כאבי גב תחתון עקב תאונה צבאית

רקע העירעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 7.7.13 בה קבע הודיע המשיב למערער, בין היתר, כדלהלן: "תביעתך שבנידון נדחתה בהסתמך על תוצאות הבדיקות ומן הנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 5.5.13, לפיה הגעתי למסקנה כי אין קשר בין הכאבים בגב התחתון מהם הנך סובלת לבין החבלה בתאונת דרכים מיום 21.9.10 כמשמעותו בסעיף 1 לחוק". דומה היה שהדיון יתמקד אך ורק באשר לפגימה הנטענת בע"הש המותני, אלא שלאור היתייחסות המומחה מטעם המערערת ד"ר דוד הנדל במיוחד בחוות דעתו השנייה לכאבי המערערת בצואר, הופנתה המערערת לבדיקה אצל ד"ר בייט (המומחה מטעם המשיב) ובעקבותיה נתן ד"ר בייט חוו"ד לפיה אין קשר סיבתי בין השרות הצבאי והתאונה מיום 21.9.10 לבין כאבי הצואר מהם סובלת המערערת.

...

רקע הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 7.7.13 בה קבע הודיע המשיב למערער, בין היתר, כדלהלן: "תביעתך שבנדון נדחתה בהסתמך על תוצאות הבדיקות ומן הנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 5.5.13, לפיה הגעתי למסקנה כי אין קשר בין הכאבים בגב התחתון מהם הנך סובלת לבין החבלה בתאונת דרכים מיום 21.9.10 כמשמעותו בסעיף 1 לחוק". דומה היה שהדיון יתמקד אך ורק באשר לפגימה הנטענת בע"הש המותני, אלא שלאור התייחסות המומחה מטעם המערערת ד"ר דוד הנדל במיוחד בחוות דעתו השנייה לכאבי המערערת בצוואר, הופנתה המערערת לבדיקה אצל ד"ר בייט (המומחה מטעם המשיב) ובעקבותיה נתן ד"ר בייט חוו"ד לפיה אין קשר סיבתי בין השירות הצבאי והתאונה מיום 21.9.10 לבין כאבי הצוואר מהם סובלת המערערת.

