מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום בגין כריתת עץ מוגן ללא רישיון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של כריתת עצים ללא רישיון כריתה - בנגוד לסעיף 15 (א) יחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות); הובלת גדמי עץ אבוקדו בנגוד לתנאי רישיון ההובלה - בנגוד לסעיף 15 (א) + (7א) לפקודת היערות + תקנה 2 לתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון) (הוראת שעה), התשע"ז - 2016.
מנגד, הסנגור סבור, כי נוכח הוראות סעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, הדן בקנס בגין כריתת העצים, תיקרת הקנס היא - 29,200 ₪, ולגבי הובלת העצים, נוכח הוראות סעיף 61 (א) (1) תיקרת הקנס היא - 14,000 ₪.
בכל הנוגע להובלה, הציג הסנגור רישיונות הובלה רבים, שהנאשם השיג בתקופה הסמוכה להגשת כתב האישום, כך שלא מדובר במי שמפר את החוק באופן בוטה, הוא יודע שצריך להוציא רישיון, והוא גם עשה זאת בעבר.
אך יחד עם זאת, קובע החוק: "ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להפחית את הקנס, אם ראה נסיבות מיוחדות, המצדיקות את הפחתתו". מדיניות הענישה הנוהגת, כעולה מהפסיקה, מלמדת על הטלת קנסות, שהם נגזרת של הקף הכריתה וסוג העץ שנכרת, כדי לעמוד על מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ובכל הנוגע להובלה, כמות גדמי העצים שהוביל הנאשם, ואם וככל שהפיק רווח כלכלי, מכך.
...
בית המשפט המחוזי (כב' השופט א. אליקים, סגן נשיא - אב"ד, כב' השופטת ת. נאות פרי, כב' השופט א. פורת), שמעו טיעונים דומים מפי המדינה, לאלו שנשמעו כאן, לעניין שיעור הקנס, ובסופו של יום, בהסתמך על הנימוקים שציין בית משפט זה, דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה, וקבע כי: "בית משפט קמא ניתח נסיבות שונות אותן ראה כנסיבות מיוחדות, ולא מצאנו כל עילה להתערב בשיקול דעתו, ולכן דין [הערעור] להידחות" (עפ"ג (מחוזי חיפה) 30807-12-19 מדינת ישראל נ' שיח מיום 16/1/20).
מדובר היה לפי דברי הנאשם בנפח של "120 קוב בערך" (הודעת הנאשם ת/1 ש' 19), כלומר, כ- 120,000 ליטר של גדמי עץ. בנסיבות אלה, סבורני, כי מתקיימות "נסיבות מיוחדות" כאמור סעיף 14 סיפא לחוק העבירות המנהליות, המצדיקות מחד, חריגה משיעור הקנס המקורי.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך - 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
אני מחייב את הנאשם לחתום בתוך 7 ימים מהיום על התחייבות כספית, בגובה של 20,000 ₪ (עשרים אלף), להימנע מביצוע עבירות על פקודת היערות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בבצוע עבירה של כריתת עצים ללא רישיון – עבירה לפי סעיף 15 (א) יחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות).
סעיף 15 (א) לפקודת היערות, קובע את האיסור הפלילי עצמו, ואילו סעיף 17 (7) לפקודה, קובע את העונש שבצד האיסור הפלילי, כדלקמן: "הכורת אילן מוגן או עץ בוגר או מעתיקו שלא על פי רישיון שניתן על ידי פקיד יערות, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין". כלומר, משנעברה עבירה לפי סעיף 17 (7) לפקודת היערות, מוסמך בית המשפט, להטיל עונש מאסר של שישה חודשים או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, ששיעורו הוא עד - 29,200 ₪.
...
אציין בהקשר זה, כי לפי מה שנמסר לי מפי ב"כ המאשימה במהלך הדיון, גם על מנהל המטעים, הוטל קנס מנהלי והקיבוץ נשא בקנס הזה, דבר המתיישב עם המסקנה, כי גם המאשימה ראתה במנהל מטעי הקיבוץ, כמי שביצע עבירה, למרות שהוא עצמו לא ביצע פיזית את הכריתה.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך - 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו.
