ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 28.04.02 אשר הגיע למסקנה כי לא אירעה למערער נכות עקב תנאי שירותו בשב"ס. נקבע בהחלטה כי אין קשר בין מחלת כיב התריסריון לבין תנאי השירות וכי אין קשר בין תלונות המערער על כאבי ראש וסחרחורות לבין תנאי השרות ו/או לאירוע מחודש 10/00.
כל אלה הביאו לתוצאה כי המערער לקה ביתר לחץ דם, כיב בתריסריון וכאבי ראש.
עמד על כך גם השופט זמיר בפרשת קליג' הנ"ל (בעמ' 535):
"אכן, כפי שהפסיקה מלמדת, בית המשפט נוטה להקל, ולא להחמיר, עם התובע תגמולים בשל מחלה שנגרמה תוך כדי שירות בצבא או במשטרה. לפי הפסיקה, אם קיימות שתי אסכולות רפואיות מבוססות, החלוקות בשאלה אם תנאי השרות או ארוע מסוים בשירות גרמו או החמירו מחלה מסוימת, וקיים מצב של תיקו בין האסכולות, יעדיף בית המשפט את האסכולה המיטיבה עם התובע. אך כך הדבר רק כאשר מדובר באסכולות מבוססות".
וראו גם ע"א 408/70 הנ"ל, בעמ' 362 מול אות השוליים ה וכן ע"א 5555/92 עזבון המנוח נתן בסון ז"ל נ' קצין תגמולים.
...
עם זאת, על פי ההלכה אשר נפסקה בע"א 115/79 קצין התגמולים נ' לוי שי פ"ד לד (1) 518), אני סבור כי יש לאמץ את המסקנה אליה הגיע בית המשפט לפיה לא מדובר בגרימה אלא בהחמרה של מצב אשר קינן בגופו של המערער ואנו קובעים במקרה דנן על קצין התגמולים להכיר בהחמרה בשיעור של 30% מהנכות אשר תקבע לתובע אם תקבע בגין כיב בתרסריון.
הערעור מתקבל חלקית כך שאנו נכיר בהחמרה.
המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 5,000 ₪ ושכ"ט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתן היום י"ז בכסלו תשס"ח (27/11/2007) בהיעדר הצדדים.
