ביום 26.3.19 ולאחר שהחייב הפקיד לקופת הכנוס מאז מתן פסק הדין סך של 28,596 ₪ (בבקשת החייב נטען כי בקופת הכנוס כבר נצבר סך של 38,128 ₪), עתר החייב למתן צו למימוש כספי פיצויים וקרן הישתלמות לטובת קופת הכנוס עד לסך של 105,000 ₪ על מנת לסלק את מלוא סכום תכנית הפירעון וקבלת צו ההפטר.
לאור עמדת הנאמן, נחתמו על ידי צוים למימוש הכספים הלא מוגנים הצבורים ע"ש החייב אצל הראל ביטוח ופיננסים בע"מ ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ והעברתם לקופת הכנוס.
לעמדת הנאמן , בהתאם להוראות סעיף 137 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן-"הפקודה"), כספים עודפים יושבו לחייב רק לאחר תשלום כל המגיע לנושים , עם ריבית או הפרישי הצמדה או הפרישי הצמדה וריבית עד יום התשלום וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל כאשר לטענת הנאמן בסך הצבור בקופה אין אף די לתשלום מלוא החובות המאושרים ודאי לא בצרוף ריביות והצמדות ולכן לשיטתו אין להשיב את הכספים ששולמו ביתר (ביחס לסכום תכנית הפירעון) לידי החייב ויש לשלם אותם לנושים.
בנוסף לכך כי מדובר בתכנית פירעון מוסכמת והקביעה כי החייב לא יידרש לשלם גם נכסים נזילים הצבורים לטובתו בקופות השונות, החייב הקדים את תשלום יתרת הכספים המגיעים ממנו על פי תכנית הפירעון על מנת להקדים את קבלת ההפטר החלוט ובמימוש הכספים והעברתם לקופת הכנוס והשלמתה לסך 170,000 ₪ צמחה למעשה לנושים תועלת מפירעון חובותיהם, לפי סכום תכנית הפירעון והדיבידנד המגולם בה, והם לא יצטרכו להמתין עד השלמת 60 תשלומים חודשיים של 2,383 ₪ כ"א, כאשר לפי הודעת הנאמן מיום 15.5.19 החייב שילם לקופת הכנוס ממועד מתן פסק הדין ועד לינואר 2018 סך של 28,596 ₪ בלבד.
...
בנסיבות המתוארות ולאור מכלול נתוני התיק ותנאי תכנית הפרעון וההסכמות שעליהן התבססה, ובמיוחד הקביעה מהפורשת כי סכום תכנית הפרעון מגלם את כל זכויותיו של החייב בקופות השונות, אני סבור כי במקרה זה אין כל הצדקה להעביר את יתרת הכספים ששולמה לקופת הכינוס ביתר לידי הנושים וזאת לטעמי במסגרת "מרחב התמרון" ושיקול הדעת המסור לבית משפט זה בהפעלת הוראת סעיף 137 לפקודה ובהקשר זה אפנה לקביעותיו של בית המשפט ב"עניין לאון חסן" שם נקבע כי הוראות סעיף 137 לפקודה אינה "קשיחה" ואינה מחייבת להוסיף על מה ששולם לנושים, את ההחזר המקסימלי –הפרשי הצמדה וריבית במלואם- כל אימת שישנה יתרה בקופת הכינוס וכי לבית המשפט לפשיטת רגל נותר "מרחב תמרון" לקבוע אילו מרכיבים יתווסף לתשלום החוב, ובאיזה שיעור (פסקה 12 לפסק הדין).
לאור כל האמור לעיל, זכאי החייב באופן עקרוני לקבלת היתרה בסך 9,626 ₪ שנותרה בקופת הכינוס , ואולם מתן צו להעברת הכספים בפועל ינתן רק לאחר השלמת הטיפול בנושא אישורי המסירה לנושים כפי שיפורט להלן.
לפיכך אני מורה לחייב להגיש עד ליום 31.10.2019 אישורי מסירה של פסק הדין מיום 1.11.2017 לנושים השונים , וככל שפסק הדין הומצא , אורה על העברת יתרת הכספים לחייב , ובאם יתברר כי פסק הדין לא הומצא לנושים , יהיה הנאמן רשאי לעתור למתן הוראות כפי שימצא לנכון לא יאוחר מיום 5.11.2019, ובכל מקרה אין מקום להורות על השבת כספים לחייב כל עוד לא הושלם הבירור ביחס למסירת פסק הדין לנושים.
