מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום ומענה: עבירות אלימות ואיומים

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום: ביום 4.8.2019 הוגש נגד המשיב בבית משפט השלום כתב אישום הכולל שלושה אישומים, שמייחסים לו עבירות של הפרת הוראה חוקית (שתי עבירות לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); איומים (שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק); תקיפה סתם (לפי סעיף 379 לחוק); תקיפת עובד ציבור (לפי סעיף 382א(א) לחוק); והעלבת עובד ציבור (לפי סעיף 288 לחוק).
נטען כי יש ראיות לכאורה לבצוע המעשים המיוחסים לו; כי נשקפת ממנו מסוכנות לנוכח המעשים שביצע בתוך כדי הפרת התנאים המגבילים שחלו עליו, מה שמלמד גם שלא ניתן לתת בו אמון; כי לחובתו 6 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות ואיומים, בגינן ריצה "מאסרים ממושכים"; כי תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים ברי הפעלה בני 12 ו-6 חודשים; וכי לפי חוות דעת פסיכיאטרית שהתקבלה, המשיב סובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ומשתמש בסמים.
ההליך העקרי: ביום 4.8.2019 היתקיימה הקראה פורמאלית של כתב האישום ונקבע מענה לכתב האישום ליום 29.10.2019.
...
לא כל אימת שבית משפט נדרש להוראת סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לחזור ולהידרש מבראשית לרציונלים שבבסיס הסעיף ולמאות ההחלטות שניתנו במסגרת זו. בסופו של דבר, במלאכת איזונים עסקינן – איזון בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם מול מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר – והשיקולים הצריכים לעניין הם קצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם; ושיבוש הליכי המשפט.
סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 4.5.2020, או עד למתן פסק דין בת"פ 5932-08-19 בבית משפט השלום בנתניה לפי המוקדם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

שני הצדדים ביקשו כי אכריע בשאלה המשפטית שהונחה בפניי, טרם מתן מענה לכתב האישום.
לטענת ב"כ הנאשמת, לנאשמת לא מיוחסת עבירת אלימות או איומים, כדרישת סעיף 5(א)(1) בפקודת הראיות, וכך גם אין המדובר בעדות בן מישפחה לגבי עבירת רכוש עליה מלין בן המשפחה כמתלונן, כדרישת סעיף 5(ב) בפקודה.
סעדה הואשם בעבירה של חבלה במזיד ברכב, ומעובדות כתב האישום בו הודה עלה כי הוא התפרץ לרכב באמצעות שבירת חלונו, ובהמשך שבר גם את מערכת ההתנעה של הרכב.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי במחלוקת שבין הצדדים, הדין עם טענת ההגנה.
ואולם בית המשפט המשיך והבהיר באותו ענין כי - "אך במישור המשפטי ברי כי אין המונח אלימות מקיף את שלל המעשים המנויים בדיני העונשים שלנו. יש מבין העבירות הקולעות במובהק לגדריה של התנהגות אלימה, ויש אחרות המצריכות בחינה מעמיקה יותר". בענייננו, כאמור, באתי לכלל מסקנה כי בחינה מהותית-עניינית של המעשים המיוחסים לנאשמת אינם מהווים מעשה אלימות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב האישום אוחז שבעה אישומים, ומייחס למבקש 6 עבירות איומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וכן עבירת תקיפה סתם-בת זוג (עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק), אותן ביצע לכאורה כנגד המתלוננת.
מצאתי כי לעניין זה, כתב האישום מפורט דיו על מנת לאפשר לנאשם לנסות ולהפריך את המיוחס לו ואין אנו מצויים במצב בו יכולתו של הנאשם להיתגונן קופחה או כי אין באפשרותו ליתן מענה לכתב האישום.
אזכיר כי האישום השביעי נוגע לאירועים שהתרחשו כשלוש שנים בטרם המתלוננת פנתה לרשות לשם הגשת תלונה, כך שנוכח המאפיינים הייחודיים של עבירות האלימות במשפחה והדיווח עליהן (עליהם עמדתי ביתר פירוט לעיל), הדבר אינו מצדיק התערבותו של בית המשפט, וודאי לא בשלב זה. לאור כל האמור, לא מצאתי כי באופן ניסוח אישום זה יש פגם המצדיק ביטול כתב האישום זה וכן אינני מוצאת לנכון להורות במקרה זה למאשימה להשמיט חלק זה מכתב האישום.
