כאבים בצוואר לאחר ישיבה ארוכה מול המחשב עם ראש כפוף

מסקנות המומחה בחוות דעתו היו (בעמ' 4): "...בבדיקתו במרפאתי בתאריך 26.2.19 התרשמתי כי ספדי תאמר סובל מכאבי גב תחתון. אמנם קיימת האדרה של הממצאים בבדיקה, אך ממצאים מסוג זה, יכולים להתאים להגבלה קלה מאד בתנועות ע"ש המותני. לא מצאתי מיגבלה בתנועות ע"ש צוארי. בהתייחס לקשר הסיבתי, מדובר בתאונת דרכים משמעותית, כאשר לפי דוח המיון מדובר בקינימטיקה קשה, כאשר הרכב היתהפך. גם במימצאי הבדיקה מחדר המיון, הראו דימום קל באיזור אוקסיפיטלי בראש. בנוסף, מדובר בבחור צעיר בן 20, במועד התאונה, עם בלט דיסק בגובה 5-4L, שבד"כ אינו אפייני בגיל זה. בתיקו הרפואי לא מצאתי עדות לכאבי גב קודמים, מלבד ארוע ביום 2.11.15. מאידך, החולה עבר בדיקת CT של ע"ש צוארי בחדר המיון בבית חולים צפת ולא נמצא ממצא טראומתי בע"ש. גם בדיקת ה- EMG היתה תקינה. לפיכך, ניתן לסכם זאת כמקרה של הגבלה קלה מאד בתנועות ע"ש מותני..." בנסיבות אלה, העריך המומחה את נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע בשיעור של 5%, לפי מחצית סעיף 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המוסד לביטוח לאומי" או "התקנות").

עוד טוען התובע בתצהירו (בסעיף 5 בעמ' 2 לתצהיר) כי עבודתו תהיה כרוכה בישיבה ארוכה מול רשתות מחשבים ומול לקוחות שונים, כפיפות וכו' ובנוסף מהלך חייו היומיומי כרוך בהרמת משקולות וכד'.

היה עליו לכל הפחות להביא עד או ראיה ממשית אחרת, לא לומר חוות דעת מומחה, כדי לבסס עובדה זו. על כן מצאתי כי התובע לא הוכיח טענה זו. עם זאת, נוכח גילו הצעיר של התובע, ושנות העבודה הרבות שעוד נותרו לו מצאתי להעמיד בסיס השכר על השכר הממוצע במשק העומד על סך של 10,595 ₪ ולאחר ניכוי מס הכנסה, עומד על סך של 9,876 ₪.

...

סיכום הנזקים: הפסד השתכרות לעתיד - 52,000 ₪ הוצאות - 2,500 ₪ עזרת צד ג' - 5,000 ₪ כאב וסבל - 9,513 ₪ --------------------------- סה"כ - 69,013 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזקיו בסך של 69,013 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סכום האגרה ששולמה ויתרת האגרה בתיק.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו בסך כולל של 10,497 ₪ (מעוגל).

התחום הנורולוגי המומחה בתחום הנורולוגי, ד"ר קוריצקי, קבע לתובע את הנכויות הבאות: 5% נכות בגין תיסמונת חלקית שלאחר חבלה, לפי סעיף ליקוי 34 ב' 1 – 2; ד"ר קוריצקי ציין כי לפי דיווח התובע הוא סבל מכאבי ראש מדי פעם גם לפני התאונה, אותם ייחס לסינוסים, כך שיש החמרה מסוימת ולא גרימה.

ביחס לעובדה שהתובע נתן טיפולים על מיטת הטיפולים בביתו נדרשה "סדרה" של שאלות, שבמהלכה התובע היתעקש שהוא "מקבל" טיפולים על המיטה, לאחר מכן "בעיקר מקבל" טיפולים על המיטה, ואחר כך שהיה "מטפל לפני התאונה" וכשהוסבר שוב שהשאלה היא אחרי התאונה, השיב תשובה ארוכה ולא ישירה, ושוב השיב שהוא "לא מטפל" וכאשר נישאל אם מבצע עיסוי בסופו של דבר הודה שהוא זה שנצפה בחקירה מבצע עיסוי, אם כי גם לכך היה לתובע הסבר שהעיסוי שהוא ביצע הוא חלק מהריפוי לידו שלו (עמ' 97 ש' 21 – עמ' 98 ש' 13).

לפי עדותו, עבודה כמהנדס תוכנה כוללת שעות עבודה רבות מול צד המחשב, וכן ישיבות צוות רבות, דבר שמצריך שמירה על יכולת רכוז מירבית.

ד"ר וינקלר תיאר את המפגשים המתוחים מול התובע, והקושי בהתנהלות מולו, וכן את תחומי הלימוד המתאימים לו. ד"ר וינקלר לא תמך בבקשותיו של התובע, אך לאור ההתנהלות מולו המליץ לאשר באופן חריג את תחום הלימוד שהתובע יבקש, כפוף לכך שיאשר בכתב שההחלטה היא על פי בקשתו ועל אחריותו.

כן העיד על עצמו כ- "הנדי מן" עם ראש יצירתי ומפותח.

התובע העיד כי הישתדל ללמוד את המערכת החדשה ולתכנן את התשתית הנדרשת, אך לאחר כשלושה חודשים החל לסבול מכאב עז לכל אורך כתף שמאל ועד לצואר.

...

לסיכום, מבחינה רפואית מצבו של התובע אינו מבסס חוסר עבודה מוחלט וזו הייתה עמדתם של כל המומחים הרפואיים.

לסיכום, עמדת לוי הייתה כי עד הגיעו לגיל 39 התובע היה צפוי להשתכר כ- 33,000 ₪ במונחי שנת 2014.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 2,850,778 ₪ בצירוף אגרת המשפט כפי ששולמה וכן הוצאות העדה גב' ביטון בסכום של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ועד היום, ובהפחתת הוצאות כאמור בפסקה 148 לפסק הדין.

צורת הישיבה הממושכת, ומבנה פינת הישיבה בה נאלצה התובעת לשבת שעות ארוכות, הוביל את התובעת לעבוד שעות ארוכות במנח שאינו טבעי, תוך כפיפות ואימוץ הידיים שעות ארוכות.

עיון בתצהיר התובעת מעלה כי הצהירה כי ביצעה מיגוון של פעולות במהלך כל יום: "8.... אני מוניתי לתפקיד מנהלת פרוייקטים ומתוקף תפקידי , נידרשתי לבצע פגישות רבות ולבצע שיחות טלפון ארוכות כאשר אני מחזיקה שפופרת באמצעות כיפוף הצואר, מקלידה את הנתונים על המחשב, ובמקביל מסתובבת אל הגורם עמו אני נפגשת אשר יושב לצדי ( ולא מולי- בשל העידר מקום בחלל הקטן). ...11. במקביל להקלדה על המחשב , נידרשתי לקיים פגישות טלפוניות ופרונטליות, כאשר אני נאלצת להחזיק את השפופרת בעזרת הכתף וכיפוף הצואר על עבר הכתף, תוך כדי שאני מקלידה את תוכן השיחות. פעולה זו גרמה לצואר שלי להיות מוחזק ונעול על השפורפרת, והראש היה מוטה ימינה במשך זמן רב כל יום. .... 17. בתפקידי החדש כמנהלת, נהלתי פרויקטים רגולטורי.. עם לו"ז צפוף ולעיתים עבדתי ברציפות 8-10 שעות ללא הפסקה... וללא אפשרות לקום או לצאת ממקום הישיבה שלי שהיה חסום ע"י העובדים שישבו לצדי לפגשות... 18. ישבתי שעות רצופות מידי יום ביומו, כאשר לשמאלי יושב עובד, בכתף ימין החזקתי טלפון, ובמקביל שוחחתי גם עם העובד שלצדי ( צד שמאל). לא יכולתי לזוז או לנום מרוב צפיפות, וגם נידרשתי לסכם ולהקליד מול המחשב את הפגישה ו/או תכנה של שיחת הטלפון והכל נעשה בחלל קטן וצפוף...19. עקב תנאי עבודה אלה שנבעו משינוי בתפקיד ( ממנתחת מערכות למנהלת פרוקטים) ובתנאי העבודה ( רה ארוגניזציה וחלוקת חללי העבודה מחדש), התחלתי לחוש בכאבים עזים בשורשי כפות הידיים, בצואר, בכתפיים/בשכמות ובברכיים..." גם עיון בחקירתה הנגדית מעלה כי עבודתה של התובעת כללה פגישות, שיחות, קריאת חומר, טלפונים, הקלדה ומשכך התובעת ביצעה מיגוון פעולות במהלך יום עבודה , לרבות פעולות שיש בהם גם מנח שאינו נוח: " מה כללה העבודה שלך?ת. עבודה מול מחשב כל היום בישיבה, בעצם התוצר הסופי שלי זה מחשב – מסמכים, מיילים, סיכומי דיון, סיכומי מטלות, חלק זה תוצרים של שיחות טלפון, חלק של שיחות פרונטאליות, חלק של ספרים של רגולציה שצריך לקרוא ולהבין מה צריך לסכם ולהמליץ כעבודה. בעקרון ישיבה על כסא מול מחשב מסך, לפעמים עם טלפון, כשאני צריכה להחזיק אותו תוך כדי שאני מסכמת. לפעמים יושבים על ידי ממש צמוד אנשים שמדברים ואז אני צריכה להסתובב על הכסא (מדגימה) בין המחשב לאנשים. ש. העבודה שלך כללה פגישות? ת. סיכומים מול מחשב, כן גם פגישות. ש. שיחות טלפון? ת. גם. ש. הקלדה במחשב? ת. הכל צריך להיות במחשב בסוף. ש. וסיכום של ישיבות? ת. גם. ש. וישבת עם אנשים בישיבות להסביר להם מה לעשות? ת. נכון. ש: וכתבת וסיכמת גם בכתב יד? ת. גם בכתב יד אבל בעיקר במחשב. ש. האם השתמשת בעכבר ומקלדת? ת. בעיקר עם עכבר ומקלדת. " ש.כמה שיחות טלפון ביצעת ביום? ת. לפעמים זה יכולה להיות שיחה אחת של שעתיים, לפעמים שיחות קצרות יותר.

לאחר ששמענו את עדות התובעת ועיינו בכלל התשתית הראייתית שהוצגה בפנינו כמפורט לעיל, באנו לכלל מסקנה כי התובעת ביצעה תנועות מגוונות ושונות במהלך יום עבודתה במסגרת מספר פעולות אותן ביצעה במהלך יום עבודה:, פגישות עם אנשים , שיחות טלפון והקלדת נתונים וישיבות.

...

גם בנוגע למנח של הצוואר, לא שוכנענו כי הוכח כי התובעת מזיזה את צווארה ברציפות ובתדירות מספקת, שעה שלא הוצגה כל ראיה התומכת בכמות הפגישות אותם קיימה התובעת כל יום.

לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאור המצב הפסיקתי הקיים נכון להיום, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקבלת התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

מערכת העצבים המרכזית של המתלונן נפגעה, ועקב כך, סבל הוא מבעיות תפקוד פיזיות, קוגניטיביות ורגשיות, מכאבי ראש חזקים, סחרחורות וחולשה ברגליים, הוא נזקק לכסא גלגלים ולהליך שיקומי ארוך.

לדבריו, סאמר היה כל הזמן מאחוריו, גם לאחר שנפל כתוצאה מהמכות, ולאחר מכן גם הנאשם הצטרף וחבט בו מלפנים, כשלא הייתה לו האפשרות להתגונן מולם פנים אל פנים.

המתלונן הביא קולה, אך הוא (הנאשם) ביקש לשתות משהו אחר, כי 'רצה לתפוס ראש', אז המתלונן הביא ג'ין, והוא (הנאשם) שתה שלוש או ארבע כוסות (עמ' 2 שורה 13), אז המתלונן שם שירים במחשב, טראנסים ושירים בלועזית, ולאחר מכן שם סרטים כחולים ושאל אותו (את הנאשם) אם הוא מעדיף לראות סרטים פורנוגרפיים בין גברים לנשים או בין גברים לגברים, והוא אמר לו שישים מה שהוא רוצה, אז הוא שם סרט כחול בין גברים והם צחקו.

לשאלת המתלונן, מדוע לאחר שסאמר היכה בו באמצעות השרפרף במכה השלישית, בראש בצואר ובגב, בשעה שגם הוא (הנאשם) הרביץ לו, לא עצר את סאמר שאמר בערבית שהוא הולך להביא סכין מהמטבח לחתוך את איבר מינו של המתלונן ולרצוח אותו, לא ניסה לעצור את סאמר והוא המשיך להכות בו בעצמו בפנים, בעין במצח ובכל חלקי הפנים, אף שראה שהוא (המתלונן) נתקף בהיסטריה וניסה לקום ולברוח מהחלון, השיב הנאשם כי סאמר לא אמר שהוא הולך להביא סכין או שהוא רוצה להרוג את המתלונן, אלא אמר לו שלא יזוז ושהוא מזעיק אמבולנס.