להלן בקצרה כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי תאריכן מבחינה כרונולוגית בחווה"ד (1) (מטעם המשיב) של ד"ר שאול בייט מיום 5.5.13 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "........ידועה עקמת ודפורמציה בע"הש. סבלה כאבי גב עד גיל 15 אולם מאז לא כאובה ועד לאירוע המדובר ....עיון בתיקה הרפואי....מעלה כי תלונות של כאבי גב הופיעו כבר בילדותה, מלוות בתיאור של מגבלות תנועה ורגישות גב תחתון בלתי ספציפית. בירור הדמיתי שנערך בהמשך העלה אבחנה של ספומדילוזיס לומברי כגורם אפשרי לכאביה. מלבד זאת נמצא בלט דיסק מותני.....לגבי ע"הש המותני, ברור כי הפרעה מבנית זו התקיימה גם טרם גיוסה של המבקשת לשירות הצבאי, וכי אין בממצא של בלט דיסק כדי להצביע על תוצאה של חבלה שכן מדובר בממצא שכיח באוכלוסייה הבריאה גם בגיל צעיר זה...בנסיבות אלה אני ממליץ שלא להכיר בקשר בין מצב ע"הש ובין שירותה הצבאי והחבלה מיום 21.9.10". בחוו"ד (מטעם המערערת) של ד"ר דוד הנדל מיום 9.7.14 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "....סובלת מכאבי גב כולו אך בעיקר בגב תחתון ובצוואר. הכאבים גוברים בהליכה מעבר ל-20-30 דקות. מתקשה בישיבה ממושכת...ע"ש צווארי טווח מלא אך מלווה בסחרחורת בסוף התנועות ובכאב ע"ש מותני. ...מדובר באשה צעירה מאד אמינה שנפגעה בתאונת דרכים קשה מאד לפני כ-4 שנים. בעברה תלונה קצרת מועד על מיחושים בגב התחתון. המיחושים חלפו ועד לאירוע לא סבלה מכאבי גב תחתון...אין לי ספק שמצבה עובר לאירוע היה תקין דהיינו ללא נכות או מגבלה. מצבה כיום קשור חד משמעית לאירוע התאונתי. אקבע לכן 5% נכות מותנית לפי תקנה 37(2)(ג) עקב מגבלה מזערית בתנועה וכאב כרוני. לגבי הצוואר כאבי צוואר כרוניים שהחלו לאחר התאונה, אף הם בעלי משמעות תפקודית". בחווה"ד (2) מגיבה (מטעם המשיב) של ד"ר שאול בייט מיום 1.10.14 נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....לפי תיעוד מאת ד"ר סבתו מיום 28.11.06 עולה כי ...סבלה מכאבי גב תחתון מגיל 8 ועד לאחר גיל 16, ואף עברה בדיקת MRI בשל כאבים אלו אשר העלו חשד לקיומו של גידול. אין מדובר בתקופה קצרה של כאבים ואף לא כאב קל וזניח...ובהחלט יש מקום לקשור תלונות שהתמשכו שמונה שנים למצבה כיום. בבדיקתה של המערערת על ידי כמו גם ע"י ד"ר הנדל, ניכר מיעוט ממצאים אובייקטיביים וקושי רב לבסס נכות כהגדרתה בחוק. ממצאי בדיקות ההדמיה אינם תומכים בגורם חבלתי לכאבי הגב. בהיותו ממצא סובייקטיבי לחלוטין, כאב אינו מקובל כגורם לנכות...איני שותף לקביעותיו של עמיתי...הן בקשר למצבה טרם התאונה והן בהקשר לקשר הסיבתי...סובלת מפגימה מולדת ולמצער נרכשת בע"הש אשר אובחנה והייתה תחת טיפול שנים רבות טרם לגיוסה לשירות צבאי. ...אין בממצאי הבדיקה וההדמיה כדי לבסס נכות כהגדרתה, ואין בממצאים אלו כדי לקשור תלונותיה בתאונה שעברה וזאת לנוכח תיעוד רפואי קודם וברור. אין בתיעוד שהובא בפניי כדי להצביע על שינוי מהותי במצבה הרפואי של התובעת במהלך או בעקבות השירות הצבאי...". בחוו"ד מגיבה (מטעם המערערת) של ד"ר דוד הנדל מיום 10.3.16 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "....לאור בדיקתה אין ספק שחלה החמרה במצבה ובהעדר סיבה אחרת להחמרה (לא היה אירוע חבלתי נוסף) יש לקשר את מצבה לאירוע התאונתי. מצבה סופי ומתאים ל-10% נכות לפי תקנה 37(2)(3)". בחווה"ד (3) מגיבה (מטעם המשיב) של ד"ר שאול בייט מיום 8.12.15 נכתב, בין היתר, כדלהלן: ".....הפעם נתבקשתי להעריך את הקשר שבין תלונות הצוואר ובין שירותה הצבאי והתאונה המדוברת... בבדיקתה במרפאתי הגבלה בכיפוף וביישור הצוואר ללא הגבלה ברוטציות ובהטיות לצדדים, אשר לא נמצאה עת בדקתי אותה בשנת 2013 בהקשר לע"ש מותני. אז נמצאו טווחי תנועה מלאים של הצוואר ללא כל רגישות וללא הקרנת כאב לידיים. ...ממצאי ההדמיה אינם מדגימים ממצא שיש בו כדי לתמוך בתלונותיה...ואינם מתעדים ממצאים חבלתיים...לאור פער בין ממצאי בדיקתי המכוונת לצוואר כיום אל מול בדיקתי לפני כשנתיים בה לא נמצאה כל מגבלה בהנעת צוואר וכן לנוכח סיכום האשפוז במחלקת שיקום נראה כי אין בממצאים שהובאו בפניי ובממצאי בדיקתה...כדי לבסס נכות בהקשר לע"ש צווארי ולהסתמנויות שונות הקשורות בהגבלה בו. לאור כל הנ"ל נראה כי אין לקשור סיבתית בין תלונותיה...בגין ע"הש הצווארי ובין תאונת הדרכים שאירעה במהלך השירות. בנסיבות אלה אני ממליץ שלא להכיר בקשר בין מצב ע"הש הצווארי ובין שירותה הצבאי ...והחבלות מיום 21.9.2010". דיון לאחר עיון כולל בחוות הדעת הרפואיות של שני הצדדים ובעדות בע"פ של המומחים מטעם שני הצדדים, ועיון בתיקה הרפואי של המערערת , ובעדותה ובטיעוני וסיכומי ב"כ הצדדים בכתב, הננו מחליטים לדחות את הערעור באשר לע"הש המותני, אך לקבל את הערעור באשר לע"הש הצווארי.

