מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כללים להעסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות בישראל

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ריבוי קרובי מישפחה מטיל הגבלות רחבות יותר על הקרובים, באופן העלול לפגוע בעבודה השוטפת של הרשות; תפקיד בכיר אל מול מועמדים רבים שנדחו וחשש לפגיעה באמון הציבור בשל קרבת מישפחה; למרות הותק של התובעת וההערכה הרבה שחולקים לפועלה, בנסיבות המקרה אין לסטות מהכלל האוסר על העסקת קרובי מישפחה ברשות המקומית; מניעת נפוטיזם ושמירה על עיקרון השויון.
] "...חיי הפרט והכלל בישראל תלויים בשירות הצבורי, ברמתו ובדרך תיפקודו. רמה זו מותנית ברמתם המקצועית של עובדי הציבור ובאיכותם הערכית והמוסרית. בלא עמידה על שני מרכיבי יסוד אלה, נפגם מעמדו של השרות הצבורי ונפגעת יכולתו לעמוד במשימותיו. השרות הצבורי הוא נאמנו של הציבור בבצוע הסמכויות והכוחות הנתונים בידיו. מכוח נאמנות זו, מוטלת עליו חובה להבטיח את התאמת עובדי הציבור לתפקידם הן מבחינת כשירותם התפקודית והן מבחינת רמתם המוסרית". מחובת הנאמנות וההגינות נגזר, בין היתר, האיסור על פוטנציאל ההימצאות בנגוד עניינים, החולש על כלל תחומי הפעילות במשפט הצבורי.
...
יצוין, כי לא מצאנו לקבל את עתירת התובעת לביטול החלטת ועדת השירות ולהורות על מינויה לתפקיד.
בהתאם, הננו דוחים את עתירת התובעת לתשלום מלוא תנאי השכר הנלווים לתפקיד החל מיום הזכייה במכרז.
בנסיבות הענין, התביעה לתשלום השכר - נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת פ"ה 57735-08-18 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציג ציבור (עובדים) מר אדהם פלאח נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב גולדנברג התובע ג'ומאנה עלי סאלח ע"י ב"כ: עו"ד שחר הופמן הנתבעים 1. מדינת ישראל – משרד החינוך ע"י ב"כ: עו"ד יעל גנזר 2. מועצה מקומית יפיע ע"י ב"כ: וסים שאער 3. מוסא אבו תארכ פסק דין
] "כלל הוא כי בית-הדין לא ישים שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית-הדין אף לא ישים שיקול-דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות". כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקירבה משפחתית), התשס"ח-2007 וחוזר מנכ"ל משרד החינוך 40 – 8.5 דנים בהעסקת קרובי מישפחה.
בהתאם למפורט בתצהירה של גב' פרץ, מנהל בית ספר אחראי בין היתר להציע לרשות המקומית למנות או לסיים את העסקתם של עובדי המינהל והמשק בבית הספר, לדאוג לשירותי בית הספר כגון שירותים פסיכולוגיים, שירותי בריאות, מזכירות, שרתים, ספרי לימוד וכו', טפול בספריית בית הספר לרבות רכישת ספרים, העשרת הציוד והמתקנים, דאגה לעניינים הכספיים של בית הספר, רישום תלמידים בבית הספר, מעקב ביקור סדיר של התלמידים בבית הספר, קיום תל"ן בבית הספר ועוד.
...
אשר על כן, לא שוכנענו כי נפלו פגמים באופן קבלת ההחלטה בעניינה של התובעת.
אולם, מכל השיקולים שפורטו לעיל, אנו סבורים כי אין להתערב בהחלטת משרד החינוך בשל ניגוד העניינים המובנה הקיים בין שני התפקידים.
על כן, התביעה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