אני מחייב את הנאשם לחתום בתוך 7 ימים מהיום על התחייבות כספית בגובה 15,000 ₪, (חמש עשרה אלף) להימנע מביצוע עבירות על פקודת היערות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרים שאכן עולים כדי "כריתה", הגדירה פקודת היערות איסור מפורש לעשות כן ללא רישיון: "15(א) לא יכרות אדם אילן מוגן או עץ בוגר ולא יעתיקו וכן לא יוביל אדם אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, שלגביהם קבע השר כי הובלתם טעונה רישיון, והכל אלא אם כן קיבל תחילה רישיון לכך מפקיד היערות". ואף נקבעה סנקציה פלילית בעיניין: "17(7) הכורת אילן מוגן או עץ בוגר או מעתיקו שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד יערות, דינו- מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
זוהי גם גישתו של המשיב 3, אשר בתגובתו האמורה לעיל, ציין כי פתוחה הדלת בפני מי מהעותרים להגיש תלונה פרטנית, ומשרד החקלאות ישקול הגשת כתב אישום בגין כריתה ללא רישיון.
...
לאור כל האמור, טוענים העותרים, כי פעולות המשיבים נעשות בחוסר סבירות, ולפיכך על בית המשפט לקבל את העתירה וליתן את הסעדים המבוקשים בה. מנגד, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף ממספר טעמים.
המשיבים סבורים, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, הואיל והפעלת חובתם וסמכותם לטיפול בעצים בתחום שיפוטה של העיר, נעשה במסגרת שיקול הדעת המקצועי הדורש התמחות ספציפית השמור להם, ובמקרים כאלה מתחם ההתערבות של בית המשפט הינו מצומצם ביותר.
נטען, כי גם אם קיימות שיטות אחרות לטיפול בעצים, אין בכך בכדי להביא למסקנה כי מדיניות המשיבה 1 איננה סבירה וברי, כי בתחום מקצועי כגון דא ייתכנו גישות ושיטות שונות, ואין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע ביניהן.
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לכל טענות הצדדים, נמצא כי דין העתירה להידחות.
סוף דבר העתירה, אפוא, נדחתה על הסף.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש יוני 2017, בסמוך לחווה הסולרית במושב תלמי אליהו, כרת הנאשם, בהוראת גרמן ועבורו, 30 עצי אקליפטוס בוגרים, מבלי שהיה בידו רישיון כריתה מאת פקיד היערות ושלא כדין.
נתתי דעתי לכך שהגם שהעבירה פגעה בערך המוגן של שמירת עצי ארצנו, הרי שהמטרה לשמה נכרתו העצים, היא לצורך מניעת הסתרת קרני השמש, זאת על מנת לאפשר לחברה הסולרית יצור אנרגיה סולרית מקרני השמש, אנרגיה ירוקה וידידותית לסביבה.
· עפ"ג (מרכז) 23464-06-12, בן שלמה נ' קרן קיימת לישראל; ע"פ 43474-06-12 קרן קיימת לישראל נ' בן שלמה (15.9.13): המערער הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה בנגוד לסעיף 15(א) ביחד עם סעיף 17(7) לפקודת היערות.
באשר לגובה הקנס, כפי שציין ב"כ המאשימה, המחוקק קבע קנס מינהלי בגין כריתת עץ, בסך 7500 ₪, עוד נקבע בסעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו 1985, כי ככל שבית המשפט ירשיע הנאשם, וככל שיטיל עליו קנס כעונש יחידי, לא יפחת הקנס שיוטל מגובה הקנס המינהלי, אלא מנימוקים שירשמו אם ראה שמתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת.
...
עם זאת, ולאור ההלכה שנקבעה בעניין זה ברע"פ דוד שבתאי שלעיל, ולאחר שבחנתי את הנתונים בגמישות רבה יותר, הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שהנזק שעלול להיגרם לפרנסת הנאשם כתוצאה מהרשעתו לא הוכח באופן וודאי, עדיין במכלול הנסיבות מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.
בנסיבות אלו, והגם שהנאשם הוא שהוציא אל הפועל את כריתת העצים, אני סבורה כי בנסיבות דנן ובשים לב לנתוניו האישיים של הנאשם שבפני, הענישה הכלכלית שתוטל עליו צריכה להיות באופן משמעותי קלה יותר מזו שהוטלה על החברה הסולארית.
סיכומו של דבר אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, (הקביעה כי ביצע את העבירה נותרת כמובן בעינה).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בפרק העובדות שבכתב האישום צויין כי ביום 17.12.2008 בכביש 90 הוביל הנאשם ברכב סוברו בולי עץ אורן, שהנו עץ מוגן, מבלי שהיה לו רישיון לכך.
כאשר מדובר בהובלת עצים שנכרתו, להבדיל מכריתה, וכאשר למוביל לא הייתה יד ורגל בכריתתם, מידת הפגיעה בערך של ההגנה על עצי הטבע הנה פחותה מזו של הכורת ללא רישיון.
...
על בסיס פרמטרים אלו הנני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין קנס בסך 700 ₪ לבין קנס בסך 2,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו