כאבי ראש, דיכאון, חרדה נזקי בריאות בעקבות עבודה

בחוות דעתו סוקר המומחה את התעוד הרפואי ומציין ביחס לעברו של התובע: "נראה כי בתקופה טרום התאונה סבל מר...מילדותו מהפרעות קשב, קשיי למידה ובעיות היתנהגות לא טופל תרופתית עקב היתנגדות האם...". המומחה העריך לאחר שבדק את התובע ועיין בתעוד הרפואי שבעקבות התאונה נגרמה לתובע "תיסמונת שלאחר חבלה. מבחינה נוירולוגית, בעיקר כאבי ראש", כאשר לעמדת המומחה את שאר התלונות שהעלה התובע במועד הבדיקה (הפרעות שינה, סיוטי לילה, קשיי רכוז וזכרון, ירידה במעורבות חברתית, ומצב רוח ירוד), ניתן לזקוף לחובת התגובה הנפשית וזאת בהיתחשב בבעיות קשב ורכוז קודמות.

בתצהירו מוסר התובע שבעקבות התאונה הוא סובל מבעיות פיזיות ונפשיות (מכאבי ראש; חרדות, דכאון, סיוטים, סחרחורות, קשיי רכוז, קושי בהרמת משאות ובביצוע פעולות פשוטות שהן חלק ממטלות הבית ומכאבים ומיגבלות ביד ימין ובגב.

לעמדת התובע, אילמלא היה מדובר בתאונת עבודה הייתה הנתבעת משלמת לתובע פיצוי בגין מלוא הנזק שניגרם לו ולא רק את הפצוי בנכוי תגמולי המל"ל, ועל כן יש הצדקה לפצות אותו שכן הנתבעת "מרויחה פעמיים". הנתבעת טוענת כי דין טענות התובע להדחות הן מחמת שהטענה לא נטענה בכתב התביעה והיא מהוה הרחבת חזית והן מחמת שאין לחייבם בשכר טירחה הנוגע להליך אחר ובכל מקרה אין הכרח לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות עורך דין.

...

לעמדת התובע, אלמלא היה מדובר בתאונת עבודה הייתה הנתבעת משלמת לתובע פיצוי בגין מלוא הנזק שנגרם לו ולא רק את הפיצוי בניכוי תגמולי המל"ל, ועל כן יש הצדקה לפצות אותו שכן הנתבעת "מרוויחה פעמיים". הנתבעת טוענת כי דין טענות התובע להידחות הן מחמת שהטענה לא נטענה בכתב התביעה והיא מהווה הרחבת חזית והן מחמת שאין לחייבם בשכר טרחה הנוגע להליך אחר ובכל מקרה אין הכרח לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות עורך דין.

במקרה דנן, לא הוכח וממילא לא שוכנעתי כי לולא בא-כוח התובע לא הייתה תביעתו של התובע מטופלת כדבעי במוסד לביטוח לאומי (ראו בעניין זה פסד דינה של כב' השופטת אורלי מור-אל בת"א 32672-05-12 ס.ק נ' שפע חברה לייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ (15/09/2017).

הערכת הנזקים מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר לעבר בתוספת פנסיה - 77,505 ₪ גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה - 626,277 ₪ ג. עזרת הזולת - 20,000 ₪ ד. הוצאות רפואיות - 2,000 ₪ ה. נזק לא ממוני - 46,072 ₪ ו. בניכוי תגמולי מל"ל 370,315 ₪ - סה"כ- 401,539 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 401,539 ₪, בצירוף שכר טרחה בשיעור של 15.21%, והחזר אגרה.

הפגיעה התפקודית של התובע עקב התאונה האב טען בתצהירו, כי מאז התאונה התובע סובל מכאבים מורכבים נוירולוגיים ואורתופדיים, מכאבי ראש חזקים וממושכים, סחרחורות, קשיי שינה וקשיי זכרון, דכאון, חרדות, פחדים, עצבנות יתר, הפרעות נתוק ורכוז, כאבים ברגל ימין, בגב תחתון, בכתפיים ובזרוע שמאל וזקוק להשגחה ועזרה בכל תחומי החיים עקב הנזקים והפגיעות הנ"ל. כושר השיפוט שלו לקוי עם ניתוקים ריגשיים ושכליים ובמודעות בכלל (סעיף 18).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בראיות ושקלתי את טענות הצדדים, בהיתחשב בקורותיו של התובע טרם התאונה, גילו הצעיר בעת התאונה (גיל 20), נכותו הרפואית הצמיתה בשיעור של 55%, שעה שהתובע סובל מבעיה אורתופדית בירך, מבעיות נפשיות אף אם אינו מטופל, וכן סובל מבעיות נוירולוגיות המתבטאות בהפרעה בתיפקוד הניהולי, בקשב ובשינוי היתנהגותי, כאשר אני סבור כי לכל נכויותיו השפעה תפקודית על כושר העבודה שלו, אזי אין ספק, כי נכותו הרפואית המשמעותית משליכה משמעותית על כושרו להישתלב בעבודה.

מעבר להוצאות הרפואיות עבור תרופות, טיפולים והשתתפות עצמית, נגרמו להם הוצאות אדירות בנסיעות ארוכות לבתי חולים ולמוסדות רפואיים לצורך מעקבים ובדיקות, וזאת מעבר להסעתו לכל מיני מקומות כדי להרגיעו מהלחצים בהם הוא נתון (סעיף 21).

תוספת והתאמת דיור משלא שוכנעתי כי התובע אכן זקוק למטפל צמוד, כאשר אף אחד מהמומחים גם לא קבע אחרת, אין מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. נזק שאינו נזק ממון נוכח שיעור נכותו הרפואית של התובע (55%) ומספר הימים בהם היה מאושפז (130), אני פוסק לתובע בגין כאב וסבל פיצוי בסך של 155,700 ₪.

...

נוכח האמור לעיל, גם בהתעלם מנטלי ההוכחה, ניתן להגיע למסקנה כי ודיע, הבעלים של הרכב התיר את השימוש בו לאחיו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי ולפיכך קמה לו חובה כלפי קרנית מכוח סעיף 9(א), 9(א)(2) וסעיף 7(6) לחוק הפיצויים.

לסיכום צד ג' 1, סאפי, נהג ברכב במועד התאונה ללא כיסוי ביטוחי.

צד ג' 2 (אחיו של צד ג'1), ודיע, הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו כאשר שוכנעתי כי הוא התיר לסאפי לנהוג ברכבו ככלל לרבות במועד התאונה, גם כאשר לרכב לא היה ביטוח.

טענות התובע התובע טוען שעבודתו כעורך דין נפגעה בשל שילוב הנכויות הללו, נכותו התפקודית גבוהה בשיעור ניכר מהנכות הרפואית שנקבעה לו, עותר ל-60% נכות תפקודית אשר נובעת מהכאבים בכתף שמאל וצואר, כאבי ראש פגיעה קוגניטיבית, קשיי שינה, חוסר סבלנות עצבנות, קשיי קשב ורכוז, פגיעה בזכרון, שבושי מילים ובעיה לשלוף מונחים מהזכרון.

כידוע הנכות התפקודית תיקבע על ידי בית המשפט ר' ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, בפיסקה 7 (8.6.1995): "בין הנתונים המסייעים לבית-המשפט לקבוע נזק זה, יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה. לנכות זו, המגבילה את התובע בפעילותו, יש השלכה לכושר הישתכרותו. זה, כמובן, אינו הנתון היחיד שיובא בחשבון. כדי לקבוע את הפסד כושר ההישתכרות יש חשיבות גם למקצועו ולמקום עבודתו של התובע." המומחים התייחסו לשאלת השפעת הנכות שקבעו על תיפקודו של התובע במקצועו כעורך דין.

בתחום הנורולוגי העניק לתובע 5% נכות בגין כאבי הראש וציין: "אין מיגבלה תפקודית משמעותית". המומחה הפסיכיאטר פרופ' ברוך שפירא לאחר שבדק את התובע ואת מימצאי הבדיקה הפסיכודיאגנוסטית שעבר הגיע למסקנה שהתאונה הותירה אצל התובע "הפרעה פסיכיאטרית בעוצמה קלה". המומחה הגדיר את ההפרעה שנותרה לתובע: "הפרעת היסתגלות בלתי מסווגת בעוצמה קלה כולל ביטוי חרדה ודיכאון ותסמינים קוגניטיביים". כידוע בית המשפט אינו מחויב בהערכת הנכות התפקודית של המומחים.

הן התובע והן אישתו לא העידו שהתובע מבצע מדי פעם פסק זמן בעבודות בשל כאבי הראש הנטענים.

...

אם התובע חש שהוא מוגבל ולא יחזור לתפקודו הרגיל, מדוע כלכל את צעדיו הפיננסים בהסתמך על הכנסות מלפני התאונה, וצפי לעלייה בשכר?! מהעדויות שהציג התובע אין אפשרות להגיע למסקנה באשר לשינויים בהיקף עבודתו.

אין בידי לקבל את טענת התובע לירידה ב-60% בכושר השתכרותו.

סוף דבר בגין פגיעתו בתאונת הדרכים תשלם הנתבעת לתובע סך של 853,913 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% (13% בתוספת מע"מ).

האם אין לראות בנזק זה תוצאת תאונת העבודה מיום 4.3.2018 לעניין עמ"ש הגבי אליו התבקשת להתייחס בהחלטת כב' בית הדין מיום 27.4.20, בנוסף לקביעתך בדבר תיסמונת כאב ולכלול ממצא זה בנוסף לקביעתך לעניין תיסמונת הכאב? בהתייחס לסיפא לתשובתך בסעיף 13 לחוות הדעת ולפיה בתקופה שמיום 10.4.2018- 17.5.2018 קבעת כי התובעת יכלה לעבוד באופן חלקי, אנא הבהר: האם תסכים כי בתקופה שבסמוך להוצאת התעודה הרפואית אלייה התבקשת להתייחס , קיים תעוד רב על תלונות טיפולים והפנייה לבדיקות ורפואה יועצת ופיזיותרפיה בשל פגימותיה כתוצאה מהתאונה בעבודה, כעולה מהמסמכים הרפואיים שהונחו לפנייך.

