כניסה לצומת תוך התעלמות מתמרור תן זכות קדימה

לא ברור כלל מדוע בחר הנתבע להמתין עד שתתאפשר הפנייה באמצע הכביש ובתוך נתיב בו נוסעים רכבים תוך שהוא מסכן את הרכבים החולפים על פניו.

השאלה האם הנתבע ביקש לפנות שמאלה ובכך לא ציית לשני התמרורים אינה רלוואנטית ודי בכך שבחר להיתעלם מתמרור תן זכות קדימה, לא עצר על קו העצירה, לא גלש בצורה שאינה מסוכנת איש אלא נעמד באמצע הכביש.

גם על נהג לו נתונה זכות קדימה לנהוג בזהירות סבירה למען מניעת פגיעה בכלי רכב אחרים: "נהג, על-אף היותו בעל זכות דרך. צריך להיות ער לנעשה בכביש... ... ... לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכולתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה." (ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט (2) 341) (להלן: "הילכת חנחן").

...

נוכח התנהלותו החמורה והמסוכנת של הנתבע, הנני קובעת כי אין באשם תורם זה כדי להקים אחריות לתובעת לנזקים שנגרמו לרכב הנתבע באירוע התאונה.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת ביהמ"ש בסך 450 ש"ח. הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממסירת פסק דין זה לידי הנתבע שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

בנסיבות תביעה זו ונוכח המסקנות לעיל, התביעה שכנגד נדחית.

בכתב ההגנה נטען שרכב הנתבעים ביקש לפנות שמאלה, כאשר לפתע הגיח נהג התובעת משמאלו, תוך שהוא מיתעלם מתמרור "תן זכות קדימה", מתפרץ לצומת לא פנוי ופוגע ברכב הנתבעים.

שנית, עד הנתבעים שעמד מאחורי רכב התובעת מצד ימין (עמ' 6, שורה 22) העיד שהוא הבחין בתאונה בעת התרחשותה (עמ' 6, שורה 19; עמ' 7, שורה 14), וכי רכב התובעת הוא זה שפגע ברכב הנתבעים, וכדבריו: "הפז'ו נסע ישר והטויוטה הגיעה מצד שמאל ופגעה בו" (עמ' 6, שורות 20-19), ובהמשך: "הבחור מרכב פז'ו היה מופתע כי מישהו ניכנס לו לנתיב שלו" (עמ' 6, שורה 30).

...

משכך, ממכלול העדויות סבורני כאמור שהאחריות העיקרית לתאונה רובצת לפתחו של נהג התובעת שלא ציית לתמרור המורה על מתן זכות קדימה.

התובעת לא הציגה אסמכתאות מתאימות להוכחת רכיב זה. סיכומו של דבר, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי בלבד.

התובעת תשלם מחצית שנייה של אגרה תוך 14 יום מהיום.

על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבם, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוואנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה הראשונה להדחות, ודין התביעה השנייה להיתקבל.

לא בכדי, נהג רכב פרייס ליס כותב בטופס ההודעה על התאונה כי "הנחתי שהיא נותנת לי זכות קדימה". דבר הבא לתרץ כניסה לצומת בנגוד לתמרור האט ותן זכות קדימה.

סבורני כי רכב פריים ליס הוסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, היתעלם מתמרור האט תן זכות קדימה בין כי לא שם לב אליו ובין כי היתעלם ממנו, ולמעשה התפרץ לצומת בלתי פנוי, וכאשר זכות הקדימה נתונה לרכב ישיר.

...

נהג רכב פרייס ליס אומר שסבר כי נהגת רכב ישיר נותנת לו להתקדם בצומת הן מאחר שהאטה את מהירות נסיעתה עד כדי עצירה והן מאחר שהסתכלה לצדדים דבר שגרם לו להבין כי היא "מחפשת חנייה". איני מקבל טענה זו של נהג רכב פרייס ליס.

סבורני כי רכב פריים ליס הוסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, התעלם מתמרור האט תן זכות קדימה בין כי לא שם לב אליו ובין כי התעלם ממנו, ולמעשה התפרץ לצומת בלתי פנוי, וכאשר זכות הקדימה נתונה לרכב ישיר.

לפיכך, דין התביעה השנייה להתקבל במלואה ודין התביעה הראשונה להידחות.

לטענת התובעים, בעת שרכב התובעים נסע בנסיעה ישרה, לפתע התפרץ רכב הנתבעות משמאלו, תוך שנהג רכב הנתבעות היתעלם מתמרור "תן זכות קדימה", התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעים ופגע בו. לטענת התובעים, בגין התאונה נגרמו לרכבם נזקים שהוערכו בידי שמאי רכב.

"נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר." בנוסף, אני סבור כי נהג רכב הנתבעות לא נקט בזהירות הנדרשת בעת ביקש להכנס לצומת ובעת פנייתו שמאלה, דבר שהיה מתחייב אף לאור הסיכון הרב הכרוך בפנייה שמאלה בצומת ופוטנציאל ההיתנגשות עם רכבים אחרים הנוסעים בצומת.

...

לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי, לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעות יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 75% ונהגת רכב התובעות תישא באחריות בשיעור של 25%, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי, אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעים, שהייתה קוהרנטית, עקבית והייתה מהימנה עליי, על פני גרסתם של נהג רכב הנתבעות ורעייתו שלא הותירה בי רושם דומה והייתה מהוססת, בלתי עקבית, מתפתחת ומעוררת תהיות.

"נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר." בנוסף, אני סבור כי נהג רכב הנתבעות לא נקט בזהירות הנדרשת בעת ביקש להיכנס לצומת ובעת פנייתו שמאלה, דבר שהיה מתחייב אף לאור הסיכון הרב הכרוך בפנייה שמאלה בצומת ופוטנציאל ההתנגשות עם רכבים אחרים הנוסעים בצומת.

טענות התביעה ביום 15.12.2021 בשעה 15:00 לערך נהג מטעם התובעת (להלן: "נהג האוטובוס"), ממחלף ינאי לכיוון כפר ויתקין על כביש 5720 לפתע הגיח נהג הנתבעות מכביש 2 אשר מוצב בו תמרור האט ותן זכות קדימה, וכן פס לבן, תוך שהוא מיתעלם מהתמרורים אשר מוצבים בדרכו, ופגע בעוצמה בחלקו הקידמי של האוטובוס( להלן :"התאונה").

לא בכדי התקשה נהג הנתבעת להסביר הכיצד לא הבחין באוטובוס כי אין מנוס מהמסקנה כי נהג הנתבעת ניכנס לצומת בחוסר זהירות ובהתעלם מתמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתו ובהתאם לגירסתו של נהג התובעת, בנסיעה שוטפת.

...

סוף דבר סיכומו של דבר; אני מורה על חלוקת האחריות לתאונה בין שני הנהגים כדלקמן: התובעת – שיעור של 20%; הנתבעת – שיעור של 80%.

אשר על כן ובהתאם לחלוקת האחריות האמורה, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 23,600 ש"ח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.6.2022 ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף שכר-טרחת עורך-דין בשיעור של 17.55%, אגרת משפט כפי ששולמה ושכר העדים פי שנפסק בדיון.

בתביעה שכנגד- תשלם התובעת לנתבעת סך של 37,685 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.9.2022 ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף שכר-טרחת עורך-דין בשיעור של 11.7%, אגרת משפט כפי ששולמה.