בה במידה אנו שוללים את טענת המערערת לפיה תורנויות המטבח גרמו או יכלו לגרום למערערת נכות בעה"ש המותני (ואף נוסיף, הצווארי), או החמרת הנכות שהייתה לה באזור גופני זה. באשר לעה"ש הצווארי לגבי עה"ש הצווארי אנו סבורים שיש לקבל את הערעור.

ד"ר הנדל, המומחה מטעם המערערת, ציין שהמערערת סובלת מכאבים כרוניים בצוואר ושיש לכאבים אלה משמעות תפקודית; אנו מקבלים את דעתו בעניין זה. כפי שצויין לעיל, המשיב לא הכיר בקשר סיבתי בין התאונה לבין כאבי הצוואר מהם סובלת המערערת.

אנו סבורים שיש לקבל את הערעור באשר לעה"ש הצווארי למרות שהמערערת לא התלוננה על מיחושים בצוואר לאחר התאונה.

לפיכך, ובהיעדר עבר רפואי משמעותי באשר לעה"ש הצווארי ובהתחשב במנגנון הפגיעה במערערת בתאונת הדרכים הקשה מיום 21.9.10, אנו מקבלים את ערעור המערערת לגבי עה"ש הצווארי אך דוחים את הערעור לגבי עה"ש המותני מהטעמים שהובאו בגוף פסה"ד. הואיל והערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו, אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא.

בחודש יוני 2013 הורד הפרופיל הרפואי שלו ל-72 בגין פגימה בגבו, וביום 3.7.2013 הוא הגיש למשיב בקשה להכרת זכות [חבלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים), בה טען לנכות מכאבים בצוארו ובגב התחתון עקב תאונת הדרכים.

* 2.10.2012 - CT עמוד שדרה מותני: בגובה L3-L4 "בלט דיסק כללי לאחורה עם לחץ על השק"; בגובה L4-L5 "פריצה אחורית מרכזית של הדיסק עם לחץ על הקאודה ועל השורשים הנקביים דו"צ במידה קלה"; ובגובה L5-S1 "פריצה אחורית מרכזית של הדיסק עם לחץ על הקאודה ועל השורשים הנקביים דו"צ במידה קלה". * 12.11.2012 - סיכום אצל אורתופד (נ/4): "ממשיך לסבול מכאבים בעיקר בגב, עם לעתים הקרנה לרגל שמאל בשוק". * 18.3.2013 - נרשם על-ידי אורתופד במרפאת מומחים: "מתלונן על כאבי גב תחתון לאחר תאונה לפני כשנה. לטענתו בצלומי CT היו פריצות דיסק. טופל בפיזיותרפיה. החמרה בכאבי גב בעת האחרונה. מופנה מחדש לאורתופד לבירור וטפול". * 29.4.2013 - בבדיקת MRI של עמוד שדרה מותני נמצא במרווח L4-L5 "בקע דיסק אחורי מצד לצד מלווה בפיסורה באנולוס בחלקו האחורי, גורם ללחץ על קידמת השק הטכאלי ויחד עם היפרטרופיה פצטארית גורמים להצרות קלה בתעלת השורש השמאלית ולהצרות קלה עד בינונית". * 21.5.2013 - בבדיקה על-ידי מומחה לכירורגיה אורתופדית במרפאה צבאית: "אנמנזת רופא: מזה כשנה סובל מכאבי גב תחתון שהופיעו לאחר תאונת דרכים. ... מציין כי במהלך השנה סובל בנוסף לכאבים מאובדן שליטה על סוגרים. ממצאים - הולך בדריכה מלאה כולל על עקבים ובהונות רגישות גב תחתון וצווארי ללא הגבלה בטווח תנועות. ..... דיון ותכנית: הנגד טופל בטיפול פיזיותראפי ללא הטבה. ממליץ בשלב זה על טפול תרופתי במקביל לטפול הידראותראפי ופיזיותרפי. בנתיים הורדת פרופיל לפי סעיף ליקוי 38623. פטור מנהיגה מעל שעתיים ביום לתקופה של חודש וחצי. ... פטור מתורנויות ושמירות לתקופה של חודשיים. פטור מהרמת משקלים מעל 7 ק"ג לחודשיים. ממליץ להפנותו לרופא תעסוקתי". * 6.6.2013 - פרוטוקול ועדה רפואית לשינוי כושר בריאותי (נ/6): "לדברי החייל: סובל כשנה מכאבי גב. במעקב אורטופדי. עשה פיזיוטראפיה ללא הטבה. לוקח משככי כאבים - טרמדקס ללא הטבה. סובל מהקרנה של הכאבים ברגלים עד הבירכיים, ללא זרמים. לאחרונה בריחת שתן, ללא עצירת שתן. ללא בריחת צואה. לסיכום, בוצעה היתייעצות עם יו"ר וע"ר במילואים אורטופד מומחה גב, הוצג בפניו המקרה, הממצאים ב-MRI אינם מעידים על לחץ משמעותי על מרכיב עיצבי, היצרות או נוון משמעותיים, בדיקות אורטופדיות קליניות תקינות, ממליץ על ס.ל. 38623". * 31.10.2013 - סיכום ביקור במרפאה אורתופדית (נ/5): "לפני כ-3 שבועות בזמן אימון כושר שמע קליק ומאז כאבים בעורף משמאל המקרינים לכתף שמאל". חוות דעת המומחים הרפואיים נפנה לסקירת חוות דעת המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים.

...

בכתב התשובה טען המשיב כי יש לאמץ את המסקנה שבחוות דעת אלפרסון 1, והדגיש כי בדיקתו הקלינית של המערער בפני ד"ר אלפרסון נמצאה תקינה.

התוצאה אנו הגענו למסקנה כי על אף שהוכחה פגיעה בצוואר ובגב תחתון של המערער בתאונת הדרכים ועל אף שהוכחו פגימות אלו גם כיום, לא עלה בידי המערער להוכיח ברמה של "מתקבל מאוד על הדעת" קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין שני אלה.

לאור זאת, החלטנו לדחות את הערעור.

כמו-כן אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

תאונה זו, לטענת המערער, גרמה לו לנכות נשוא העירעור; ביום 18.2.08 המערער השתחרר מהשרות בצה"ל; את התביעה נשוא ערעור זה הגיש המערער ב-24.4.10;תביעה זו נדחתה ע"י המשיב; מונחות בפנינו חוות דעת של 2 מומחים כדלהלן: מטעם המערער- חוו"ד של ד"ר אברהם ארסבן מיום 16.1.14; מטעם המשיב- שתי חוות דעת של ד"ר נחשון שזר: האחת מיום 3.2.12 והשנייה באה בתגובה לחוות דעתו של ד"ר ארסבן; להלן, בקצרה, כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית: בחוות הדעת מטעם המשיב, של ד"ר נחשון שזר מיום 3.2.12, נכתב, בין היתר כדלהלן: "....מר הלוי סבל מכאבים ממושכים בצואר ובגב התחתון בעקבות תאונה בדצמבר 2000. לאחר התאונה במרץ 2005 לא נרשמו כאבי גב תחתון בכלל אלא רק שנתיים מאוחר יותר. בבדיקה במיון נרשמה תלונה על כאבי צואר ולאחר מכן הוא חזר לשירות ולא התלונן על כאבי צואר במשך למעלה מחצי שנה. בבדיקות שנעשו לאחר שהחל להתלונן שוב על כאבי צואר, נרשם שנצא טווח תנועה מלא. לא ראיתי בתיק הרפואי תלונות על כאבי צואר או גב תחתון בחמש השנים האחרונות. לאור כל זאת, ניתן להסיק שלא נגרם נזק כלשהוא לע"ש צוארי או מותני בתאונת הדרכים במרץ 2005, ולכן אין להכיר בין מצבו כיום והתאונה הנ"ל; לא בגרימה ולא בהחמרה". בחוות הדעת מטעם המערער, של ד"ר אברהם ארסבן מיום 16.1.14 , נכתב, בין היתר כדלהלן: ".....עיינתי בחוות דעתו של ד"ר נחשון שזר מיום 3.2.12. בחוות דעתו מציין שמר הלוי אמנם ניחבל בצואר ובגב התחתון בשנת 2000 בתאונת דרכים, אך גם מציין שהכאבים חלפו ועד שנת 2005 לא סבל מכאבים בצואר ובגב התחתון. הווה אומר, שתלונותיו של מר הלוי החלו לאחר תאונת הדרכים שקרתה לו בשנת 2005. כל הבירור נעשה לאחר התאונה משנת 2005. יש לציין שמר הלוי שירת ביחידת גולני, כולל טרונות קשה ומסעות כומתה. לכל הדיעות שירות ביחידה קרבית כגון גולני מצריך כושר גופני גבוה על מנת לבצע פעילויות פיזיות קשות שנדרשות במסגרת שרותו. לא ייתכן שאת תלונותיו בנוגע צואר ולגב תחתון, ד"ר נחשון מייחס לתאונה משנת 2000 ולא לתאונה משנת 2005." בחוות דעת מגיבה מטעם המשיב, של ד"ר נחשון נכתב, בין היתר כדלהלן: עמיתי ד"ר ארסבן כותב בחוות דעתו שאינו מבין כיצד אני טוען שתלונותיו של מר הלוי אינן קשורות לתאונה משנת 2005, שכן כל הבירור נעשה לאחר התאונה משנת 2005.

