הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של כריתת עצים ללא רישיון כריתה - בנגוד לסעיף 15 (א) יחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות); הובלת גדמי עץ אבוקדו בנגוד לתנאי רישיון ההובלה - בנגוד לסעיף 15 (א) + (7א) לפקודת היערות + תקנה 2 לתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון) (הוראת שעה), התשע"ז - 2016.
מנגד, הסנגור סבור, כי נוכח הוראות סעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, הדן בקנס בגין כריתת העצים, תיקרת הקנס היא - 29,200 ₪, ולגבי הובלת העצים, נוכח הוראות סעיף 61 (א) (1) תיקרת הקנס היא - 14,000 ₪.
בכל הנוגע להובלה, הציג הסנגור רישיונות הובלה רבים, שהנאשם השיג בתקופה הסמוכה להגשת כתב האישום, כך שלא מדובר במי שמפר את החוק באופן בוטה, הוא יודע שצריך להוציא רישיון, והוא גם עשה זאת בעבר.
אך יחד עם זאת, קובע החוק: "ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להפחית את הקנס, אם ראה נסיבות מיוחדות, המצדיקות את הפחתתו".
מדיניות הענישה הנוהגת, כעולה מהפסיקה, מלמדת על הטלת קנסות, שהם נגזרת של הקף הכריתה וסוג העץ שנכרת, כדי לעמוד על מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ובכל הנוגע להובלה, כמות גדמי העצים שהוביל הנאשם, ואם וככל שהפיק רווח כלכלי, מכך.
...
בית המשפט המחוזי (כב' השופט א. אליקים, סגן נשיא - אב"ד, כב' השופטת ת. נאות פרי, כב' השופט א. פורת), שמעו טיעונים דומים מפי המדינה, לאלו שנשמעו כאן, לעניין שיעור הקנס, ובסופו של יום, בהסתמך על הנימוקים שציין בית משפט זה, דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה, וקבע כי: "בית משפט קמא ניתח נסיבות שונות אותן ראה כנסיבות מיוחדות, ולא מצאנו כל עילה להתערב בשיקול דעתו, ולכן דין [הערעור] להידחות" (עפ"ג (מחוזי חיפה) 30807-12-19 מדינת ישראל נ' שיח מיום 16/1/20).
מדובר היה לפי דברי הנאשם בנפח של "120 קוב בערך" (הודעת הנאשם ת/1 ש' 19), כלומר, כ- 120,000 ליטר של גדמי עץ.
בנסיבות אלה, סבורני, כי מתקיימות "נסיבות מיוחדות" כאמור סעיף 14 סיפא לחוק העבירות המנהליות, המצדיקות מחד, חריגה משיעור הקנס המקורי.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך - 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
אני מחייב את הנאשם לחתום בתוך 7 ימים מהיום על התחייבות כספית, בגובה של 20,000 ₪ (עשרים אלף), להימנע מביצוע עבירות על פקודת היערות.