לאחר שעלו, הם ישבו בסלון והמתלונן מזג להם תחילה קולה לא מוגזת, ולאחר מכן לקח את הכוסות למטבח ומזג להם ג'ין. הם שתו, צחקו ושמעו מוזיקה מהמחשב.

לאחר מכן, המתלונן קם, וסאמר נתן לו עוד מכה בראש עם הכיסא (העד הדגים זאת), הנאשם סיפר שהוא קם וניסה להפריד ביניהם, אך שניהם דחפו אותו, הוא פחד והתחיל לרעוד, ואמר לסאמר שיחדל ממעשיו.

...

לאור האמור, אני ממליץ לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירה זו. עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות נראה לי כי בנסיבות העניין, עבירה זו, לפי סעיף 333 + 335(א)(2) לחוק, נבלעת בעבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק, אשר על כן, איני סבור כי יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות.

לאור האמור, אני ממליץ לחבריי לזכות את הנאשם מעבירה זו. עבירת השהיה הבלתי חוקית הנאשם הודה כי הודה בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בעל היתר כניסה לישראל כדין, לאור האמור, נראה לי שיש להרשיע את הנאשם בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

הואיל ולא הוכח שהנאשם הוא שביצע את עבירת הגניבה בעצמו, אך היה מודע לכך שסאמר גונב את הכסף, בהמשך לאירוע האלים, נראה לי כי יש להרשיעו בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי ס' 412 לחוק.

בבדיקת אורטופד, כחודש וחצי לאחר התאונה (23/10/01), נמצא צוואר נוקשה לכל הכיוונים.

זו גם הסיבה שהקליניקה שלה ממוקמת קרוב לביתה, ואין היא פותחת קליניקה בעיר הגדולה (אשדוד, למשל), ששם יכולה היתה לקבל לקוחות בכמות גדולה בהרבה, שכן, הנסיעה לעיר ארוכה מכפי שהיא יכולה לשאת.

בפני פרופ' סלעי היא מתלוננת, בין היתר, על כאבים מתגברים בהטיית הצואר לימין, קושי בנהיגה ממושכת, וקושי בישיבה מול מחשב.

וגם בפני פרופ' שטיין התלוננה בזמנו על קשיים בעיקר בסיבוב הראש לצדדים, קושי בנהיגה לאחור, וקושי בעבודה על מחשב.

...

הינה כי כן, התוצאה היא, גם בדרך זו, כי אין נכות אורטופדית בגין התאונה הראשונה נשוא תביעה זו. לסיכום נקודה זו אני קובע כי לא נותרה לתובעת נכות אורטופדית כתוצאה מן התאונות נשוא תביעה זו. ב"כ הנתבעים טוענים כי הנכויות שנקבעו ע"י ד"ר הרינג ופרופ' טיאנו הן חופפות, שהרי שניהם קבעו את הנכות בגין תסמונת בתר חבלתית, ועפ"י אותה תקנה מתקנות המל"ל (34(ב)).

נראה לי לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת הזולת רק בגין התקופה בה היתה בנכות זמנית של 100%, הואיל וניתן להניח כי בתקופה זו אכן התקשתה בתפקוד, ונזקקה לעזרת הזולת.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת פיצויים בגין התאונה הראשונה (מיום 21/4/94) כמפורט להלן: הפסד שכר בעבר 12,700ש"ח אובדן כושר השתכרות בעתיד 50,000ש"ח עזרת הזולת בעבר 3,000ש"ח כאב וסבל 11,778ש"ח סה"כ 77,478ש"ח וזאת בתוספת הוצאות המשפט (לרבות הוצאות התובעת עבור חוו"ד רפואיות – סך 7,573₪) וכן שכ"ט בשיעור 13% ומע"מ, ובתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעות 2, 3 לשלם לתובעת פיצויים בגין התאונה השניה (מיום 7/9/01) כמפורט להלן: הפסדי שכר בעבר 7,300ש"ח אובדן כושר השתכרות בעתיד 50,000ש"ח עזרת הזולת בעבר 1,000ש"ח כאב וסבל 7,885ש"ח סה"כ 66,185 ש"ח וזאת בתוספת הוצאות המשפט (לרבות הוצאות התובעת עבור חוו"ד רפואיות-סך 5,780ש"ח) וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.