סוגיה זו לא זכתה לדיון והנמקה על ידי וועדות הערר; וזאת משום שהן יצאו מתוך הנחה כי הועדה המקומית פטרה את הכונס והבעלים מתשלום היטל השבחה בגין תכנית א.
בסיס המחלוקת בסוגיה זו נעוץ בעובדה שזכויות הבעלים מושא העירעור נרכשו על ידם מידי כונס נכסים במסגרת הליך חידלות פרעון.
...
ביום 14.5.18 ניתנה החלטה מקיפה של וועדת ערר המתייחסת לכעשרים עררים של בעלים שונים, בשאלת עצם חבות הבעלים בתשלום היטל השבחה, שבגדרה שוב דחתה הוועדה את טענת הבעלים כנגד עצם חבותם בהיטל השבחה (להלן: "החלטת החבות"); בנוסף החליטה וועדת הערר על מינוי שמאית מייעצת, גב' נורית ג'רבי (להלן: "השמאית המייעצת"), על מנת לבחון את ההשבחה בגין תכניות א ו-ג.
השמאית המייעצת הוציאה שומות מייעצות בנוגע למקרקעין של בעלים שונים, ובכולן הגיעה למסקנה לפיה תכנית ג איננה משביחה, וכי מלוא ההשבחה של המקרקעין נגרמה במסגרת תכנית א.
הוועדה המקומית הגישה לוועדת הערר השגות כנגד השומות של השמאית המייעצת, שכוונו בעיקר כנגד קביעת השמאית המייעצת בדבר היעדר השבחה של המקרקעין על ידי תכנית ג.
גם הבעלים הגישו השגות מצדם, בעיקר בנוגע לעצם החיוב בהיטל השבחה.
סוף דבר
אני מחליט לדחות את ערעורי הבעלים לעניין עצם החיוב שלהם בהיטל השבחה; לדחות את ערעור הוועדה בנוגע למתודת החישוב של השמאית המייעצת, כפוף להערה שצוינה בעניין זה, אך לקבל את ערעורי הוועדה המקומית בשלוש סוגיות:
האחת, חיוב הבעלים בתשלום היטל ההשבחה בהתאם להתחייבות שלהם בהסכם הרכישה עם הכונס.
השנייה, לעניין סוגיית ההשבחה של המקרקעין על ידי תכנית ג. אני מחליט להחזיר את העניין לוועדת הערר על מנת לבחון מחדש אם היתה השבחה עקב תכנית ג. בעשותה כן, וועדת הערר תביא בחשבון את הקביעות שציינו לעיל ובעיקר לקביעה לפיה תכנית ג קידמה או שפרה את זמינות השימוש במקרקעין והאפשרות להוציא בהם היתרי בנייה, ולמצער הסירה את הספק שהיה קיים בסוגיה זו. לצורך כך וועדת הערר תשקול אם לתת הוראות לטיעון משלים של הצדדים בסוגיה זו.
לאחר מתן החלטתה בסוגיית עצם ההשבחה עקב התכניות א ו- ג, וועדת הערר תהיה רשאית, במידת הצורך לנוכח החלטתה כאמור, להחזיר את העניין לשמאית המייעצת, על מנת שתקבע את סכום ההשבחה עקב התכניות השונות.
בנסיבות העניין, אני מחייב את הבעלים לשלם לוועדה המקומית, בכל אחד מהערעורים שלה, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.
