כונס נכסים ותביעות ניהול חברה בהליכי חדלות פירעון

הנתבעים ממשיכים וטוענים כי, התביעה מופרכת ומוגשת שנים רבות לאחר שהתובעת רכשה את הממכר, בהליך כנוס נכסים בפקוח בית המשפט המחוזי; התובעת הצהירה בהסכם המכר, כי היא קונה את הנכס במצבו לאחר שבדקה את מצבו המשפטי והפיזי, והצהירה כי הכונס משוחרר מכל אחריות; היא הסכימה כי מיסמכי הרישום יימסרו לה כאשר יתאפשר הדבר, נוכח מצבה של בעלת הזכויות בנכס – חברה בפרוק; היא הצהירה, כי לא יהיו לה טענות מכל סוג שהוא ומכל טעם שהוא כנגד כונס הנכסים; תביעה זו עומדת בסתירה להצהרות הנתבעת ולהסכמותיה בהסכם.

עוד נטען על ידי הנתבעים כי, הכונס נימנע מלהתחייב על מועד רישום והמצאת האישורים בשל המצב המורכב של העסקה הנוגעת לנכס שבבעלות חברה בחדלות פרעון; הכונס, או מי מטעמו, פעלו ללא לאות במשך שנים לצורך השגת אישורי המס; הכונס שילם סכומי עתק לצורך הוצאת האישורים, לרבות תשלום שכר המומחים ותשלום מסים, שלא בהכרח היו מוצדקים והכל על מנת להשלים את הטיפול; לאחר שנים של היתדיינות עם רשויות המס והעירייה, ותשלום סכומי עתק, הצליח הכונס לאחרונה, אחרי הגשת התביעה, לקבל את האישורים, אשר הועברו לב"כ התובעת; האישורים הועברו לנאמן על חברת מגדלי הקריה בפרוק להשלמת הרישום; בית המשפט המחוזי אף קיים דיון בתיק הפרוק, לצורך קידום נושא רישום הזכויות; הנאמן עו"ד ניב הודיע כי המניעה לרישום הזכויות נעוצה כיום בתובעת, משום שחסר ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר עדכני, אישור על סילוק משכנתא והשלמת שכר טירחה של בעל תפקיד בבצוע הרישום, בהתאם להתחייבות התובעת בסעיף 13 להסכם.

מחומר הראיות עולה, כי כונס הנכסים פעל להשיג את אישורי המס החל מבצוע העסקה הראשונה בנכס הכנוס בשנת 2005, כאשר מכר 4,000 מ"ר לחברת "שבע בכל"; הוא נפגש מספר פעמים עם פקיד השומה, והצליח להשיג אישורי מס עבור חברת "שבע בכל" בסיוע של משרד עו"ד יולוס שמתמחה בכך, ללא צורך בפרוצדורה מיוחדת של השגת טופס 50 מפקיד השומה; הנתבע לא הצליח להשיג את האישורים בגין העסקה עם התובעת בהתאם לפרוצדורה המקוצרת ללא טופס 50; לפיכך, הוא נאלץ לשכור בשלב ראשון את שירותיו של רו"ח גינזבורג כדי להגיש את הדו"חות הכספיים של החברה שבפרוק; גם מהלך זה לא הצליח להשיג את האישורים, ולפיכך, הוא נאלץ לשכור את שירותיו של משרד עו"ד יולוס פעם נוספת בשנת 2011, כדי לסייע בהשגת אישורי המס, לרבות טופס 50; משרד יולוס עשה מאמצים רבים משך זמן ממושך כדי להגיש את הדו"חות הכספיים של החברה שבפרוק, שאינה נתונה בשליטת הכונס, מה שחייב מאמצים מיוחדים וחריגים; בסופו של דבר, עו"ד גזית ממשרד עו"ד יולוס, בשיתוף פעולה עם הכונס, וחרף חוסר שתוף הפעולה מצד המפרק, הצליחו להגיש את הדו"חות הכספיים, ולהשיג את האישורים הנדרשים להשלמת העסקה במהלך ניהול התביעה (ראו: תצהירה של עו"ד גזית, אשר מיפרט את השתלשלות הניסיונות שנעשו לשם השגת אישורי המס עבור העסקה, כמתואר לעיל); ראו גם: עדותה בבית המשפט, עמ' 10, ש' 4 – 6; עמ' 109, ש' 22 – 24; עמ' 112, ש' 4 – 17; עמ' 114, ש' 10 – 11); עו"ד גזית אף מסרה בעדותה, כי אישורי המס חלים על כל העסקה, ולכן הם כוללים את החניות (עמ' 120 – 121, ש' 20 – 23; עמ' 126, ש' 5 – 7; עמ' 128, ש' 5 – 8).

...

כך או כך, שעה שנקבע כי דין התביעה להידחות, הרי שאין לדבר משמעות מכרעת בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪.

לזימון צורפה טיוטת הבקשה למתן סמכויות חקירה שהוכנה על-ידי הנאמן ובה צוין כדלקמן: תנאי שכר הטירחה שאישורם מתבקש במסגרת בקשה זו הנם כדלקמן: שכר הטירחה בגין הטיפול המשפטי למימוש זכויות התביעה שישולם לנאמן יעמוד על שיעור של 19% מכלל הסכומים אשר יתקבלו במסגרת פשרה ו/או ככל שייפסקו במסגרת הליכים שינוהלו, בצרוף מע"מ. (נספח 1 לתשובת המשיבים) (להלן: "טיוטת הנאמן").

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית בעיניינו מוסדרת בסעיפים 282-281 לחוק שעניינם סמכויות חקירה בהליכי חידלות פרעון, וזו לשונם: חקירה בבית המשפט (א) היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חידלות פרעון או בדבר היתנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חידלות הפרעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.

ראו גם החלטתי בתיק פש"ר (מחוזי ת"א) 67538-12-18 עזבון המנוח משה פורר ז"ל (בפשיטת רגל) נ' כונס הנכסים הרישמי תל-אביב (28.10.2019); ובנוגע לזימון נושאי משרה בחברה בפרוק לחקירה ראו החלטתי בפר"ק (מחוזי ת"א) 12660-10-17 נויה בניה והנדסת בניה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז תל-אביב (16.5.2018).

עוד בהקשר זה יצוין כי בשונה מעניין לוי שם מונה בעל התפקיד על-ידי מחזיקי האג"ח לצורך הגשת תביעות נגד גורמים שהובילו את החברה להליכי חידלות פרעון, במקרה דנן עסקינן בנאמן שמונה על-ידי בית-המשפט ליישום הליכי חידלות הפרעון של החברה בכללותם, וכפועל יוצא מכך הוענקו לו סמכויות חקירה לבחינת הנסיבות שבגינן נקלעה להליכי חידלות פרעון.

...

במצב דברים זה ומאחר וזימונם של המשיבים לחקירה נדרשת לנאמן לצורך ביצוע תפקידו הכללי לבירור ענייני החברה, הרי שיש להיעתר לבקשה ולהורות למשיבים להתייצב לחקירה בפניו.

סוף דבר אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

אני מורה למשיבים להתייצב לחקירה במשרדי הנאמן וזאת עד ליום 15.7.2021 ובתיאום עמו מראש.

האחת, בקשת הנתבעים (להלן: "הנתבעים") כי בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו הטבועה ויורה על עיכוב הליכי התובענה שבפניי בשל הליכי כנוס נכסים שניפתחו נגד הנתבעת 1, חברת שושנת מערב ומזרח (1992) בע"מ (להלן: "שושנת מערב") (בקשה מס' 24, להלן: "הבקשה לעיכוב הליכים").

זאת, להבדיל, למשל, ממינוי בעל-תפקיד בחברה בהליכי חידלות-פרעון, שאז בעל התפקיד אינו עוסק רק בנכס זה או אחר של החברה, אלא הוא אוחז במושכות הניהול של החברה במקום מנהליה וניצב בעמדה בה נפרשת בפניו התמונה הכוללת של הדברים – במקרים רבים אף במקביל לפעולתם של כונסי-נכסים המתמנים לשם מימוש נכסים ספציפיים של אותה חברה לבקשת נושים מובטחים, כאשר אותו בעל-תפקיד מפקח על פעולתם.

כידוע, נושה מובטח שמחזיק בידו שיעבוד קינייני להבטחת חובו, רשאי להפרע מהחייב במישרין באמצעות מימוש הנכס המשועבד והוא אינו תלוי בנושים אחרים או בהליכים אחרים וכן כי כוחו של כלל זה יפה גם לגבי הליכי חידלות פרעון הננקטים על ידי נושים אחרים של החייב, במקביל להליך מימוש הנכס המשועבד (ע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ, 13.2.14; להלן – "עניין ששון לוי")).

...

עוד אציין כי מסקנה זו מתחזקת מן העובדה כי להבנתי הנאמן צורף כצד להליכי אכיפת השעבודים על-ידי המותבים השונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים ויוכל להגיש שם את התנגדויותיו, כך שקולו של הנאמן יישמע בהקשרים אלה, אף אם לא ככונס-נכסים.

לסיכום: מכלל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה למינוי כונס-נכסים להידחות.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, שתי הבקשות - הבקשה לעיכוב הליכים והבקשה למינוי כונס-נכסים - נדחות.

אף לו הייתה המערערת מגישה את תביעת החוב לידי המנהל המיוחד במועד, לא ניתן היה לראות בכך תביעת חוב שהוגשה כדין, בהתאם תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה -1985 (להלן: "התקנות") ולהנחיות הכנ"ר, הקובעות כי נושה מיוצג צריך להגיש את תביעת החוב באופן מקוון באתר הכנ"ר. המערערת עצמה מודה כי ידעה על קיום ההליכים ושכרה עו"ד לצורך הגשת תביעת חוב.

מקום בו הוכחה ידיעתו הפוזיטיבית של נושה בדבר היות החברה בהליכי חידלות פרעון, יידרש הנושה להוכיח נסיבות נדירות להיעדר יכולת להגיש את תביעת החוב במועד.

עוד נקבע בהילכת רותם: "קביעת הקף החריג הקבוע בסעיף 71(ב), המאפשר לנושה לבקש הארכת מועד להגשת תביעות חוב, צריכה להעשות מתוך היתחשבות בתכלית של קביעת פרק הזמן המוגדר להגשת תביעות חוב, שעליה עמדנו לעיל. ככלל, החריג יחול בנסיבות שבהן הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכנוס או הפרוק ובד בבד יעילות ההליך וקידומו לא ייפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממתן הארכת המועד המבוקשת... אכן, כאשר טרם ארעה היתקדמות משמעותית בהליך חידלות הפרעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד...". ובהמשך: "סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפרוק או הכנוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מיתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד".

ברע"א 5993/08 חברת סונובר שיווק דלקים בע"מ נ' סולי ש. ואנו הנאמן על נכסי חברת רם (31/1/10) נדון מקרה בו הוגשו תביעות חוב לנאמן בהקפאת הליכים ללא תצהיר ומסמכים מאמתים ולאחר שנדחו תביעות החוב, הומצאו מסמכים שונים לתמיכה בתביעות החוב.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובע"פ, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור על אף התוצאה הקשה למערערת, מהטעמים הבאים: הלכה היא כי יש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית, וכי בית המשפט של חדלות הפירעון אינו ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו.

עוד נקבע בהלכת רותם: "קביעת היקף החריג הקבוע בסעיף 71(ב), המאפשר לנושה לבקש הארכת מועד להגשת תביעות חוב, צריכה להיעשות מתוך התחשבות בתכלית של קביעת פרק הזמן המוגדר להגשת תביעות חוב, שעליה עמדנו לעיל. ככלל, החריג יחול בנסיבות שבהן הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכינוס או הפירוק ובד בבד יעילות ההליך וקידומו לא ייפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממתן הארכת המועד המבוקשת... אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד...". ובהמשך: "סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפירוק או הכינוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד".

הראשונה, הואיל ועסקינן בבקשה למתן היתר לניהול הליכי תביעה נגד חברות המצויות בהליכי חידלות פרעון, ההוראה הרלוואנטית קבעה בסעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי המורה כי עם מתן צו לפתיחת הליכים לחברה מוקפאים כל ההליכים המשפטיים בעיניינה, קרי: .

על פרשנות סעיף זה ועל החריגה מכלל עיכוב ההליכים דנתי בהרחבה בהחלטתי מיום 17.10.2021 בתיק זה, וכן ראו החלטתי בפר"ק (מחוזי ת"א) 14785-05-18 דרך התאנה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי תל-אביב (8.3.2020).

...

מכאן שטענת המבקשת לפיה היא אוחזת בעילה חדשה שטרם נדונה, לא כל שכן, כי מדובר בתביעה על חוב בלתי קצוב – דינה להידחות.

לא כל שכן, אף אם נלך לשיטתה של המבקשת כי מדובר בסעדים שונים, הרי שבהתאם להוראת תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על המבקשת למצות את כל הסעדים המבוקשים על-ידה וזאת עוד במסגרת בקשתה הראשונה, ולחילופין לעתור בבקשה מתאימה לפיצול סעדים או למצער להודיע כי שומרת על זכותה בעניין זה. סוף דבר אשר על כן ולאור האמור לעיל, דין בקשת המבקשת להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין ומעבר לדרוש גם לגופו של עניין.

בשים לב כי בסיום החלטתי מיום 17.10.2021 לא חויבה המבקשת בהוצאות נאמן בגין בגשתה מיום 10.6.2021, אני מחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמן בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.