נגזרו על המערער 12 חודשים מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים ופצוי למתלונן בסך של 5,000 ₪.
המערער מסר מענה מפורט לכתב האישום.
על פי הכרעת דינו של בית משפט קמא, לאחר ששמע את העדים והתרשם מהם בצורה בלתי אמצעית, השתכנע בית המשפט, מעבר לספק סביר, כי המערער הוא זה שפצע את המתלונן באמצעות אבן, כמפורט בכתב האישום, ועל כן יש להרשיעו בעבירה המיוחסת לו.
לאחר שסקר בית המשפט קמא את הרקע, כשאין מחלוקת שבשנים האחרונות ניטש בין המתלונן למערער סיכסוך קשה ומר על רקע גירושיו של האחרון מבתו של המתלונן, הבהיר בית משפט קמא שהשאלה שבמחלוקת היא – סוגיית זהות התוקף.
...
בע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה, פסקה 7 (23.3.2016), נקבע:
"המדובר למרבה הצער בתופעה חברתית רווחת, מכוערת ומסוכנת, המחייבת תגובה עונשית מחמירה ומסר ברור מצד בתי המשפט וכלל רשויות אכיפת החוק, תוך מתן משקל משמעותי בענישה לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, גם אל מול שיקולים אישיים".
אשר לעונשו של המערער, סבורני כי לא רק שבית משפט קמא התחשב במערער, אלא שאף הקל עמו במידה רבה עת הטיל עליו עונש הנושק לתחתית המתחם העונשי שקבע.
השופט שמואל בורנשטין, אב"ד
אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי השופטת גרדשטיין פפקין ולמסקנתה כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו.
השופט עמית מיכלס
אף אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי השופטת גרדשטיין פפקין ולמסקנתה כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו.
