כתב אישום בגין עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה

כתב האישום: נגד הנאשם הוגש כתב-אישום בגין עבירה של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס – 12 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1977.

נטען כי, בחודשים מרץ-מאי 2012, הנאשם נחקר במהלך חקירת הפרשייה 7 פעמים, בחשד לבצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.

...

נוכח קיומו של אישור להגשת כתב-האישום הגם שבדיעבד, אני סבור כי אין מקום להורות על ביטול כתב-האישום, אך בהחלט יש ליתן משקל רב לשיהוי ניכר זה שירבוץ לפתחה של המאשימה בבוא העת בעת מתן גזר-הדין, באם הנאשם יורשע בסוף ההליך.

תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

נגד הנאשמות הוגשו שלושה כתבי אישום שעניינם בעבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה, כפי שיפורט להלן.

מכאן, שיש לקבוע מיתחם ענישה אחד גם בגין העבירות מושא כתבי האישום השני והשלישי.

...

דו"ח מס הכנסה לנאשמת 1 לשנת 2015 ודו"ח אישי של נאשמת 2 לשנת 2015 הוגשו בסופו של דבר, אולם הדו"חות לשנת 2014 הוגשו באופן לא מקוון וטרם התקבלו.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על נאשמת 1 קנס סמלי בסכום של 1 ₪, שישולם לא יאוחר מיום 1.7.20.

על נאשמת 2 אני גוזרת את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות.

הנאשם הודה בכל עובדות כתב האישום ובמרבית הוראות החיקוק העולות מהן, אך כפר בעבירות מירמה ותחבולה לפי חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה אשר יוחסו לו. בין הצדדים הוסכם, כי הנאשם יורשע בהוראות החיקוק בהן הודה והצדדים הגישו טיעונים משפטיים במחלוקת המשפטית שנותרה.

מדבריו עלה כי חקירתו החלה בשל חשד לעבירות רכוש, אך התברר כי אין בחשדות אלו מאומה, ובכל זאת הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירות המס.

...

כתבי האישום והודאת הנאשם הנאשם, יליד 1973, הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום המייחסים לו 11 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ תקופתיים, בנגוד לסעיפים 117(א)(6) ו-67 לחוק מע"מ, תשל"ו-1975 ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976; 2 עבירות של אי הגשת דו"ח על הכנסות במועד, בנגוד לסעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; ו-6 עבירות של אי תשלום מס שנוכה, בנגוד לסעיפים 219 לפקודת מס הכנסה, יחד עם סעיפים 117, 164, 166 ו-222 לפקודה.

פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון הדנה בחומרתן של עבירות כלכליות אשר מבוצעות בדרך כלל על ידי אנשים נורמאטיבים, הדגישה כי הענישה בגין עבירות מס בכלל, ועבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה בפרט, אמורה להביע את הפסול שבמעשה ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע כלפי הנאשמים וכלפי הציבור בכללותו – "למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה" (רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (31.5.04); וראה גם רע"פ 3434/09 הרפז נ' מדינת ישראל (30.4.09)).

...

בנסיבות אלה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה לריצוי בעבודות שרות לבין 7 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

לא ראיתי להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות.

במסגרת הדו"ח פירט המנהל המיוחד כי החייב אשר ניהל עסק לייעוץ מס, יצר מרבית החובות בחוסר תום לב לאחר שביצע עבירות מס, מירמה, זיוף, וגניבה בידי מורשה במהלך עבודתו כיועץ מס ובמסגרת תפקידו, לגביהם הוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף וחוק העונשין.

...

משה מחל הוא לקוח של המשרד, רונן דואק הוא המייצג, בפועל אני מטפל בתיק, ובמקום שאני אקבל את השכר מרונן דואק אני מקבל, כך זה יוצא שאני מקבל את השכר ממשה מחל [.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך ההליך ובמטרה לנצלו לרעה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת החייב לפשיטת רגל על כל השלכותיה.