל האמור, אנו סבורים כי הענישה אשר הוטלה על ידי בית משפט השלום מקלה עם המערער באופן שאינו נותן מענה עונשי הולם לשורת העבירות שביצע, זאת גם לאחר שנשקלים הבאת כלל השיקולים לקולא.

סוף דבר לאור כל האמור ערעור המערער בעפ"ג 59858-01-23 נדחה, והרשעתו תיוותר על כנה.

כתב האישום הנאשם, שהיה מנהלה הפעיל של הנאשמת 1, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן כמיוחס לו ולנאשמת, ובהתאם לכך הורשעו הנאשמים בבצוע עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1962 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), כדלקמן: באישום הראשון הודו הנאשמים בכך שהגישו ארבעה דוחות מע"מ תקופתיים לחודשים 5/18, 9/18, 12/18, ו-6/19 מבלי שצרפו תשלום כנדרש על פי חוק המע"מ והתקנות, ובכך הפרו את חובתם לתשלום המס עם הגשת הדוחות, והורשעו בארבע עבירות לפי סעיף 118 לחוק המע"מ, בצרוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

לפיכך הורשעו הנאשמים ב-25 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. באישום השלישי הודו הנאשמים והורשעו בעבירה של אי הגשת דוח שנתי של מס הכנסה במועד בנוגע לשנת 2017, בגין מחזור כספי של כ-3 מיליון ₪, לפי סעיף 216(4) בקשר עם סעיפים 117 ו-224א לפקודת מס הכנסה.

...

לאחר שנתתי דעתי לעבירות שביצעו הנאשמיםולהיקפן, בהתחשב בענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה וקנס.

הנאשם הוא אדם נורמטיבי, שירת שירות צבאי קרבי, תרם לחברה, ונקלע לקושי אישי כלכלי ובריאותי, כשהוא בגיל מבוגר יחסית כך שכיום הוא חסר כל. במכלול נסיבות אלו, בשים לב לגילו של הנאשם, להודאתו במיוחס לו, להעדר עבר פלילי, להסרת כל המחדלים כמעט (בסיועם הרב של באי כוח המאשימה, עו"ד דביר עמר ועו"ד חנה בן פורת שראויים לציון ושבח), מצבו הבריאותי הקשה, ונסיבותיו האישיות המורכבות, הובילו אותי למסקנה כי אין מקום להשית עליו עונש מאסר בעבודות שירות, אף לא לתקופה קצרה, משום שיהא בכך עונש בלתי מידתי, ופוגעני יתר על המידה בנאשם בשל מצבו.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן: הנאשמת 1 קנס בסך 100 ₪, בתוך 90 ימים מהיום.

ת"פ 7825-03-18 (שלום רחובות) מע"מ רחובות נ' בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ ואח' (2019), הנאשם הורשע בעבירה של אי הגשת דוח במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. סכום המחדל שלא הוסר עמד על 5,700,069 ₪ בית משפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין חודשי מאסר בודדים ועד 12 חודשים בית המשפט גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

לשיטתי, אין למחלוקת זו נפקות לענייננו, שכן מדובר בכל מקרה של הסרה כימעט מלאה של הסכום והפער יכול להיות מוסבר, ואינני קובע מסמרות בעיניין זה, בקיומו של חוב מחוץ לכתב האישום שהסכומים ששילם הנאשם נזקפו לטובתו במקום תשלום לטובת החוב הפלילי מושא כתב האישום.

...

סופו של דבר שיש למקם את העונש קרוב לרף התחתון של המתחם, אם כי אני מקבל את טענת התביעה שלא ניתן למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון ממש.

אשר לקנס, אני סבור שמתחם הקנס נע בין 15,000 ₪ ועד 35,000 ₪.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: לנאשם 2: מאסר למשך 5 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 31.10.2023, עבודות השירות תבוצענה במרכז הסחר מודיעין.

...