כיסוי ביטוחי בגין ביטול רישיון נהיגה בהוצאה לפועל

לשון סעיף 20 לפוליסה אומרת כך: "בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שנכתב במיפרט, ובתנאי שהם בעלי רישיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת רכב מסוג הרכב המבוטח או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהוא במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או להחזיק רישיון כזה על פי הוראות, חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת..." הנתבעת 2 הביאה כראיות מסמכים, שהתקבלו מלשכת ההוצאה לפועל, המוכיחים כי על רישיונו של הנתבע 1 הוטלה הגבלה החל ביום 26.3.2012 וכלה ביום 17.11.2016 וכי ביום 24.5.2016 הנתבע 1 הגיש בקשה לביטול ההגבלה על רישיונו כך שהוא היה מודע להגבלה ופעל לבטל אותה ועל כן, לטענתה, לאור סעיף 20 ולאור המסמכים מלשכת ההוצאה לפועל לא חל הכסוי הבטוחי.

והרי אחת מתכליות חוק חוזה הביטוח היא להגן על המבוטח בשל פערי הכוחות האלה שעוצמתם גבוהה במיוחד בעת שהמבוטח נזקק לכסוי הבטוחי.

...

הנתבעת 2, שומרה חברה לביטוח בע"מ, מאשרת בכתב הגנתה כי היא המבטחת של רכב הנתבעים מ.ר. 20-273-50 עם זאת, לטענתה, רישיון הנהיגה של הנתבע 1 לא היה בתוקף בעת קרות התאונה ועל כן, בהתאם לתנאי הפוליסה, אין לנתבע 1 כיסוי ביטוחי לכן יש לדחות את התביעה כנגדה.

כלומר, נראה לי לא ראוי כי חברת הביטוח תגלה מרץ רב בבירור אודות מצב רישיונו של המבוטח, רק בעת קרות האירוע ביטוחי, ולא עם תחילת הפוליסה או בעת גביית הפרמייה.

אחרית דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת 2 תשלם לתובעים את סכום התביעה כולו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת בית המשפט כפי ששולמה, את שכר העדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד לתובעים בסכום של 2,000 ₪.

האם הנתבעת 1 חבה בנזקי התובע אין חולק כי רישיונו של הנתבע 2 הוגבל על ידי רשות ההוצאה לפועל בשנת 2014 לבקשת גרושתו וביום 26.10.16 בוטלה ההגבלה על רישיון הנהיגה של הנתבע 2 לאחר שזה הוכיח כי הוא עומד בצו התשלומים.

הנתבע 2 טוען, כי במועד קרות התאונה, לא ידע על כך שרישיונו הוגבל, הדבר נודע לו מהנתבעת 1 אשר סירבה ליתן לו כסוי בטוחי בעקבות התאונה.

כאמור, הנתבע 2 העיד כי לא ידע אודות השלילה וכי הדבר נודע לו אך מחברת הביטוח לאחר התאונה ולכן הפקיד ביום 1.11.16 את רשיונו ואף פעל מול לישכת ההוצאה לפועל לביטול ההגבלה על רשיונו (מוצג נ/2).

...

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבע 1 לא הוכיחה שהנתבע 2 ידע בזמן התאונה כי רשיונו נשלל ולכן קיים כיסוי ביטוחי.

סוף דבר לנוכח המפורט לעיל, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 6,852 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות ההליך בסך 818 ₪.

יחד עם זאת, לשיטת הנתבעת אין כסוי בטוחי במקרה דנן משום שהוטלו על מבוטחה הגבלות לפי חוק ההוצאה לפועל, הפוסלות אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה, בשנת 2012, והוא ידע אודות מיגבלות אלו.

לצד זאת, צוין במסמך כי קיים ביטול רישיון נהיגה לפי חוק ההוצאה לפועל, ברם לא כתוב מאיזה תאריך חל הביטול האמור.

...

בהיעדר החלטה או צו מאת רשם ההוצאה לפועל המורה על פסילת הרישיון ובהיעדר תעודת עובד ציבור המעידה על פסילת נהג הנתבעת מלהחזיק רישיון נהיגה בזמן התאונה, לא שוכנעתי כי נהג הנתבעת אכן היה פסול מלהחזיק רישיון נהיגה במועד התאונה.

יתרה מכך, צפיתי בסרטון ת/1, המתעד את התאונה, ושוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת בצורה ברורה על כתפי נהג הנתבעת, אשר נכנס לצומת בחוסר זהירות מובהק ובצורה רשלנית ביותר ופגע ללא שום הצדקה ברכב נהג התובעת שחנה במקום.

בהמשך לזאת, אני קובעת שהוכח בפניי כי כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת נזק בסך של 12216 ₪ ₪, בגין הפיצוי ששלמה למבוטחה.

התיק נוהל לאור כפירת הנתבעת בחבות, אף לאור טענה להיעדר כסוי בטוחי בשל שלילת רישיון.

התובע צירף מיסמכי הכסוי הבטוחי, של ביטוח החובה וכרטיס הפלסטיק של רישיון הנהיגה שבתוקף עד 30.10.17 (אין חולק כאמור שהתובע היה בשלילה בזמן המקרה, עקב שיטת הניקוד.

אלא שרישיון הנהיגה בוטל במסגרת תיק הוצאה לפועל (מן התעודה ממשרד הרשוי לא ברור ממתי).

...

אני קובע כי לא נסתרה עדותו של התובע כי לא היה מודע לפסילה עקב הניקוד שצבר, שכן לא קיבל את ההודעות אשר נשלחו.

לסיכום הדין הרלבנטי אסתפק בציטוט הבא מתוך רע"א 2330/12 עזבון מנור ז"ל נ' מויאל: " בקשר ליסוד הנפשי שצריך להתקיים אצל הנוהג ללא רישיון, הפסיקה דחתה את רעיון "הידיעה הקונסטרוקטיבית", ונקבע שחבותו של המבטח תפקע רק אם הנהג המבוטח מודע לפסילה או לפחות נמסר לו גזר הדין בדרך מקובלת.

בנסיבות המקרה דנן, אני מקבל את המסקנה לפיה המשיב ידע שרישיונו אינו בתוקף ביום בו קרתה התאונה, חרף העובדה שקיבל הודעה לחדש את רישיון הנהיגה שלו, ומשכך לא קמה חבותן של המשיבות 3 ו-4 על פי הפוליסה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכום המצטבר מצירוף הסכומים שבפסקה זו. המזכירות תשלח לצדדים ותחייב הנתבעת ביתרת אגרה מלאה לאור העובדה שקוים דיון הוכחות.

בהקשר זה טענה החברה, כי אין לקבל טיעון זה, משתי סיבות עיקריות: (1) אף אם היתה נכונה טענת המבטחת, הרי שאין חולק כי במאמץ סביר היתה יכולה לקבלו, ואף לא "בשקידה" – וזאת באמצעות המאגר הממוחשב המקושר למרכז הסליקה של חברות הביטוח ואשר נגיש עבורה בלחיצת כפתור; (2) אין לקבל את הטענה לפיה רק כעבור שבוע הגיעו הנתונים לידי המבטחת, שכן עיון במסמך ממנו למדה המבטחת לכאורה אודות "ביטול רישיון נהיגה – חוק ההוצאה לפועל", נושא תאריך 22.11.17, ומכאן שמידע זה היה בידיה בטרם שלחה את מכתב הדחייה הראשון.

המבטחת הפניתה לרע"א 3735/14, מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' קסליו אירועים בע"מ [22.07.2014] (להלן: עניין קסליו) וטענה כי כבר במכתב הדחייה הראשון הסירה המבטחת כסוי בטוחי בשל העדר רישיון נהיגה בתוקף לנהג רכב החברה בשל שיטת נקוד, ואילו מכתב הדחייה השני שנשלח מספר ימים לאחר הראשון, רק הוסיף טענה חלופית נוספת לסיבה מדוע לנהג החברה לא היה רישיון נהיגה בתוקף (בהתאם לסעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל).

...

דיון והכרעה הצורך במשלוח מכתב המנמק את הסיבות לדחיית תביעת המבוטח, נקבע בהנחיות המפקח על הביטוח מיום 09.12.98 (להלן: הנחיות המפקח), הקובעות כי: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד יאוחר יותר, נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה." בהמשך, בחוזר המפקח על הביטוח מיום 29.05.02 (להלן: חוזר המפקח), נקבע כי: "חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות ראשונה, "רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." יפה לעניין זה, על דרך ההיקש, קביעתו של בית המשפט העליון במסגרת עניין קסליו, לפיה אין מקום למחיקת סעיפים בכתב הגנה, מקום בו חברת הביטוח העלתה במכתב הדחייה, בתום לב, טענה המהווה טענת סף, ולפיה הפוליסה בוטלה עוד קודם למקרה הביטוח.

על כן, בהעדר כל טענה או אינציקציה אחרת, אני קובעת כי במועד בו נשלח מכתב הדחייה הראשון (בתאריך 28.11.17) כבר היה בידי המבטחת – או למצער יכול היה להיות בידיה – אישור מרכז הסליקה שהודפס כנראה בחודש אוגוסט 2017.

על כן, עומדת על כנה המסקנה אליה הגעתי בפסקה 13 לעיל.

סוף דבר הבקשה למחיקת סעיפים מתקבלת, כך שהמילים "ולפי חוק ההוצל"פ" – בפרק הראשון בעמוד הראשון לכתב ההגנה של צד ג' – יימחקו, ויוצא מן התיק מכתב הדחייה השני.