רקע
הנאשם הודה והורשע ביום 8.12.22 בעבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל")
מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 28.3.22 הסיע הנאשם ברכב תושב שטחים ששהה במדינת ישראל ללא אישורי כניסה כחוק, ממחסום מיתר לכיוון באר שבע.
כך או אחרת, בעבירות מסוג זה, המבוצעות, תוך הפעלת שיקול ראציונלי, שלא על יסוד היתמכרות כלשהיא, על ידי אנשים שלרוב הנם נעדרי עבר פלילי, הרי שסוגיית השקום גם אם לא בלתי רלוואנטית, הנה על פניה בעלת משקל פחות ביחס לאנטרס הצבורי.
...
אם כן, הנאשם לא עמד בתנאים המצטברים הנחוצים לביטול הרשעתו, ואני דוחה את בקשתו לבטל את הרשעתו.
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 7 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
גזירת העונש
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות באולם הקונכיה ומגרשי ספורט – חברת כיוונים ברחוב האצ"ל 2 באר שבע, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.
לאור כל האמור אני מטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.9.23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו, או 10 ימי מאסר תמורתו.