עניינה של תביעה זו טענה לרשלנות רפואית של המנוח בעת טפול שיניים שהעניק לתובע.
ד''ר ברק העריך כי דרגת נכותו של התובע כתוצאה מן הטיפול השגוי הינה 10% בגין פציאליס מימין בצורה קלה לפי סעיף 29(5)(ב)II לתקנות המל''ל.
לטענת התובע, אינו יודע ואינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירועים ותוצאותיהם וכי האירועים והנזקים נגרמו בשליטתו של המנוח והם מתיישבים יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה ועל כן על המנוח הראיה שלא היתה התרשלות מצדו שיחוב בגינה ויש להחיל את כלל ''הדבר מדבר בעדו" כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.
יש בכך כדי לאיין את מסקנות חוות דעתו המבוססות על תיזה עובדתית זו.
יתרה מזאת, פרופ' ברק ציין לא מעט פעמים כי הזרקה לעצב הפציאלי היא כה בלתי סבירה, עד כי שוכנעתי כי הארוע לא ארע בדרך זו (עמוד 17 שורות 12 – 15):
"היות וזה משהו הזוי לחלוטין להגיע לאיזור הזה אז אין מאמרים או דברים כאלה. מזריקים בחניכיים בשן ולא מגיעים למעלה. ...בגלל שאין רופא שמזריק לאזורים האלה אז אין את הסיבוך הזה ואין מאמרים על זה. היות וזה משהו הזוי לחלוטין להגיע לאיזור הזה אז אין מאמרים או דברים כאלה."
וגם בעמוד 22 שורות 23 – 24:
"לא צריך להגיע לאיזור הזה. העצב הפציאלי נמצא קרוב לאוזן, זה הזוי להגיע לשם בכלל."
עוד הוא מציין כי המקום כלל לא נגיש ולא ניתן להגיע אליו (עמוד 17 שורות 18 – 19):
"רופאים בישראל ובעולם לא מגיעים לעצב הפציאלי, לא מסוגלים להגיע, זה כמו שאם תטפל באוזן תיפגע בעין".
בנוסף, בהתיחס לחוות דעתו של פרופ' פלד סתר עצמו ד''ר ברק כאשר טען בתחילה כי "לא יכול להיות שפציאליס נגרם מווירוס" (עמוד 20 שורה 32); בעוד שבהמשך, הודה כי פציאליס יכול להיגרם מווירוס (עמוד 22 שורות 27 – 28).
...
ד''ר ברק העריך כי דרגת נכותו של התובע כתוצאה מן הטיפול השגוי הנה 10% בגין פציאליס מימין בצורה קלה לפי סעיף 29(5)(ב)II לתקנות המל''ל.
לטענת התובע, אינו יודע ואינו יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירועים ותוצאותיהם וכי האירועים והנזקים נגרמו בשליטתו של המנוח והם מתיישבים יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה ועל כן על המנוח הראיה שלא היתה התרשלות מצידו שיחוב בגינה ויש להחיל את כלל ''הדבר מדבר בעדו" כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.
על כן, אני מקבל את מסקנתו של פרופ' פלד לפיה מדובר בענייננו ב"סיבוך נדיר אמנם אך ידוע מהניסיון ומהספרות" של זריקת אלחוש המביאה לאטיבציה של וירוס ההרפס "הגורמים למצב הקרוי פציאליס חולפת או BELL'S PALSY." (עמוד 4 לחוות דעתו של פרופ' פלד)
הטענה להתרשלות המנוח
כאמור, קיבלתי את מסקנותיו של פרופ' פלד מהן משתמע כי אין כל ראיה לכך שהמנוח התרשל במתן הטיפול.
יתרה מזאת, גם לו הייתי מגיע למסקנה כי חלה חובת גילוי ביחס לסיכון נשוא העקירה, איני סבור כי קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין הסכמתו של התובע לעבור את העקירה.
סיכום
לאור האמור אני מקבל את התביעה בפן הפגיעה באוטונומיה בלבד ומחייב את הנתבעות 2 ו - 3 לשלם לתובע את הסך של 20,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ''ט עו''ד בסך של 3,500 ₪.
