לטענת התובעת, הצעה אשר מותירה את הצדדים שותפים היא הצעה לא סבירה, שכן היא עלולה להביא לתקלות ולהתדיינויות, אשר לא יעלה בידי הצדדים להתגבר עליהן באופן שיאפשר ניהול תקין של הנכס המחולק [התובעת מפנה לת"א 69426-05-19 חברת א.מ.ע.י נדל"ן בע"מ נ' משה כהן (פורסם בנבו, 04.06.2020)].
לשיטת תדהר, אם הצדדים לא יצליחו לשתף פעולה בבניית החניון והמרתפים, ובצוע הפרויקט בנפרד לא יתאפשר, תדהר תמצא את עצמה בבעיה מול הבנק המלווה את הפרויקט.
תדהר מציינת מספר בעיות נוספות העלולות לצמוח מחלוקה בעין: הסכמים עם בעלי דירות בנהריים 10-18 לפיהם דירת התמורה שלהם היא בבניין נהריים 4-6, שהפירוד בין הבניינים עלול לגרום בעיכוב במסירת דירותיהם, וכן לגריעת חתימותיהם מהחתימות הדרושות לבצוע הפרויקט; היותה של תדהר קבלן מבצע בשני הפרויקטים; ויחסים עכורים בין דיירי נהריים 4-6 לאריק.
כל פיתרון אחר, שבו יאלצו הצדדים להמשיך ולעבוד יחדיו, עלול לגרום לעיכוב הפרויקטים למשך שנים רבות, ולפגוע פגיעה קשה בדיירי הפרויקטים ובהליכי ההתחדשות העירונית בשכונת נווה שרת שתוארו בכתבי הטענות של הצדדים.
עם זאת, עולה מהמכתב כי מדובר בהערכה בלבד שבכוחה של סמואל גרופ לשנות – הן באמצעות שיכנוע הדיירים בפרויקט זה כי היא אכן מסוגלת להוציא את הפרויקט לפועל, והן באמצעות חבירה לשותף נוסף שעליו יסמכו הדיירים בפרויקט זה. כלומר, לא מדובר בקביעה חד-משמעית העלולה להצביע על חוסר שויון בין התובעת והנתבעת, אלא בהערכה שניתן לשנותה במהלך העסקים הרגיל.
...
הטעם הראשון נעוץ בעובדה שהתובעת רכשה 50% ממניות החברה כאשר זו החזיקה בפרויקט נהריים – וכאשר לא היה לה כל נכס אחר, ולכן, מקובלת עלי טענת התובעת כי התשלום היה בעיקרו עקב כניסתה כשותפה בפרויקט נהריים 4-6.
סוף דבר
בהתאם לקביעותיי לעיל, מצאתי לקבל את התביעה ולהורות על הליך התמחרות בין התובעת והנתבעת לרכישת חברת נהריים בשיטת המעטפות.
עם זאת, ועקב הסכמת הצדדים על הצורך בהיפרדות, מצאתי לקבל את בקשת התובעת, ולהורות לנתבעת כי תשלם לתובעת מחצית מסך האגרה ששילמה תדהר בהליך זה.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