...
ברם, כאשר אין מנוס מכך, ניתן להסתפק בכל הקשור לתיאור הזמן והמקום במושגים של "בסמוך" או "בקירוב"; ולעתים אף אין מנוס מציון .
אזכיר כי האישום השביעי נוגע לאירועים שהתרחשו כשלוש שנים בטרם המתלוננת פנתה לרשות לשם הגשת תלונה, כך שנוכח המאפיינים הייחודיים של עבירות האלימות במשפחה והדיווח עליהן (עליהם עמדתי ביתר פירוט לעיל), הדבר אינו מצדיק התערבותו של בית המשפט, וודאי לא בשלב זה. לאור כל האמור, לא מצאתי כי באופן ניסוח אישום זה יש פגם המצדיק ביטול כתב האישום זה וכן אינני מוצאת לנכון להורות במקרה זה למאשימה להשמיט חלק זה מכתב האישום.
לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כן נמצא המערער אשם בעבירת אלימות ובעבירת איומים שביצע כלפיה.
בשל המעשים המפורטים בכתב האישום יוחסו למערער העבירות הבאות: ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין בן מישפחה, לפי סעיף 351(ג) בנסיבות סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין בן מישפחה לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין; אונס, לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
כך, נימצאו סתירות בגירסתו לעניין העלאת אפשרות שליחתה של המתלוננת לפנימייה; הסיבה שמנע מן המתלוננת לקחת את יומניה לבית אביה; טענתו בדבר מחלה באיבר מינו אשר מנעה ממנו להתחכך במתלוננת; והסבריו מדוע לא ציין את דבר קיומה של מחלה זו, לא במישטרה ולא במענה לכתב האישום.
...
מנגד, המדינה סומכת את ידיה על פסק הדין קמא ועל נימוקיו וטוענת כי דין הערעור להידחות.
דיון והכרעה לאחר בחינת נימוקי הערעור, עיון בתיק בית משפט קמא ושמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר לאחר בחינת טענות המערער, לא מצאתי כי יש באלה כדי לערער את גרסת המתלוננת או כדי להקים ספק סביר בדבר אשמתו של המערער.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נגזרו על המערער 12 חודשים מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים ופצוי למתלונן בסך של 5,000 ₪.
המערער מסר מענה מפורט לכתב האישום.
על פי הכרעת דינו של בית משפט קמא, לאחר ששמע את העדים והתרשם מהם בצורה בלתי אמצעית, השתכנע בית המשפט, מעבר לספק סביר, כי המערער הוא זה שפצע את המתלונן באמצעות אבן, כמפורט בכתב האישום, ועל כן יש להרשיעו בעבירה המיוחסת לו. לאחר שסקר בית המשפט קמא את הרקע, כשאין מחלוקת שבשנים האחרונות ניטש בין המתלונן למערער סיכסוך קשה ומר על רקע גירושיו של האחרון מבתו של המתלונן, הבהיר בית משפט קמא שהשאלה שבמחלוקת היא – סוגיית זהות התוקף.
...
בע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה, פסקה 7 (23.3.2016), נקבע: "המדובר למרבה הצער בתופעה חברתית רווחת, מכוערת ומסוכנת, המחייבת תגובה עונשית מחמירה ומסר ברור מצד בתי המשפט וכלל רשויות אכיפת החוק, תוך מתן משקל משמעותי בענישה לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, גם אל מול שיקולים אישיים". אשר לעונשו של המערער, סבורני כי לא רק שבית משפט קמא התחשב במערער, אלא שאף הקל עמו במידה רבה עת הטיל עליו עונש הנושק לתחתית המתחם העונשי שקבע.
השופט שמואל בורנשטין, אב"ד אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי השופטת גרדשטיין פפקין ולמסקנתה כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו.
השופט עמית מיכלס אף אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי השופטת גרדשטיין פפקין ולמסקנתה כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו