המסגרת הנורמאטיבית :
סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 קובע כי -
"(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32 או שהגיע לידי המישטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם. "
שלושה תנאים מציב המחוקק לצורך סמכותו של בית המשפט להורות על חילוט תפוס :
הנאשם, שהנו בעל הרכב, הורשע בדינו;
הרכב נתפס על ידי המישטרה (על פי הוראות הפקודה);
הרכב סייע לנאשם לבצע את העבירות בהן הורשע;
באשר לנטל הראייה להוכחת בעלות לפימסעיף 39 לחסד"פ נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי נטל זה הנו על פי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי וזאת במסגרת פסק הדין בתיק רע"פ 5776/05 אודי ראובן נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (31.7.05) :
"(3).באשר לעניין לגופו, כידוע, נטל הראיה לפי סעיף 39 להוכחת הבעלות, במסגרת הליכים הקשורים בהכרעה בגורל התפוס, הוא על פי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי; ע"פ (ירושלים) 2024/98 מדינת ישראל נ' חמייס (לא פורסם), וההנמקה שם (הנשיא זיילר, השופט – כתארו אז – דוד חשין והשופטת צור); כן ראו ע"פ 1298/93 בנק לאומי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ח(3) 238, 245 (השופט – כתארו אז – מצא) ודומני שהרציו של פסק דין זה, הדן בצד שלישי נפגע, יפה כוחו גם לגבי בקשת הצדדים הישירים, אם המבקש - להשבת התפוס, ואם המדינה - לחילוט, שכן בסופו של דבר בעניינים ממוניים עסקינן; ראו גם שלגי וכהן סדר הדין הפלילי (מה' 2, 449-448). בהקש לעניין חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, ראו והשוו גם ע"פ 7376/02, ע"א 7338/02 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(4), 558 (השופטת חיות). לעניין סעיף 36 לפקודה הקרוב בנושאו, ראו ע"פ 425/87 שוקרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 732, 738-737 (השופט בייסקי), 742 (המשנה לנשיא בן-פורת); ראו גם שלגי וכהן שם 70-69 וכן 448. נטל השיכנוע לענייננו רובץ על התביעה, אך משזו הרימה אותו, עובר הנטל אל הצד שכנגד (ראו בש"פ 6942/97 ריברה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט – כתארו אז – מצא); כן ראו קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשס"ג), 533-528; ועוד, ראו בש"פ 2671/01 סיני נ' מילרה ואח', פ"ד נה(4) 176 (השופט אנגלרד) וסקירת ההתפתחות ההיסטורית שם. אכן, כדברי חכמים, "זה כלל גדול בדין, המוציא מחברו עליו הראיה" (בבלי, בבא קמא מ"ו, א'; רמב"ם הילכות ניזקי ממון, ט', ב'-ג').
...
מה דינו של נאשם אשר פרץ לשלושה כלי רכב בשני מועדים שונים , גנב מתוכם רכוש וביצע עבירות נלוות ומה דין הבקשה לחילוט הרכב באמצעותו בוצעו העבירות ?
רקע
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן באישומים הבאים ובעבירות הבאות:
במסגרת האישום הראשון הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
פריצה לרכב – עבירה לפי סעיף 413ו' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן :"חוק העונשין").
משכך הם פני הדברים, מששוכנעתי כי חילוט הרכב יפגע פגיעה קשה בבני משפחת הנאשם, שוויו הגבוה יחסית אל מול המצוקה הכלכלית בה נתונים הנאשם ובני משפחתו וקיומם של אמצעי הענישה החלופיים בדמות קנס ופיצוי העומדים לרשות בית המשפט ואשר יש בהם כדי להשיג התכלית הענישתית והמניעתית תוך מתן משקל לשוויו של הרכב באמצעותו בוצעו העבירות בעונש הקנס שיוטל על הנאשם בתיק , מצאתי כי על בית המשפט לערוך איזון בין כלל השיקולים הנ"ל וכי רכבו של הנאשם יושב לידיו ולא יחולט בכפוף לאמור לעיל.
אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות.
לאור ההחלטה לעיל אני מורה על השבת רכב מסוג טויוטה קורולה ל.ז 58-481-30 לידי הנאשם.
