כניסת מטפלים לבתי הסוהר לצורך פגיעה באסירים

החלטתו של בית המשפט המחוזי בית המשפט המחוזי (השופטת מ' ברנט) קבע כי בקשתו של המבקש לאפשר הכנסת מומחים פרטיים לבית הסוהר "הנה רחבה וגורפת, לא מאוזנת ולא מידתית, ומעבר להיותה בלתי ניתנת ליישום עבור שירות בתי הסוהר (בשל כמות עצומה של כניסות מטפלים מדי יום לבתי הסוהר), הרי שיש בה כדי לפגוע בשלום הציבור וביטחונו, בשגרת יומם של האסירים ובאפשרות של ניהול תקין של מיתקני הכליאה". זאת ועוד, נקבע כי מתן אפשרות למומחים פרטיים להכנס אל בין כותלי בית הסוהר עלול להוביל להתערבות בלתי רצויה במערך קבלת ההחלטות הניהוליות, לרבות בעיניין סיווג אסירים ומקום כליאתם, התאמתם לחופשות והתאמתם לשילוב בחינוך ובעבודה.

הינה כי כן, לצורך בחינת אופן הפעלת סמכותו של שירות בתי הסוהר להסדיר את הכניסה לבתי הסוהר, יש לאזן בין הפגיעה הפוטנציאלית בזכות הטיעון של אסירים בגדר הליכים מנהליים ובזכותם להליך הוגן בגדר הליכים שפוטיים, עקב מניעת כניסתם של מומחים אל בין כותלי בית הסוהר לצורך עריכת חוות דעת, לבין האנטרס הצבורי לניהול תקין של בתי הסוהר, על כל המשתמע מכך.

...

שיקול דעת כאמור נתון גם לבית המשפט הדן בעתירות אסיר מכוח הסמכויות הנתונות לו. בשים לב לאמור לעיל, ובשים לב להבהרה שנקבעה, התואמת באופן חלקי את הסעד שהתבקש בבקשה, הערעור מתקבל באופן חלקי.

השופט ד' מינץ: מסכים אני עם חברי השופט י' דנציגר כי בכל הנוגע למבקש, דין הערעור להידחות.

עם זאת, חלוק אני עמו בכל הנוגע למסקנה לפיה יש לקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה של מתן אפשרות לכניסתם של מומחים פרטיים אל תוך מתקני הכליאה במקרים החריגים המתאימים.

בשנת 2013 בוטלה פקודה זו ונקבע, בהוראת שעה, כי בקשות אסירים להכנסת מומחים לבית הסוהר למטרת עריכת תכניות שקום תבחנה לגופן; וכי פגישה עם מומחה פרטי בין כותלי בית הסוהר תתאפשר רק לאסיר שלא זכה לכך שתיערך בעיניינו חוות דעת מטעם הרשות לשקום האסיר מסיבות שאינן תלויות בו (הוראת אגף האסיר (חטיבת התקון) "ביטול פקנ"צ 04.41.00 'כניסת מטפלים פרטיים בתחום הטיפול והשיקום'" (פורסמה ביום 15.10.2013)).

טיעון המדינה העקרי הוא, כזכור, כי התרת כניסתם של מאות מומחים פרטיים לבתי הסוהר במהלך השנה תיפגע באופן ממשי "בסדר, ובמשמעת, בסדרי הביטחון ובניהול התקין של בית הסוהר" (סעיף 16 להודעת המדינה מיום 14.12.2015).

העירעור ברע"ב 8879/15 מתקבל ותתאפשר כניסת עובד סוצאלי ממרכז "אלעמל" לפגישה עם המבקש בבית הסוהר לצורך עריכת תכנית שקום פרטית (בכפוף לבדיקות המקובלות).

...

סוף דבר אם תשמע דעתי נכריז על בטלותם של סעיפים 5.6.1.7-5.6.1.5 להוראת השעה.

לטעמי, די בכך שהנוהל הקבוע בהוראת השעה נכון להיום מאפשר ומסדיר את האופן שבו יבוצע הדבר; ומשכך, נפגעת זכותם של האסירים דנן להליך הוגן ביחס לאסירים אחרים, שלהם העניקה המדינה זכות דיונית זו. עמדתה של המדינה, לפיה קבלת הבקשה תוביל להקצאת משאבים בלתי-סבירים עבור בניית תכניות שיקום שהן חסרות תוחלת, שובה את הלב; אולם אין בידי לקבלהּ.

כאמור, אף אני סבור, כחברי השופט ע' פוגלמן, כי יש להכריז על בטלותם של סעיפים 5.6.1.7-5.6.1.5 להוראת השעה.

קצינת האסירים דחתה את בקשת העותר לכניסת המטפל הפרטי וזאת מאחר ששב"ס מאפשר כניסה של בעלי מיקצוע לפגישה עם אסירים רק לצרכי הכנת תוכנית שקום לצורך ועדת השחרורים מכוח חוק שיחרור על תנאי ממאסר או איבחון הנידרש לצורך ניהול הגנה בתיק פלילי של אסיר.

כן טוען העותר כי חובה על שב"ס כרשות מנהלית לערוך בדיקה פרטנית של כל מקרה שלגביו הוא נידרש להכריע ולא להסתפק בכללים גורפים השוללים זכויות מקבוצת אסירים רק בשל העובדה כי אינם עונים לקריטריונים הנוקשים של שב"ס. נטען כי רק באמצעות בדיקה פרטנית תוך היתחשבות בנתונים ראויים של כל מקרה לגופו ניתן לצמצם את הפגיעה הגורפת בזכות היסוד של האסיר.

פקודת נציבות שירות בתי הסוהר העוסקת בכניסת מטפלים פרטיים בתחום הטיפול והשיקום אמנם קובעת כי יש לאפשר ביקורים של מטפל פרטי רק בתקופה שלא תעלה על 4 חודשים לפני מועד ועדת שחרורים או לאחר דחייה בועדת שחרורים לצורך הכנת חוו"ד לועדת שחרורים חוזרת.

יצוין עוד, כפי שמציין ב"כ העותר בטיעוניו, כי במסגרת עת"א (מרכז) 22925-12-13 רפי בן חיון נ' משטרת ישראל/שירות בתי הסוהר (החלטה מיום 12/1/14), אשר דנה בעתירותיהן של מספר אסירים נגד הוראת שעה שלא אפשרה לאסירים להפגש עם מטפל פרטי, קבע ביהמ"ש המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, כי אין לקבל את טענת שב"ס בדבר היות הכלא מקום סגור אשר בסמכות הנציב לקבוע מי יבוא בשעריו וכי לאסיר זכות קנויה להפגש אך ורק עם עורך דינו לפי סעיף 45 לפקודת בתי הסוהר.

...

סבורני כי בנסיבות אלו עצם העובדה כי לא קבוע לעת הזו דיון נוסף בפני ועדת השחרורים אינה מספיקה על מנת לדחות את טענתו של העותר כי הוא מבקש להכין תוכנית טיפול פרטית כדי לשפר את הסיכויים שישוחרר שחרור מוקדם.

על כן, סבורני כי בנסיבות העניין, כאשר מדובר באסיר שהתנהגותו במהלך המאסר תקינה והוא מבקש ליצור תוכנית טיפול פרטית שאולי תענה על דרישות ועדת השחרורים, אשר קבעה בהחלטתה שתוכנית רש"א שהוכנה עבור העותר איננה מספיקה לפיקוח עליו, ובנסיבות בהן אין בידי רש"א אפשרות להציע תוכנית המיועדת לעברייני תעבורה כדוגמת העותר, החלטת המשיב שלא לאפשר פגישה עם עו"ס לשם הכנת תוכנית פרטית הינה החלטה בלתי סבירה שלא הביאה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים לעניינו של העותר.

אשר על כן אני מקבל את בקשת העותר ומורה למשיב לאפשר לעותר להיפגש עם העו"ס נועם אלון לשם הכנת תוכנית טיפול פרטית.

ביום 22.12.16 נכנסה לתוקפה פקודת נציבות 04.68.00 שעניינה "כניסת מומחים פרטיים לבתי סוהר" (להלן: "הפקודה החדשה"), המושתתת על הוראת השעה ומסדירה הכנסתם של מומחים פרטיים למיתקני שב"ס לצורך פגישה עם אסירים על מנת להכין תכנית שקום לאחר שיחרור בלבד, לקראת דיון בועדת השחרורים.

בקשתה של ב"כ העותר לאפשר הכנסת מטפלים פרטיים לשם היתערבות בכלל ההחלטות המתקבלות בעיניינם של אסירים במהלך מאסרם, הנה רחבה וגורפת, לא מאוזנת ולא מידתית, ומעבר להיותה בלתי ניתנת ליישום עבור שב"ס (בשל כמות עצומה של כניסות מטפלים מדי יום לבתי הסוהר), הרי שיש בה כדי לפגוע בשלום הציבור וביטחונו, בשגרת יומן של האסירים ובאפשרות של ניהול תקין של מיתקני הכליאה.

...

לאחר החלטתי בעת"א זו, תוקנה הוראת השעה ביחס לכניסת מומחים פרטיים לבתי כלא לצרכי אבחון ובניית תכנית לשיקומו של האסיר לאחר המאסר (פורסמה ביום 23.7.15, להלן: "הוראת השעה המתוקנת").

בחינת הכנסת מומחה פרטי הוגבלה לצרכי אבחון במסגרת הליך משפטי תלוי ועומד שאינו עתירת אסיר/ אבחון לצורך חנינה, קציבת מאסר עולם או הקלה בעונש ואבחון ובניית תכנית לשיקום אסיר לאחר מאסרו, והובהר בה כי לא תותר כניסת מומחה פרטי לשם מתן טיפול לאסיר בתקופת המאסר, וכן נקבע כי לא תותר כניסתו לצורך הערכת מסוכנות הנחוצה לשם קבלת החלטה מנהלית, שכן מומחי מב"ן, ועדות אלמ"ב ווג"ע הם הגורמים המקצועיים האמונים על הערכת מסוכנותם של אסירים, לצד גורמי הטיפול בשב"ס. ברע"ב 4644/15 ראעי שניתן ביום 15.6.16 מצא בית המשפט העליון (כבוד הש' פוגלמן) כי סעיפים 5.6.1.5 ו-5.6.1.6 בהוראת השעה המתוקנת, המונעים מאסירים בטחוניים, זרים ואידאולוגיים, אשר אין להם גישה לגורמי שיקום מטעם המדינה, את האפשרות להציג תכנית שיקום פרטית ולהיעזר במומחים לצורך כך, פוגעים בזכותם להליך הוגן בהליכים שלפני ועדת השחרורים באופן שאינו מידתי, ועל כך דינם בטלות.

ממכלול מהטעמים האמורים, לא מצאתי לקבל את העתירה והיא נדחית.

לאור פניות מטעם הסנגוריה הציבורית בבקשה להתיר כניסת מטפלים פרטיים לבניית טפול שקום פרטי לאחר השיחרור, ומהטעם שחוק רשות שקום האסיר לא מאפשר נגישות לכלל האסירים, נוסחה פקודת נציבות ניסיונית בעיניין התרת כניסת מטפלים פרטיים, פקנ"צ 04.41.00, שפורסמה ביום 3.5.11, אולם בפועל נוסחה היה רחב מדי וכתוצאה מכך ניכנסו לתוככי הכלא גורמים חסרי הכשרה מתאימה; בנוסף נוצרה רשימת מטפלים קבועה וחלק מהמטפלים ניצלו לרעה את אישור הכניסה ובפועל קיימו עם האסירים מגעים אחרים השונים מאלה שלשמם אושרה כניסתם; כן נטען, כי הטיפול בתוככי הכלא הנו "כלי ניהולי" של שב"ס, באשר האסירים יודעים שהם נדרשים לשיתוף פעולה ולהתגייס להליך שקום על מנת להתקדם במדרוג אגפי ובטובות הנאה שהעיקרית בהן הנה החופשה, והכנסת מטפלים פרטיים לשם הכנת תכנית חליפית פוגעת במוטיבציה הזו ותוך כך פוגעת ביעילותו של אותו "כלי ניהולי"; כך הציגה דיכוטומיה לפיה אסיר שמשתף פעולה עם גורמי הטיפול יצא לחופשה ויוכל לקבל חוות דעת פרטית, בעוד שאסיר שאינו משתף פעולה עם גורמי הטיפול לא יצא לחופשה ולא יוכל לקבל חוות דעת פרטית; כן ביקשה המשיבה ללמוד מנוסחו של חוק שיחרור על תנאי, אשר אינו קובע דבר לעניין הכנתה של תכנית שקום פרטית בידי גורם פרטי, כי רק חוות דעתה של רש"א יכולה לבוא בפני הועדה, כשהרציונל הנו שחוות דעת מקצועיות לועדת השחרורים צריכות להערך בידי מומחים בעלי רשיון מיקצוע המוגדר בחוק ואשר מונו על ידי רשות ציבורית מוסמכת.

דא עקא, ביום 15.10.13 בוטלה הפקודה בהוראת שעה באופן גורף, תוך שהיא מתירה פתח צר לבחינה פרטנית של מקרים שיגיעו לפתחה, כמפורט בסעיף 3(ב) להוראה: "בקשה להכנת תכנית שקום לאחר המאסר – במידה ולא הוכנה תכנית ע"י רש"א מסיבות שאינן תלויות באסיר ובתפקודו 6 חודשים לכל המוקדם לפני מועד השיחרור המוקדם". נימוקי הרשות לביטול הפקודה - בתמצית - הנם בעקרם הרצון לייחד את גורמי השקום בכלא ואת רש"א כממליצים הבלעדיים בעיניינו של האסיר בפני ועדת השחרורים, זאת לנוכח פגיעה אפשרית של חוות הדעת הפרטיות במוטיבציה של האסירים להישתתף בשיקום בתוככי הכלא, מוטיבציה המשמשת בידי הרשות "כלי ניהולי". יאמר כבר עתה, כי איני סבורה שחוות דעת פרטיות לעניין שקום לאחר המאסר עשויות להשפיע באופן האמור על המוטיבציה של האסירים להישתלב בשיקום במהלך המאסר, ולו בשל העובדה שהשתתפות בהליך שקום וחוות דעת חיובית של גורמי השקום נחוצה לאסיר לשם קבלת המלצת גורמי הכליאה ליציאת האסיר לחופשה המיוחלת מבית הסוהר, במהלך מאסרו וזאת לאחר שסיים לרצות רבע ממאסרו (או מחצית ממאסרו במידה ומדובר במאסר שלישי ומעלה), בהתאם לסעיף 1א. ב פרק ד' בפקודת נציבות 04.40.00 חופשות אסירים.

...

על רקע האמור פורסמה הוראת השעה המבטלת את הפקודה הניסיונית, ומותירה בידי שב"ס האפשרות להתיר כניסת מטפלים פרטיים במקרים בהם אסירים מצויים בקשר עם גורמי המקצוע בתחום השיקום בכלא, משתפים פעולה ונתרמים מפעילויות השיקום, ונמצאו מתאימים לבניית תכנית שיקום לאחר שחרורם, אולם רש"א אינה מטפלת בהם מטעמים שאינם קשורים בהם או בתפקודם, לדוגמא כשזו אינה פועלת במקום מגוריהם.

״ לנוכח האמור, איני מקבלת את פרשנות המשיבה ולפיה לחוות הדעת של רש"א "בלעדיות" בפני הוועדה.

סוף דבר: לאור כל המפורט מעלה, הנני מורה למשיבים לאפשר הכנסת מטפלים פרטיים לצורך הכנת תכנית שיקום פרטית לוועדה לשחרור על-תנאי בהתאם לרשימת המטפלים אשר אושרה או תאושר על ידם.