משרד הפנים לא מעסיק את היועצים המשפטיים של הערייה אולם בסמכותו ליתן הנחיות לעירייה ולקבוע את הכללים החלים עליה ועל יתר הרשויות המקומיות (להלן: משרד הפנים או המדינה).
] "כלל הוא כי בית-הדין לא ישים שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת, וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית-הדין אף לא ישים שיקול-דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות". בעיניין לובאני בחן בית הדין הארצי את החלטת נציב שירות המדינה וקבע לעניין הקף הבקורת השיפוטית על החלטת רשות מנהלית את הדברים הבאים[footnoteRef:23]: [23: ע"ע (ארצי) 1238/01 לובאני – מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה, (18.3.2002).
חוזר המנהל הכללי 3/2011 שכותרתו "העסקת קרובי מישפחה ברשויות המקומיות"[footnoteRef:47], קובע שאין להעסיק קרובי מישפחה בערייה ללא אישור ועדת השרות לעיריות במקרים שבהם ההעסקה עלולה ליצור ניגוד עניינים בשל הקרבה המשפחתית.
...
] בהקשר זה נציין שאנו דוחים את טענת התובעת שלפיה היא נבחרה ככשירה שנייה לתפקיד, מהטעמים הבאים: האחד, בהודעת העירייה שנשלחה אליה לא נכתב שהיא נבחרה ככשירה שנייה.
בהקשר זה נזכיר כי אנו דוחים את טענת התובעת שלפיה השתהתה בשל לידת בנה שהיה בן חודש בלבד במועד ישיבת הוועדה, שכן הטענה הועלתה לראשונה רק בתצהיר עדותה הראשית ולא ב"זמן אמת", ולמצער, במועד הגשת הבקשה לסעדים זמניים.
בנסיבות אלה, אנו סבורים כי קיים שיהוי ניכר בהגשת הבקשה לסעד זמני ולכן יש לדחות את טענות התובעת בנוגע לפגמים שנפלו במכרז עליהם ידעה בשלביו הראשונים של המכרז ולמצער לפני פרסום תוצאות המכרז.
סוף דבר תביעת התובעת לביטול החלטתה של העירייה לבחור בנתבע לתפקיד מנהל תחום בכיר בלשכה המשפטית מחמת פגמים בהרכב הוועדה ובהחלטתה, מחמת אי פרסום מכרז פנימי, מחמת אי עמידת הנתבע בתנאי הסף ומחמת הפרת עקרון הייצוג ההולם – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החלטת מנכ"ל משרד הפנים המדינה הוכיחה כי נידרש אישור מנכ"ל משרד הפנים עת מבקשת רשות מקומית להעסיק קרוב מישפחה של חבר מועצה וכך נהגה לאורך שנים (החלטות משרד הפנים בשנים 2020-2018 הוגשו לתיק ביום 19.7.20).
לטענת הערייה התובעת וקרובי משפחתה חתמו על הסדרים מפורטים למניעת חשש לניגוד עניינים ואלו הועברו לועדת השרות ברם הסדרים אלו נועדו להבחן רק לאחר שנמצאו נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל של אי העסקת קרובי מישפחה בערייה ולא כהכשרה של ההעסקה.
אני מצטט מפס"ד של בית המשפט הארצי שניתן זה לא מכבר ע"ע 20515/06/20 מדינת ישראל ואחרים נ' ד"ר אברהם ברקאי 11.8.20 פסקה 40 " לא מצאנו כי האיזון שערך הנציב חורג במידה קיצונית ממידת הסבירות, גם אם ניתן להגיע להחלטה אחרת כפי שבית הדין האיזורי סבר שתי ההחלטות מצויות במיתחם הסבירות ולכן אין זה מקרה המצדיק היתערבות בשקול דעת." וכידוע, בהתאם לעקרונות הבקורת השיפוטית בית הדין אינו מחליף את שקול דעת של המנכ"ל. מעבר לכך ברצוני לציין כי המנכ"ל אינו מחויב לקבל את עמדת ועדת השרות.
...
סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.
נוכח עמדת הנתבעת 1 שעלתה בקנה אחד עם עמדת התובעת, לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובתה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

על מהותו של כלל זה עמד כב' השופט ברק (כתוארו דאז) בבג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פתח תקווה - מועצת עריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566 (1980) (להלן- ענין סיעת הליכוד): "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להמצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים‏ (conflict of interest). לכלל זה מקורות מספר, אשר החשובים שבהם הם כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה. על-פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להמצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דיעה משוחדת (בג"ץ 174/54 ישראל שימל נ' רשות מוסמכת (י' שרייבום). וועדת העירעור לצורך החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חירום, תש"י-1949 ואח', פ"ד ט 459; פ"ע יח 374). תחום פעולתו העקרי של כלל זה הוא לעניין עובד ציבור המבצע תפקיד שפוטי או כעין שפוטי. אך אין הכלל מוגבל למצבים אלה בלבד. כל גוף צבורי, יהא תפקידו אשר יהיה, חייב לבצע את תפקידו ללא דיעה קדומה ומשוחדת, ללא פניות וללא משוא פנים (292/61 בית אריזה רחובות בע"מ ו – 2 אח' נ' שר החקלאות ואח', פ"ד טז 20); בג"ץ 685/78 עומרי מחמוד נ' שר החינוך והתרבות ו – 7 אחרים, פ"ד לג (1) 767)"[footnoteRef:24].
יתר על כן, מלכתחילה, הכללים בדבר העסקת קרובי מישפחה במיגזר הצבורי ובכלל זה ברשויות המקומיות נועדו לעקור את תופעת הנפוטיזם, בשל העדפתם של קרובי מישפחה של עובדי ונבחרי הרשות על פני מועמדים אחרים; להבטיח כי החלטות הגוף הצבורי יתקבלו מתוך שיקולים עינייניים של טובת הציבור בלבד ללא השפעות ושיקולים זרים; ולהגביר את אמון הציבור במערכת הציבורית.
...
על יסוד כל האמור לעיל, התובע אינו זכאי להפרשי שכר בגין ההפרש בין השכר והתנאים הנלווים על פי הסכם הבכירים מיום 7.3.2017 לבין השכר ששולם לו על הסכם דירוג-דרגה מחודש אוגוסט 2017.
סוף דבר התביעה נדחית במלואה.
התובע ישלם למדינה הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו