כינוס ותפיסת נכסים עוולות מסחריות סעיפים 16 17

בבקשה לא צוין אם העיון המבוקש הוא בתיבות דוא"ל מקצועיות, פרטיות או מעורבות, ובדיון הוסבר כי הבקשה מתייחסת לכל סוגי תיבות הדואר (פרו: 1; ש: 17).

באשר לחשש אפשרי מפגיעה בפרטיות המשיבים,טענה המבקשת כי תפיסת המסמכים בידי כונס הנכסים יש בה כדי להפיג חשש זה. הוראות הדין הרלוואנטיות מצויות בסעיפים 16-21 לחוק עוולות מסחריות, כמו גם בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), תש"ס - 1999.

עו"ד בלושטיין מועסק במשרדי ב"כ המבקשת (פרו: 3; ש: 16) ונזכר כמי שאמור להחזיק בנאמנות איזה מבין מניות קורל שנמכרו בהסכם קודם בין בעלי המניות מיום 11.4.11 (סעיף 4 להסכם, נספח 12 לבקשה).

...

לפיכך, לא שוכנעתי כי מתקיים התנאי הנוגע לחשש ממשי להעלמת ראיות, שעה שהראיות או חלקן נמצאות על גבי שרתים של המבקשת בתיבות דוא"ל ואף בכתובות של המבקשת עצמה.

סעיף 16(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כי יינתן צו כונס נכסים וצו חפוש רק כאשר "קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה" או "לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן". עוד טרם העיגון הנורמאטיבי המתואר לעיל, הוכרה סמכותו של בית המשפט ליתן צו אנטון פילר בפסיקה.

יחד עם זאת, מומחה המחשבים חתם על הדו"ח וזה הוגש כת/4 ומר רועי רוזן אישר לכונס את הדו"ח באמצעות המייל - שווה ערך בעינינו לחתימתו כמאשר את האמור בו. וכך העיד הכונס לעניין זה: "אני ציינתי כשהגשנו את הדוח, אני אזכיר שהיה פה לוח זמנים מאוד לא פשוט, שלא עלה בידינו להחתים את כולם לפני הגשת הדוח ולכן מה שעשינו, הגשנו את הדוח וזה כתוב שם... הדוח אושר בכתב על ידי העדים האחרים, שלא על הדוח עצמו שהוגש קודם שהייתה להם האפשרות לחתום על הדוח ולכן העבירו אישורים בכתב שמאשרים את הדוח..." (עמ' 17, ש' 2-4, ש' 13-15 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.16).

...

טענות המשיב עיון בחומר הראיות מעלה כי דין הבקשה לצו כינוס להידחות ודין הצו שניתן לפקוע בשל הפגמים במתן הצו, בביצועו ובהגשת הבקשה כפי שיתואר להלן: בית הדין לא בדק האם מדובר ב"סוד מסחרי" עליו מתבקשת ההגנה, ובהיעדר בחינה מהותית זו לא ניתן היה לקבוע כי קיים חשש של ממש לקיום עוולה.

אנו סבורים שנאמנותו של הכונס כידו הארוכה של בית הדין לא נפגמה ואין חשש כי הופרה.

בהתאם, לטעמנו טריגו לא ישבה על שמריה טרם הגשת ההליך המשפטי ולא ניתן לקבל את טענת השיהוי.

סוף דבר: הבקשה להורות על עיון בחומר שנתפס אצל המשיב ביום 13.9.16 - מתקבלת.

ביטוי נוסף לצוו "אנטון פילר" מעוגן בסעיף 16 לחוק עוולות מסחריות, לפיו ככל שבית המשפט שוכנע שקיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, לרבות עוולת גזל סוד מסחרי, הוא רשאי למנות בצו כונס נכסים ולהסמיכו להכנס לחצרים לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן.

...

ברם, לנוכח קיצוניות הסעד המבוקש והזהירות המופלגת הנדרשת בהפעלתו, לא שוכנעתי כי המבקשים הצביעו על חשש סביר מבוסס לפיו המשיבים אכן ישמידו את הראיות האמורות.

יתרה מכך, מקבל אני את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה עצם ידיעתם של המשיבים על אודות טיעוניהם של המבקשים זה מכבר, יש בו כדי להחליש חשש זה ולהטות את מאזן הנוחות אל עבר אי מתן הצו המבוקש.

על יסוד האמור ונוכח הקשיים הראייתיים הכרוכים בבקשה, דין הבקשה להידחות.

סעיפים 17-16 לחוק עוולות מסחריות מאפשרים אף הם מתן צו דומה, שבגדרו רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים ולהסמיכו להכנס לחצרים לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן, ואם שוכנע בית המשפט שקיים חשש של ממש לבצוע עוולה.

...

ככלל, אני סבורה כי מידת ההכבדה על ניהול ההליך שאותה נדרש מבקש הצו להוכיח תלויה במידת הפגיעה שתגרם למי שהצו מופנה כלפיו.

מנגד, לא שוכנעתי כי אי מתן הצו יגרום להכבדה ממשית על ניהול ההליך, היינו, יביא לסיכול ההליך או ימנע למעשה מהמבקשים להוכיח את תביעתם.

אשר על כן, ומשלא מתקיימים התנאים הנדרשים בחוק לשם מתן הצו, הבקשה נדחית.

בסיפא ההחלטה המקורית, לאחר עריכת איזונים בין זכויות הצדדים, ניתן צו שבמסגרתו מונה עו"ד עמית וולף ככונס נכסים לפי תקנות 111 ו 123 לתקנות סדר הדין וסעיפים 16- 17 לחוק עוולות מסחריות (להלן – כונס הנכסים או הכונס).

סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות, החלים בבית הדין לעבודה כקבוע בסעיף 22 לחוק זה, קובעים את הדברים הבאים: "16(א)  הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן - צד שלישי), לשם חפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שמשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי פרק זה, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995, יחולו הוראות סעיפים 23א ו-32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.

...

סבורים אנו כי השתתת כל הוצאות המבקשת על המשיב בשלב זה, מקל וחומר בנסיבות הספציפיות של הגבלת העיסוק, אינו מידתי.

לאחר ששקלנו את הדברים מצאנו לקבוע כי המשיב יישא בשלב זה בהוצאות המבקשת בסך 25,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה.

אולם לא מצאנו מקום להטיל על המשיב, בין השאר, נוכח מצבו התעסוקתי בשלב זה, בסכום שנדרש על ידי הכונס אלא בסכום של 7,000 ₪ בלבד.