מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כספים עודפים אצל כונס נכסים לאחר מימוש נכס

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 26.3.19 ולאחר שהחייב הפקיד לקופת הכנוס מאז מתן פסק הדין סך של 28,596 ₪ (בבקשת החייב נטען כי בקופת הכנוס כבר נצבר סך של 38,128 ₪), עתר החייב למתן צו למימוש כספי פיצויים וקרן הישתלמות לטובת קופת הכנוס עד לסך של 105,000 ₪ על מנת לסלק את מלוא סכום תכנית הפירעון וקבלת צו ההפטר.
לאור עמדת הנאמן, נחתמו על ידי צוים למימוש הכספים הלא מוגנים הצבורים ע"ש החייב אצל הראל ביטוח ופיננסים בע"מ ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ והעברתם לקופת הכנוס.
לעמדת הנאמן , בהתאם להוראות סעיף 137 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן-"הפקודה"), כספים עודפים יושבו לחייב רק לאחר תשלום כל המגיע לנושים , עם ריבית או הפרישי הצמדה או הפרישי הצמדה וריבית עד יום התשלום וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל כאשר לטענת הנאמן בסך הצבור בקופה אין אף די לתשלום מלוא החובות המאושרים ודאי לא בצרוף ריביות והצמדות ולכן לשיטתו אין להשיב את הכספים ששולמו ביתר (ביחס לסכום תכנית הפירעון) לידי החייב ויש לשלם אותם לנושים.
בנוסף לכך כי מדובר בתכנית פירעון מוסכמת והקביעה כי החייב לא יידרש לשלם גם נכסים נזילים הצבורים לטובתו בקופות השונות, החייב הקדים את תשלום יתרת הכספים המגיעים ממנו על פי תכנית הפירעון על מנת להקדים את קבלת ההפטר החלוט ובמימוש הכספים והעברתם לקופת הכנוס והשלמתה לסך 170,000 ₪ צמחה למעשה לנושים תועלת מפירעון חובותיהם, לפי סכום תכנית הפירעון והדיבידנד המגולם בה, והם לא יצטרכו להמתין עד השלמת 60 תשלומים חודשיים של 2,383 ₪ כ"א, כאשר לפי הודעת הנאמן מיום 15.5.19 החייב שילם לקופת הכנוס ממועד מתן פסק הדין ועד לינואר 2018 סך של 28,596 ₪ בלבד.
...
בנסיבות המתוארות ולאור מכלול נתוני התיק ותנאי תכנית הפרעון וההסכמות שעליהן התבססה, ובמיוחד הקביעה מהפורשת כי סכום תכנית הפרעון מגלם את כל זכויותיו של החייב בקופות השונות, אני סבור כי במקרה זה אין כל הצדקה להעביר את יתרת הכספים ששולמה לקופת הכינוס ביתר לידי הנושים וזאת לטעמי במסגרת "מרחב התמרון" ושיקול הדעת המסור לבית משפט זה בהפעלת הוראת סעיף 137 לפקודה ובהקשר זה אפנה לקביעותיו של בית המשפט ב"עניין לאון חסן" שם נקבע כי הוראות סעיף 137 לפקודה אינה "קשיחה" ואינה מחייבת להוסיף על מה ששולם לנושים, את ההחזר המקסימלי –הפרשי הצמדה וריבית במלואם- כל אימת שישנה יתרה בקופת הכינוס וכי לבית המשפט לפשיטת רגל נותר "מרחב תמרון" לקבוע אילו מרכיבים יתווסף לתשלום החוב, ובאיזה שיעור (פסקה 12 לפסק הדין).
לאור כל האמור לעיל, זכאי החייב באופן עקרוני לקבלת היתרה בסך 9,626 ₪ שנותרה בקופת הכינוס , ואולם מתן צו להעברת הכספים בפועל ינתן רק לאחר השלמת הטיפול בנושא אישורי המסירה לנושים כפי שיפורט להלן.