...

אנו מקבלים את האמור בחוות דעתו הכתובה של ד"ר שזר בה ציין את תלונות המערער לאחר התאונה הראשונה לגבי כאבי צוואר וגב תחתון, כאשר לאחר התאונה משנת 2005 לא היו תלונות דומות .

בה במידה אנו מקבלים את האמור בחוות דעתו המגיבה של ד"ר נחשון בה התייחס לממצאי הדיקת ה-CT שעבר המערער בשנת 2012 וקבע: שמדובר בבדיקות שנעשו כשבע שנים לאחר התאונה ולכן עולה מיד שאלת הרלוונטיות לתאונה;.

לעניין זה העיד ד"ר שזר ואנו מקבלים את חוות דעתו גם בנקודה זו שכאביו של המערער ולא קשורות לשום תאונה.

בנסיבות אלה הננו דוחים את הערעור; אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא; חברי הוועדה חתמו על עותקים נפרדים של ההחלטה.

בהמשך, התלונן התובע על כאבים בגב התחתון וטינטון בעקבות התאונה.

הפסדי שכר בעבר התובע טוען, כי בעקבות התאונה הפסיד חודש עבודה ומבקש פיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק בגין הפסד זה. בעדותו ציין התובע כי בשלהי שרותו הצבאי עבד כמלצר במסעדה.

...

סוף דבר סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום של – 163,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% וכן החזר אגרה, כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

בבית החולים אובחן התובע כסובל מהמטומה תת עורית עם רגישות מקומית וכאבים בירך ימין, אובחן שבר בקצה חוליה L4, וכאבים בגב תחתון.

בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 הנכות הצמיתה שנקבעה לתובע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, הנה נכות ע"פ דין, המחייבת בהליך זה. טענות התובע במועד התאונה היה התובע חייל משוחרר, כבן 22, אשר השתחרר משירות קרבי בצה"ל, ועבד בעבודה זמנית כעוזר נהג, בה החל לעבוד ביום 27.11.18, כ-3 חודשים קודם התאונה.

בחינת תלושי שכרו של התובע עובר לתאונה בגין חודשים 12/2018 ועד 02/2019, (חודש 02/19 היה חודש עבודה מלא לאור קרות התאונה ביום האחרון של אותו חודש) נמצא ששכרו הממוצע עמד על 5,039 ₪ (ברוטו/נטו) (ללא ניכוי מס הכנסה ברמת שכר זו).

...

על כן, אני סבור כי הנתבעת לא צליחה לסתור את תחולתה של החזקה לפיה הפסד שכרו של התובע לעתיד יעשה לפי החזקה של קטינים ומי שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית בשוק התעסוקה, לפיה יחושב הפסד שכר לעתיד לפי שכר ממוצע במשק.

זמנית + מענק חד פעמי בסך 81,124 סוף דבר סך כך הפיצוי המגיע לתובע הוא כדלקמן: הפסד שכר בעבר – 68,600 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע סכום הפיצוי בסך 469,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד כדין, ואגרה כפי ששולמה.