השאלה הרלבנטית לענייננו הנה שאלה 7 שנוסחה כך: "האם הנך סובל או סבלת בעבר מאחת המחלות/הפרעות להלן:" כאשר לענייננו רלבאנטית השאלה בס"ק ה:"מחלות דרכי העיכול, כגון: אולקוס (כיב קיבה או תריסריון), מחלות מעיים, דימום מדרכי העיכול, מחלות כבד וכיס המרה, חול או בדיקות הקשורות במחלת צהבת מסוג hepatitis דם סמוי בצואה או מחלה אחרת". על שאלה זו השיב התובע בשלילה.
חוות דעת חיתומית מטעם התובעים – פרופ' ארדון רובינשטיין
במענה לחוות הדעת החיתומית של פרופ' קרסיק מטעם הנתבעים, שאסקור בהמשך, הגישו התובעים במסגרת ראיותיהם, חוות דעת חיתומית נגדית של פרופ' ארדון רובינשטיין, המשמש כחתם רפואי לביטוח חיים ובריאות בקבוצת שילוח-הראל, ובעבר היה חתם רפואי בחברות: מגדל, אררט המגן והסנה וכן עבור מבטחי משנה.
ד"ר רובינשטיין מתפלמס בחוות דעתו עם ניסוח הצהרת הבריאות, ומסביר ומתרץ את התשובות שנתן המנוח:
-באשר לשאלה בדבר ביצוע בדיקתct וביופסיה, סבור המומחה כי מדובר בהטעיה, שכן "ביופסיה היא מילה לועזית הכתובה בעברית ואינני חושב שאיש שלא מיתמצא ברפואה עשוי להכיר מילה זו".
-לגבי נטילת תרופות [שאלה 13] – הואיל ועל פי התיק הרפואי חדל התובע לקחת תרופות ב-10/2004, תשובתו השלילית לשאלה, הנה נכונה.
...
המסקנה המתבקשת הינה, כי התובע הפר את חובת הגילוי במתן תשובה שאינה מלאה ואינה כנה לעניינים מהותיים בהצהרת הבריאות שנדרשה הן לצורך ביטוח החיים, כולל מחלות קשות ואבדן כושר עבודה, והן לצורך הביטוח הסיעודי, והסתיר מן המבטחת מידע בעניינים מהותיים, מתוך כוונת מרמה.
במסגרת חקירתו הנגדית, נאלץ בסופו של דבר גם פרופ' רובינשטיין, החתם שהעיד מטעם התובעים, להסכים לכך שמועמד לביטוח הלוקה בשחמת כבד, לא היה מתקבל לביטוח מחלות קשות, או מתקבל תוך החרגת מחלות הקשורות לכבד, וכך גם לגבי אבדן כושר עבודה, ש"קרוב לוודאי לא היה מתקבל לביטוח אבדן כושר עבודה", ולגבי ביטוח חיים, גם כן קרוב לוודאי שהיה נדחה.
פועל יוצא ממסקנה זו הוא, כי בדין בטלה הנתבעת את פוליסות הביטוח שהוציאה למנוח, ודין תביעת התובעים – להידחות.
