לפני תביעה להשבה ופצוי בגין עוגמת נפש במהלך חופשת שיט.
הפלגת הנופש היתקיימה בין התאריכים 14-18.4.2019 ותמורתה שילמו התובעים לנתבעת סכום של 16,249 ₪ אשר אמור היה לכלול חדרים משודרגים מסוג "סוויטות פרימיום".
בעתירתם לחיוב הנתבעת בהשבת מלוא הסכום ששלמו לה עבור הפלגת הנופש, בתוספת פיצויים בגין עוגמת הנפש שלטענתם נגרמה להם במהלכה, טוענים התובעים כי בחדרים בהם הם שוכנו נתגלתה בעיית אינסטלאציה קשה אשר באה לידי ביטוי בסתימות קבועות באסלות, העידר מים חמים במקלחות ומים עכורים שזרמו מן הברזים כולם.
מנגד, נציג הנתבעת אשר טען כי בקומה 9 בה שוכנו התובעים, לא התרחשה כל תקלה מן הסוג הנטען, נימנע לזמן את אנשי המיקצוע שלטענתו טפלו בתקלות שהתגלו בקומות 3 ו-4 בלבד.
מצב דברים זה עולה לדעתי כדי "כישלון תמורה" ממש, שכן הנתבעת התחייבה לספק לתובעים "הפלגת נופש" וזו הפכה לסיוט עבורם, מבלי שהיתה להם האפשרות לבטלה.
...
במצב דברים זה היה על הנתבעת לנקוט בכל האמצעים הנדרשים לשם פתרון הבעיה ועצם העובדה שזו שבה והופיעה גם במהלך ההפלגה העוקבת, מלמדת בעיני על כך שהם לא עשו כן.
זאת ועוד, הנתבעת אשר ידעה על התקלות שארעו במהלך הפלגת הבכורה לא העמידה את התובעים על אפשרות שאלה תתרחשנה גם בהפלת הנופש שלהם ואני סבורה כי גם בכך היא התרשלה.
התובעים ובני משפחתם אכן קבלו מהנתבעת שירותים אחרים נוספים כארוחות וטיולים למשל, ואולם שוכנעתי כי הנאתם מן החופשה כולה נפגמה באופן משמעותי בשל העדר תנאים חיוניים בסיסיים של היגיינה, במהלכה.
מפני כל אלה החלטתי לקבל את התביעה ומשמעות הדבר היא שאני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעים את כספם בסך של 16,249 ₪ ולפצות אותם ואת בני משפחתם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 500 ₪ לכל אחד, דהיינו בסכום כולל של 3,500 ₪.
