תניה נוספת הרלוואנטית לענייננו, הוא ה"תנאי [ה]מיוחד" (על פי כותרתו), המחריג מתחולת הפוליסה כל ארוע או נזק המכוסים בפוליסת עבודות קבלניות של המבוטח:
"על אף כל העשוי להשתמע אחרת מפוליסה זו, מובהר כי הפוליסה אינה מכסה כל אירוע/נזק המכוסים באחת ו/או יותר מהפוליסות הבאות: עבודות קבלניות ו/או חבות מוצר ו/או חבות כלפי צד ג' של המבוטח" (ראו: בעמ' 4 לפוליסה).
...
בטרם סיום, ובבחינת למעלה מן הצורך, קבע בית המשפט כי סולל בונה לא מסרה לכלל הודעה על התביעה בתוך תקופת הביטוח, אף שלא נדרש להשלכותיה של קביעה זו. סיכומו של דבר, משמצא כי פוליסת כלל אינה חלה בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט המחוזי כי לא התקיים ביטוח כפל בענייננו, ודחה את תביעת איילון.
לאחר עיון, מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הוצאות תיקון המובל באות בגדרם של החריג לכיסוי, חריג 8 (רישא) לפוליסת איילון וחריג 11 לפוליסת כלל.
במצב דברים זה, לא מתקיים מצב של ביטוח כפל ודינו של הערעור להידחות.
סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי להותיר על כנה את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, ולדחות את הערעור.