לפיכך אני מורה לחייב להגיש עד ליום 31.10.2019 אישורי מסירה של פסק הדין מיום 1.11.2017 לנושים השונים , וככל שפסק הדין הומצא , אורה על העברת יתרת הכספים לחייב , ובאם יתברר כי פסק הדין לא הומצא לנושים , יהיה הנאמן רשאי לעתור למתן הוראות כפי שימצא לנכון לא יאוחר מיום 5.11.2019, ובכל מקרה אין מקום להורות על השבת כספים לחייב כל עוד לא הושלם הבירור ביחס למסירת פסק הדין לנושים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואולם, בהיעדר רישום בלישכת המקרקעין, ועל אף רשומו ברשם המשכונות, כוחו של הסכם המישכון במקרה זה יפה רק ביחסים שבין החברה ללינדה ואין כוחו יפה כלפי צדדים שלישיים, לרבות המנהל המיוחד לנכסיה של לינדה, וזאת על אף רשומו אצל רשם המשכונות.
יתרה מכך, בעניינינו, אינני סבורה כי המנהל המיוחד הציג בצורה נכונה את השאלה הניצבת לדיון, שכן השאלה במקרה זה כלל איננה כפי שהיא הוגדרה על ידו: "האם משכון שנירשם ברשם המשכונות ביחס למקרקעין מוסדרים, מקנה זכויות לבעל המשכון, שכוחן יפה כלפי מעקלים מאוחרים ממועד רישום המשכון ברשם המשכונות, כאשר ענייננו בעודפי הכספים שהתקבלו ממכירת הנכס לאחר מימוש המשכנתא הרשומה עליו לטובת הבנק?". זאת, הואיל וספק בעיניי אם העיקולים שהוטלו על הנכס בלישכת רישום המקרקעין נותרו בתוקפם עם מתן צו כנוס לנכסיה של לינדה ולאור הוראת סעיף 91 לפקודה.
...
מסקנה זו נכונה במיוחד במקרה זה בו המשכון לא נרשם אמנם ברשם המשכונות אך נרשם בחברה המשכנת, שבה מתנהל בפועל הרישום אודות הזכויות בדירה.
לעומתו טען המנהל המיוחד, כאמור, כי למעשה, לינדה לא שעבדה את המקרקעין, הואיל ודבר זה מתאפשר רק על-ידי רישום בלשכת רישום המקרקעין, ולפיכך שעבדה לטובת החברה וגבאי את "יתרת זכויותיהם החוזיות והאחרות של החייבים [אלגבה – א.ל.ע.] בנכס, לרבות זכויות עתידיות ליתרת כספי המימוש לאחר מימוש המשכנתא הראשונה". ברם, אני סבורה כי עמדות הצדדים בעניין זה אינן רלוונטיות.
סוף דבר מכלל האמור לעיל, בקשתו של המנהל המיוחד מתקבלת, במובן זה שאני קובעת כי למנהל המיוחד עדיפות בקבלת יתרת התמורה ממימוש חלקה של לינדה (בלבד) בנכס, אשר הופקדה בקופת בית-המשפט, וזאת, כמובן, עד לגובה חובה של לינדה לחברה, שלא יעלה על סך של 2.5 מיליון ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 1814/09 רונן ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' בקשה מס' 72 לפני כב' השופט איתן אורנשטיין, סגן נשיאה בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ובעניין: אליהו רונן על-ידי ב"כ עו"ד ג. נתיב (סיוע משפטי) החייב ובעניין: עו"ד אסף דגני הנאמן ובעניין: כונס הנכסים הרישמי על-ידי ב"כ עו"ד כלנית הרמלין הכנ"ר פסק דין
הנאמן מימש במהלך תקופת פשיטת הרגל זכויות שונות של החייב אצל צדדי ג' וכתוצאה מכך הצטבר בקופת פשיטת הרגל סך של 113,790 ₪.
ככל שיוותרו כספים עודפים ממימוש הדירה וחלוקת הדיבידנד, ולאחר תשלום הוצאות ההליך לרבות שכר הנאמן, יועברו אלה לחייב.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעמדות הצדדים ולהוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ולהלכות הפסוקות, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה למתן הפטר מותנה ובהתאם למתווה שבעמדת הנאמן.
ממכלול כל האמור אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת הפטר מותנה לחייב אשר יהפוך לחלוט לאחר מימוש זכויות החייב בדירה כדירה תפוסה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שקבעה כבוד השופטת לושי עבודי בהחלטתה מיום 22.9.16 בתיק פש"ר 45737-02-14: "הכספים יוחזקו בנאמנות אצל בעלי התפקיד ויחולקו לאחר ההכרעה בזכויות צד ג'". הבקשה: צד ג' סבור, כי יש להכיר בו כנושה מובטח מכוח הערת האזהרה שנרשמה לטובתו על זכויות החייבים בנכס, ולהורות בהתאם על העברת יתרת כספי התמורה שהתקבלו ממכירת הנכס לקונים בהליך כנוס הנכסים, וזאת כבר בשלב הנוכחי וללא המתנה לחלוקת הכספים, כיתר הנושים.
עמדת הנאמנת: הנאמנת גרסה, כי משעה שהליך הכנוס בוצע הלכה למעשה, למימוש משכנתא שרבצה על הנכס, ומשצד ג' כלל לא נקט הליך למימוש הערת האזהרה הרשומה לטובתו, יש לדחות את טענתו על פיה הנו נושה מובטח לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התשמ"א-1981 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
אשר על כן, לצורך ההכרעה אם מדובר בנושה מובטח, המשמעות היא ברורה: בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, בעל הערת האזהרה אינו נהנה ממעמד עדיף על פני נושים אחרים של חייב זה. פקודת פשיטת הרגל אינה מעניקה לו מעמד מובטח, ודאי שאין הוא נהנה ממעמד עודף לפי הוראות חוק המישכון תשכ"ז-1967 משום שהנכס לא נרשם כמשכון, לא אצל רשם המשכונות ולא בלישכת רישום המקרקעין.
...
לאחר שהכרעתי כאן, כי אינו נושה מובטח, אני מורה לנאמנת לבדוק את תביעות החוב ולגבש תכנית פירעון בעניינה של החייבת.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי צד ג' בענייננו אינו מהווה נושה מובטח בתיקי החייבים.
המזכירות תמציא תוכן החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

       עלה מעדות המצהיר מטעם הבנק מר בדנני וכן מעדות כונס הנכסים, כי לשיטתם הלוואה מועמדת לפירעון מיידי עם הגשת בקשת מימוש המשכנתא, או עם חלוקת כספי המימוש לאחר מכירת הנכס.
       ודוק: גם אם ניתן לראות את זקיפת הכספים מהמכירה שמעבר לחוב הפיגורים שנצבר עד אותו מועד (להלן: הסכום העודף), כהעמדה לפירעון מיידי של חלק מההלוואות בסך כולל של הסכום העודף, הרי אותו חלק גם נפרע בפועל מיד עם הזקיפה ואינו נתבע בתביעה זו. הנתבעים לא הראו, באמצעות חוות דעת כלכלית או אחרת, שיתרת החוב בהלוואות לאחר פירעון הסכום העודף ממימוש הנכס, שייכת כולה או חלקה, על-פי הזקיפה החוזית במערכת החוזית של ההלוואות, לתשלומים שמועד פירעונם הגיע שבע שנים או יותר לפני הגשת התביעה.
עו"ד גולדפרב העיד כי זכור לו שבתיקי כנוס של בנק דיסקונט למשכנתאות (התובעת כאן) הבנק פותח אצלו חשבון שישמש כקופת כנוס (פרוטוקול 19.4.2016 ע' 16 ש' 25- 27), וכי אי אפשר לשנות את תאריך הוצאת החשבונית (שם, ע' 18 ש' 20- 21).
...
הנתבעים טוענים, בנוסף לטענותיהם בדבר התיישנות ושיהוי, שהבנק לא הוכיח את סכום התביעה וכי יש לדחות את התביעה נגדם עקב התנהלותו של כונס הנכסים בהליך מימוש הנכס; עקב התנהלותו של הבנק אשר הפר את חובות הנאמנות, הזהירות ותום-הלב המוטלות עליו; ומשום שהבנק העלים פרטים ועובדות מהותיים מכתב התביעה.
     אני מקבל את עדותה של הנתבעת לפיה היא לא ידעה על החלטת הוועדה הבינמשרדית עד לאחר הפינוי.
     לסיכום, התביעה מתקבלת.
     הנתבעים ישלמו בנוסף, ביחד ולחוד, הוצאות משפט של התובעת בסך של-  5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של- 16,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו