כריתת עץ ללא רישיון: כתב אישום וטענות המאשימה

לפי כתב האישום, כרת הנאשם 30 דונם של עצי אבוקדו, אך המאשימה לא הוכיחה, כי הנאשם כרת את העצים, קל וחומר, שלא הוכיחה, כי הוא כרת עצי אבוקדו האסורים בכריתה על פי החוק.

דיון והכרעה: כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם ביצוע שתי עבירות: כריתת עצים ללא רישיון כריתה - עבירה לפי סעיף 15 (א) + סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות); הובלת גדמי עץ אבוקדו בנגוד לתנאי רישיון הובלה - עבירה לפי סעיף 15 (א) לפקודת היערות + תקנה 2 לתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון) (הוראת שעה) התשע"ז – 2016, ביחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות).

...

המסקנה היא, כי הוכחה העובדה שהנאשם כרת עצי אבוקדו בוגרים, האסורים בכריתה, ללא רישיון, וזאת בניגוד לסעיף 15 (א) + סעיף 17 (7) לפקודת היערות.

אשר לטענת ההתיישנות ולניסוחו של כתב האישום, לא מצאתי, בנסיבות העניין, כל ממש בטענה זו. כתב האישום אמנם פותח במילים: "במהלך חודש אוגוסט במטע האבוקדו... במושב שבי ציון", ולא נוקב בתאריך ספציפי, אך אין בכך כדי להוביל למסקנה, כי מדובר בעבירה שהתיישנה, כאשר מחומר הראיות, ואף מגרסתו של הנאשם, עולה בבירור, כי האירוע התרחש בתחילת חודש אוגוסט 2017, וכתב האישום הוגש בחודש ינואר 2019.

סוף דבר: אשר על כן, הנני קובע כי הוכחו כל עובדות כתב האישום, וכפועל יוצא מכך, הנני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן: כריתת עצים ללא רישיון כריתה – עבירה לפי סעיף 15 (א) + סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות); הובלת גדמי עץ אבוקדו בניגוד לתנאי רישיון הובלה – עבירה לפי סעיף 15 (א) לפקודת היערות + תקנה 2 לתקנות היערות (עצים שהובלתם טעונה רישיון) (הוראת שעה) התשע"ז – 2016, ביחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות).

גם בהחלטתי מיום 27.12.21 בבקשת ב"כ הנאשם כי אורה על ביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול שנפלו בו ו/או מחמת "זוטי דברים", הבהרתי כי מאחר שעובדות כתב האישום מייחסות לנאשם כריתה של כ- 50 עצי אקליפטוס ללא רשיון כריתה כדין בעוד שטענותיו בנוגע לנסיבות בהן בוצעה הכריתה שונות, דהיינו כי מדובר בכריתת מספר עצים ע"י מי שהוא כורת עצים מקצועי, ברשיון ובמסגרת פרויקט מאושר, צריך שתתבררנה במסגרת שמיעת הראיות.

היה ובתום שמיעתן יסתבר כי מעשי הנאשם הסתכמו בכריתת מספר עצים בודדים ללא רשיון, שבוצעה על ידו בהיותו כורת מקצועי ובמסגרת פרויקט מאושר של כריתת אלפי עצים בשטח עצום, ולא בכריתת כ- 50 עצים ללא רשיון כפי טענת המאשימה, כי אז ורק אז יוכל הנאשם לטעון כי ננקטה כלפיו אכיפה בררנית ולבקש את הנתונים נושאי בקשתו לצורך ביסוס טענתו.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם, לתגובת המאשימה, להוראות החוק ולהלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי בשלב זה של ההליך, דין הבקשה להידחות.

במצב דברים זה אני סבורה כי סדר הדברים הנכון צריך להיות כזה שהראיות הנוגעות לנסיבות המקרה תישמענה תחילה.

מפני כל אלה ומאחר שהנאשם אינו טוען כי לא מוגשים כתבי אישום כנגד מי שכרתו כ- 50 עצים ללא רשיון (בדומה למה שנטען כלפיו), סברתי כי נכון לעת הזו, דין הבקשה להידחות.

רקע בתאריך 28.12.20, הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה, לפי סעיף 15(א) ביחד עם סעיף 17(7) לפקודת היערות.

בכתב האישום נטען כי במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק במהלך חודש פברואר 2019, בחצר הבית ברח' החרוב 8 בזיכרון יעקב, הזמינה הנאשמת אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, על מנת לכרות עץ פיקוס בוגר שקוטר גזעו 65 ס"מ (להלן: "העץ").

...

סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות קובע כי כאשר אדם מבקש להישפט ומורשע בעבירה נשוא בקשתו, כי אז הקנס שיוטל עליו,לא יפחת מהקנס המקורי על העבירה, "אם הוא העונש היחידי". עם זאת, כך נקבע: "בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס, אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו". עיון בפסיקה רלבנטית מלמד על כך שהקנסות המוטלים על מבצעי עבירה זו, מהווים נגזרת של היקף הכריתה וסוג העץ שנכרת.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלה ובתוך כך לנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העבירה, שהיתה "נחסכת" מן הנאשמת לו רק פנתה אל פקיד היערות לצורך קבלת אישור לכריתה תחילה, כמו גם לנסיבותיה האישיות, סבורני כי מדובר במקרה המצדיק חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת.

סוף דבר, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום ומפני כל האמור לעיל, מחייבת אותה בתשלום קנס מופחת בסך של 1,500 ₪ בלבד, אותו יהא עליה לשלם עד ליום 30.4.22.

כתב האישום המקורי בתיק זה הוגש נגד המשיב ו- 3 אחרים - קבוץ חניתה, מנכ"ל החקלאות בקבוץ ומנהל מטע האבוקדו בקבוץ, ובמסגרתו יוחסו להם 30 עבירות של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה.

לעניין זה מפנה המערערת לקביעת בית משפט קמא כי "אכן, בתמונות מספר עצים שדומה שגובהם 1.30 מטרים, ברם המאשימה לא הציגה תמונה שתמחיש את קוטרם של הגזעים בגבוה האמור", ותוך כך טוענת כי במקום לגביו העיד הפקח נפתלי כי סרק ומדד כל אחד ואחד מ- 33 העצים באמצעות מכשיר ה"נומד" וגילה כי כולם היו בקוטר של כ- 20 סנטימטרים, ברי כי העצים שבית משפט קמא קבע כי הם מעל גובה 1.30 מ' היו בקוטר של לפחות 20 סנטימטר.

...

בסיכומו של דבר, נקבע כי המערערת לא הוכיחה יסוד הכרחי מיסודות העבירה- את היות העצים בוגרים, ומשכך לא הוכחה אשמת המשיב, והוא זוכה כאמור מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לא ניתנה גרסה כלשהי, לא הובאה טענה ובוודאי שלא ראיה שיש בה כדי להפריך את מארג הראיות המקיף והמובהק שהוצג על ידי המערערת המלמד, לשיטתה, באופן חד-משמעי כי המשיב כרת עצי ברוש "בוגרים". בסיכומו של דבר, ביקשה המערערת כי בית המשפט יקבע כי הוכח שהמשיב כרת 33 עצי ברוש בוגרים ולהרשיעו בעבירה לפי כתב האישום.

בסיכומו של דבר, אני מורה על קבלת ערעורה של המערערת, על ביטול הכרעת הדין של בית משפט קמא שזיכתה את המשיב מהעבירה שבכתב האישום המתוקן ועל השבת הדיון בפני בית משפט קמא לצורך מתן הכרעת דין בהתייחס לנושאים שטרם נדונו אשר צוינו, כאמור, בסעיף 3 להכרעת הדין.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 28.5.19, סמוך לכביש 6 אליקים/יקנעם, כרת הנאשם 11 עצי ברוש שקוטר גזעיהם נע בין 40-60 ס"מ והם נחשבים כעצים בוגרים (להלן: "העצים"), מבלי שהיה לו רשיון כריתה כדין מטעם פקיד היערות.

בקשת המאשימה ונימוקיה בקשת המאשימה היא כי תנתן לה האפשרות לסתור את חוות דעתו של המומחה מטעם הנאשם (נ/3) באמצעות עד מומחה מטעמה, ואלה הנימוקים העומדים בבסיס הבקשה: בתשובתו לכתב האישום הודה הנאשם באמצעות בא כוחו בכך שכרת 4-5 עצי ברוש בטעות, ולא העלה טענה כלשהיא לפיה העצים אותם כרת אינם העצים הנזכרים בעובדות כתב האישום, אלא עצים אחרים שהיו נטועים במקום אחר.

...

מוכרעת על יסוד טענותיו של צד אחד בלבד .

ב"כ הנאשם הוסיף וטען בשמו כי "ההוראות לא ירדו בצורה ברורו לשטח" וכי "היה מקום לטעות". גם בחקירתו ע"י פקיד היערות מיום 14.6.19 (ת/2) שנערכה כשבועיים לאחר ביצוע עבודת הכריתה, טען הנאשם כי שרק בדיעבד הסתבר לו כי כרת כ- 4-5 עצים שהיו "מחוץ לתחום העבודה" וטען כי עשה כן "כתוצאה מאי הבנה". לשאלה מדוע כרת את העצים שהיו מחוץ לתחום, השיב: "אני חשבתי שבגלל שהעצים מסוכנים עדיף להוריד אותם, אני לא אחראי לכל הכריתות במקום. אני כרתתי 5 עצים והיו במקום עוד גדמים ישנים של עצים שנכרתו בעבר... אני מאוד מצטער, כל הארוע אינו בכוונה וכתוצאה מאי הבנה". במצב דברים זה, משהנאשם ובא כוחו יכולים היול לפנות אל המאשימה מבעוד מועד ולבקש ממנה לבחון את הצילומים הצבעוניים שהוגשו עוד לפני שתשובתו לכתב האישום ניתנה, אך הם ככל הנראה לא עשו כן, וגם לאחר שנטלתי בחשבון שיקולי את האפשרות כי רק במהלך שמיעת הראיות הבין הנאשם כי תשובתו – הן בשלב החקירה והן במענה לכתב האישום, לא היתה נכונה, לא אוכל שלא להעתר לבקשת המאשימה.

משכך ומאחר שאני סבורה כי לא יהא בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ו/או בזכויותיו, אלא רק לסייע בהגעה לחקר האמת, החלטתי להעתר לבקשה.