הנתבעים ממשיכים וטוענים כי, התביעה מופרכת ומוגשת שנים רבות לאחר שהתובעת רכשה את הממכר, בהליך כנוס נכסים בפקוח בית המשפט המחוזי; התובעת הצהירה בהסכם המכר, כי היא קונה את הנכס במצבו לאחר שבדקה את מצבו המשפטי והפיזי, והצהירה כי הכונס משוחרר מכל אחריות; היא הסכימה כי מיסמכי הרישום יימסרו לה כאשר יתאפשר הדבר, נוכח מצבה של בעלת הזכויות בנכס – חברה בפרוק; היא הצהירה, כי לא יהיו לה טענות מכל סוג שהוא ומכל טעם שהוא כנגד כונס הנכסים; תביעה זו עומדת בסתירה להצהרות הנתבעת ולהסכמותיה בהסכם.
עוד נטען על ידי הנתבעים כי, הכונס נימנע מלהתחייב על מועד רישום והמצאת האישורים בשל המצב המורכב של העסקה הנוגעת לנכס שבבעלות חברה בחדלות פרעון; הכונס, או מי מטעמו, פעלו ללא לאות במשך שנים לצורך השגת אישורי המס; הכונס שילם סכומי עתק לצורך הוצאת האישורים, לרבות תשלום שכר המומחים ותשלום מסים, שלא בהכרח היו מוצדקים והכל על מנת להשלים את הטיפול;
לאחר שנים של היתדיינות עם רשויות המס והעירייה, ותשלום סכומי עתק, הצליח הכונס לאחרונה, אחרי הגשת התביעה, לקבל את האישורים, אשר הועברו לב"כ התובעת; האישורים הועברו לנאמן על חברת מגדלי הקריה בפרוק להשלמת הרישום;
בית המשפט המחוזי אף קיים דיון בתיק הפרוק, לצורך קידום נושא רישום הזכויות; הנאמן עו"ד ניב הודיע כי המניעה לרישום הזכויות נעוצה כיום בתובעת, משום שחסר ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר עדכני, אישור על סילוק משכנתא והשלמת שכר טירחה של בעל תפקיד בבצוע הרישום, בהתאם להתחייבות התובעת בסעיף 13 להסכם.
מחומר הראיות עולה, כי כונס הנכסים פעל להשיג את אישורי המס החל מבצוע העסקה הראשונה בנכס הכנוס בשנת 2005, כאשר מכר 4,000 מ"ר לחברת "שבע בכל"; הוא נפגש מספר פעמים עם פקיד השומה, והצליח להשיג אישורי מס עבור חברת "שבע בכל" בסיוע של משרד עו"ד יולוס שמתמחה בכך, ללא צורך בפרוצדורה מיוחדת של השגת טופס 50 מפקיד השומה;
הנתבע לא הצליח להשיג את האישורים בגין העסקה עם התובעת בהתאם לפרוצדורה המקוצרת ללא טופס 50; לפיכך, הוא נאלץ לשכור בשלב ראשון את שירותיו של רו"ח גינזבורג כדי להגיש את הדו"חות הכספיים של החברה שבפרוק; גם מהלך זה לא הצליח להשיג את האישורים, ולפיכך, הוא נאלץ לשכור את שירותיו של משרד עו"ד יולוס פעם נוספת בשנת 2011, כדי לסייע בהשגת אישורי המס, לרבות טופס 50; משרד יולוס עשה מאמצים רבים משך זמן ממושך כדי להגיש את הדו"חות הכספיים של החברה שבפרוק, שאינה נתונה בשליטת הכונס, מה שחייב מאמצים מיוחדים וחריגים;
בסופו של דבר, עו"ד גזית ממשרד עו"ד יולוס, בשיתוף פעולה עם הכונס, וחרף חוסר שתוף הפעולה מצד המפרק, הצליחו להגיש את הדו"חות הכספיים, ולהשיג את האישורים הנדרשים להשלמת העסקה במהלך ניהול התביעה (ראו: תצהירה של עו"ד גזית, אשר מיפרט את השתלשלות הניסיונות שנעשו לשם השגת אישורי המס עבור העסקה, כמתואר לעיל); ראו גם: עדותה בבית המשפט, עמ' 10, ש' 4 – 6; עמ' 109, ש' 22 – 24; עמ' 112, ש' 4 – 17; עמ' 114, ש' 10 – 11); עו"ד גזית אף מסרה בעדותה, כי אישורי המס חלים על כל העסקה, ולכן הם כוללים את החניות (עמ' 120 – 121, ש' 20 – 23; עמ' 126, ש' 5 – 7; עמ' 128, ש' 5 – 8).
...
כך או כך, שעה שנקבע כי דין התביעה להידחות, הרי שאין לדבר משמעות מכרעת בנסיבות העניין.
סוף דבר
התביעה נדחית.
בנסיבות העניין, התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ₪.