אנא הבהירי מהי התקופה בה נגרם אובדן כושר עבודה עקב פגיעת הראש בלבד?"

במענה לשאלת הבהרה 2: "כפי שציינתי בחוות הדעת. התיסמונת הבתר חבלתית כוללת בנוסף לכאבי הראש, סחרחורות הפרעות שינה, חרדה ודכאון, שינויים היתנהגותיים הפרעה הסתגלותית וקשיים קוגנטיביים שכולם נובעים מפגיעת הראש במנגנון שהוסבר. ברור אם כן כי השלכתה של פגיעת צליפת שוט הנה הרבה מעבר לפגיעה צווארית גרידא, ויש להתייחס גם לתסמינים המרכזיים שלה הגורמים לתחלואה משמעותית ולירידה תפקודית.

...

" במענה לשאלת הבהרה 3: "ת. מדובר בתסמונת בתר חבלתית שהינה מכלול של תסמינים אפייניים נגרמים עקב פגיעת ראש/צואר (whiplash במקרה הנדון), וכולם בסופו של דבר נובעים מפגיעה בראש כפי שהבהרתי בחוות דעתי הראשונה לגבי מנגנון הפגיעה ובתשובה 2. לפיכך דעתי היא כי כל אבדן כושר עבודה שנגרם לד"ר שבי גלזר כתוצאה מהתאונה, נגרם בסופו של דבר כתוצאה מפגיעת הראש." טענות הצדדים בסיכומיהם טענות התובעת לאור קביעת המומחים הרפואיים שמונו בתיק זה כולם או מקצתם קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית לקבל את תביעת התובעת.

לאור האמור לעיל, בשם לב להלכה הפסוקה באשר למשקל שיש ליתן לעמדת המומחה מטעם בית הדין , מסקנתי היא כי יש לאמץ את חוות דעתה, אשר לא דבק בה כל פגם כלשהו ובהתאם לכך, לאמץ קביעותיה.

בנוסף, ד"ר ורבר קבעה ש"כל אובדן כושר שנגרם לד"ר שבי גלזר כתוצאה מהתאונה, נגרום בסופו של דבר כתוצאה מפגיעת הראש.

סוף דבר לאור כל המקובץ, דין התביעה להתקבל.

בבדיקתו אצל המומחה, התלונן התובע על כאבי ראש, סחרחורות, מצב רוח דיכאוני עם אי שקט וחרדה.

ראה עדותו של התובע בעמ' 9 כדלקמן: "ת. אני לא זוכר בדיוק, אבל כמדומני הם הורידו לי מימי החופש. לא יודע. היו לי אישורים רפואיים, אישורי מחלה אבל לא לקחתי אותם לעבודה כי לא יכולתי להגיע לשם פיזית. לא ידעתי מה לעשות, בדיוק יצאתי מהתאונה ואח"כ אימא שלי נפטרה, והייתי במצב שלא ידעתי איך להתנהג ומה לעשות.

סך כל הפצוי לפי חוק הפלת"ד הנו כדלקמן: הפסד שכר עתיד –סכום גלובאלי 60,000 ₪ הוצ' רפואיות ונסיעות לעבר- 2,000 ₪ עזרת הזולת לעתיד 3,000 ₪ כאב וסבל - 15,000 ₪ ___________________ סה"כ - 80,000 ₪ הפצוי על פי הדין הפלסטינאי ועל פי ההסכמות אליו הגיעו הנתבעות בבקשה מס' 23: הפסדי שכר – הנתבעות הגיעו להסכמה כי אם ייפסק סכום גלובאלי, הרי על נתבעת 2 לשלם 55% מסכום הפצוי, ועל קרנית נתבעת 3 לשלם 45% מהפצוי.

בימ"ש פסק בראש נזק סך של 15,000 ₪, ולפיכך על קרנית נתבעת 3 לשלם את היתרה בסך 12,538 ₪.

...

המומחה כותב בסעיף ה' לחוות דעתו, כי ניכר היה שהתובע עושה טעויות שאין להן הסבר אורגני או שלא עלו בקנה אחד עם תפקודו במהלך השיחה, ועל אף הזהירות בפירוש הממצאים ולאור בעיות שפה, עלתה המסקנה שקיימת הגזמה והאדרה של הסימפטומים.

אני סבורה כי נכון יהיה לפסוק לתובע סכום גלובלי בשיעור של 60,000 ₪ (סכום זה מהווה כ-40% מהסכום האריתמטי המלא).

סוף דבר: על המבטחת נתבעת 2 לשלם את הסכומים הבאים: הפסדי שכר – 33,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר – 2,000 ₪ עזרת הזולת לעתיד – 3,000 ₪ כאב וסבל – 2,462 ₪ סך הכל – 40,462 ₪.