מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים נגד המבקש, ושתי נאשמות נוספות, הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום בנצרת, אשר ייחס לו את ביצוע העבירות הבאות: מירמה, לפי סעיפים 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה) (2 עבירות); הוצאת חשבוניות פיקטיביות, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); ניכוי תשומות שלא כדין, לפי סעיף 117(ב)(4) לחוק מע"מ (2 עבירות); ואחריות מנהל, לפי סעיף 224א בצרוף סעיף 119 לפקודת מס הכנסה (2 עבירות).
...
בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (כב' השופט נ' אדריס – סג"נ), בת"פ 433-09-11, מיום 10.07.2017.
למעלה מן הצורך, אוסיף כי לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.
סבורני כי העונש שהושת על המבקש הינו ראוי ומאוזן, ומבטא התחשבות בכלל השיקולים לקולה שהועלו על ידי המבקש.
סוף דבר, הבקשה לרשות הערעור נדחית בזאת, וכפועל יוצא מכך מתבטלת החלטתי, מיום 17.01.2018, בדבר עיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל, אשר הושת על המבקש.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

" עינינו הרואות כי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף דן בהנפקה של חשבונית פיקטיבית במטרה שמי שהנפיק את החשבונית יתחמק או ישתמט מתשלום מס. לענייננו, על המאשימה להוכיח כי הנאשם הנפיק את החשבוניות שבנספח ב' (יוזכר, כבר החלטתי שהנאשם אחראי לכל החשבוניות שבנספח ב' גם אלה שלא הנפיק בעצמו) במטרה שהוא עצמו יתחמק או ישתמט מתשלום מס. דא עקא, הטענה של המאשימה, בעת ניסוח כתב האישום ואף בסיכומים בכתב שהוגשו על ידה, היא שהנאשם הנפיק את החשבוניות הללו, בין באופן אישי ובין מכוח היותו מנהל פעיל של הנאשמת, מתוך כוונה שמקבלי החשבוניות הם אלה שיתחמקו או ישתמטו מתשלום מס. על פניו, ברור שסעיף 117(ב)(3) איננו רלוואנטי לענייננו, מהטעם הפשוט שהמאשימה לא טענה שהנאשם בעצמו התכוון להיתחמק או להישתמט מתשלום מס מעצם הנפקתן של חשבוניות אלה.
הרשעה בעבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף קובע כדלקמן: "מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו מאסר 5 שנים." סעיף 117(ב1) דן במצבים שבהם מתבצעת פעולה על ידי הנאשם במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס. במקרה שבפניי, זהותו של "האדם האחר" לגבי כל אחת מהחשבוניות שמפורטות בנספח ב' לכתב האישום מופיעה בגוף החשבונית.
...
בנסיבות אלה, הנני קובע כי לא קופחה הגנתו בדרך כלשהי מעצם קביעתי שיש להרשיעו בעבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף שלא הופיעה בכתב האישום.
לפיכך, הנני קובע שהיסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 117(ב1) גם הוא מתקיים בהסתמך על אותן נסיבות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע את הנאשם בביצוען של העבירות הבאות: עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה שעניינה שימוש בכל מרמה, עורמה או תחבולה, וזאת בנוגע לכל החשבוניות שבנספח ב' לכתב האישום; וכן עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף שעניינה ביצוע פעולות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו וזאת לגבי כל החשבוניות שבנספח ב' לכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה העובדתית, והואיל ובא כוח הנאשם היתייחס לכך בטיעוניו, יצוין גם, כי כתב אישום נוסף הוגש נגד הנאשם ונגד ר.א.מ בת.פ (רח') 34684-07-13 בגין עבירות מס הכנסה, ולאחר שמיעת ראיות בפניי, הנאשם זוכה מכל המיוחס לו בתיק זה. הכרעת הדין והכרעת הדין המשלימה בת.פ 2284-08-12 בפרק הראשון בת.פ 2284-08-12 הורשעו הנאשם ומגן הישנה בעבירות כדלקמן - באישום הראשון בפרק הראשון הורשעו הנאשם ומגן הישנה – בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף; בעבירה של הוצאת חשבונית מס ללא תשלום המס הכלול בה, לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף; ובעבירה של שימוש בכל מירמה או תחבולה במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף.
הנאשמים ניכו את מס התשומות הגלום בחשבוניות המבוטלות בדיווחיהם התקופתיים למנהל מס ערך מוסף; באישום הרביעי בפרק הראשון הורשע הנאשם -בעבירה של הוצאת חשבונית מס או מיסמך הנחזה ככזה, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או המסמך, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף.
...
החלטתי להטיל ביחס לשני כתבי האישום עונש כולל אחד הלוקח בחשבון את מכלול הנסיבות, היקף העבירות, משכן, תדירותן, והזיקה ביניהן, תוך שמירה על יחס הולם בין הפגיעה בערכים המוגנים ובין העונש שיוטל.
לאור כל האמור, העונש ההולם בגין שני התיקים יחדיו כולל מאסר בפועל וקנס שיש בו כדי לבטא, מחד גיסא, את היקף העסקאות של הנאשמות לשנות המס הרלוונטיות, ומאידך גיסא, את מצבם הכלכלי של הנאשמים.
סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההרשעה ורקע נוסף הנאשם הורשע ביום 30.11.16, לאחר הליך הוכחות ממושך, בבצוע העבירות הבאות: הוצאת חשבוניות מס מבלי שנעשתה עסקה שלגביה הוצאו החשבוניות, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [חוק מע"מ] (ריבוי עבירות); הכנת פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות); עשיית פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותה אדם חייב בו, עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות); שִמוּש בכל מירמה או תחבולה, או הרשאה לאחר להשתמש בהן, או עשיית מעשה אחר, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות); מסירת ידיעה כוזבת תוך שימוש בכל מירמה ותחבולה, במטרה להיתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיפים 117(ב)(1) ביחד עם סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות).
למרות שהעבירות בוצעו ב-2003 עד 2006, והתיק החל להיחקר ב-2006, ולמרות שהושקעו בחקירה כל שכלולי הטכנולוגיה (כפי שטענה התובעת), כתב האישום הוגש רק ב-2011.
...
אני קובעת שמתחם העונש הראוי לאישום השני נע בין מאסר בפועל בן 42 ל-66, לצד רכיבים כספיים.
וכך נאמר בע"פ 1122/15 מדינת ישראל נ' בלאל [23.5.16], פסקה 14: "תכליתו של סעיף 58 לחוק היא הרתעתית בעיקרה. כפי שנפסק על-ידי בית משפט זה, מאסר מותנה מהווה מנגנון הרתעתי שנועד להזהיר את הנאשם מפני חזרה על מעשים אסורים, אך כאשר הרתעה זו אינה מצליחה למנוע חזרה לדפוסים עבריינים, ככלל יש להפעיל במלואו את הרכיב העונשי של המאסר המותנה". במקרה דנן, אני סבורה שלחלוף הזמן השפעה גם בנושא זה: התוצאה של התמשכות ההליך היא שכיום מופעל תנאי שהוטל עליו ב-26.1.06, כאשר נשפט על עבירה שביצע במאי 2005.
דבר זה דורש, לטעמי, התחשבות ולכן אני קובעת שהמאסר המותנה בן 12 חודשים יופעל מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש שיוטל עליו בגין תיק זה. סיכום לאור כל האמור, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 54 חודשים; אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ (מחוזי תל אביב) 40160/05 מדינת ישראל נ' רפי לוי ואח' [26.1.06], באופן שמחציתו יינשא במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ומחציתו - בחופף; הפועל היוצא הוא כי הנאשם יישא עונש מאסר בן 60 חודשים; מאסר בן 8 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג פשע; מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג עוון; קנס בסך 150,000 ₪, או 7 חודשי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ב- 43 עבירות של הוצאת חשבוניות כוזבות, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, וכן בארבע עבירות של שימוש במירמה או בתחבולה במטרה להיתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין ינואר 2014 ועד יולי 2014 הפיץ הנאשם 43 חשבוניות פיקטיביות ובכך היתחמק מתשלום מס בגובה של 1,581,087 ₪.
...
לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם בעבירות מסוג זה נע בין 10 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר בפעול.
בתוך התחשבות בשיקולים השונים לעיל, אני קובע כי מתחם הקנס נע בין 50,000 ₪ לבין 150,000 ₪.
אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו