המחלוקת מושא תיק זה עניינה בשיעור ירידת הערך המסחרית, שהוסבה, לכאורה, לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים עצמית, בה היה מעורב, כאשר ממחלוקת זו נגזרות, בין היתר, שלוש שאלות מרכזיות : הראשונה, מה המשמעות של אי התייצבות המומחה/השמאי שערך חוות דעת, לבקשת צד במשפט, כאשר מי שהעיד בפועל בבית המשפט הוא אך בדק פיזית את הרכב ולא ערך את חוות הדעת בעצמו.
מבוא ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין
התובע, בעלים של רכב מסוג מרצדס (להלן- "הרכב"), תובע מאת הנתבעת, מנורה חברה לביטוח בע''מ (להלן- "מנורה"), אשר ביטחה במועדים הרלבאנטיים לתאונה מיום 11/11/15 (להלן- "התאונה") את הרכב בביטוח מקיף, לפצותו בגין ירידת הערך המסחרית שנגרמה לכאורה לרכב, זאת להבדיל מעלות התיקון בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב, שאינה שנויה במחלוקת ובה מנורה נשאה באופן מלא.
טול דוגמא כי מומחה רפואי אשר עורך חוות דעת מטעם צד כלשהוא במשפט, נזקק לבדיקת עזר או בדיקה רפואית נוספת כלשהיא אשר אמורות להתבצע ע''י גורם אחר בעל מומחיות מיוחדת וקונקרטית בזיקה לבדיקת העזר, האם יעלה על הדעת לטעון כי אין צורך בהופעתו של המומחה הרפואי בבית המשפט לחקירה על חוות דעתו כך שניתן להסתפק אך בחקירת אותו גורם שביצע את בדיקת העזר.
ודוק, בית המשפט מבהיר כי העובדה כי במועד התאונה הרכב של התובע היה הלכה למעשה חדש, כאשר גמע אך מספר מועט של קילומטרים, מצדיקה את חישוב ירידת הערך על הצד הגבוה.
...
משכך, התובע טוען כי בהעדר התייצבות הגב' אלבירה ליפשיץ נשללה הימנו הזכות למצות את זכותו לחקירה הנגדית, ויש לקבל את התביעה במלואה.
בכל הכבוד הראוי, אין בידי לקבל טיעון זה שכן במסגרת כתב הגנתה מנורה הכחישה וחלקה על האמור והנטען בסעיף 15 של כתב התביעה.
זאת ועוד, מן הראוי להפנות לאמור בע"א (מחוזי ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2.12.07)] בגדרו ביהמ"ש דוחה ניסיון של נתבע לתקוף אופן צירוף המסמכים לכתב התביעה ולתיק ביהמ"ש. מפאת חשיבות הדברים נביא את הדברים כלשונם:
"להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד שמבקש להתנגד למסמכים אלו, או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון. כאמור, כתב הגנה הינו בגדר כתב טענות ולא בגדר הזמנת עד. משהוגשה חוות דעתו של השמאי היא התקבלה אלא אם כן נדרש השמאי לחקירה בסמוך או בעת הדיון ולא היה שם. במקרה כזה, יכול היה הצד המבקש לחקור, לעתור לביטול חוות הדעת מטעם זה. אולם במקרה הנדון, לא כך היה. ב"כ המערערים לא טען דבר והחשה, ולאחר מכן בשלב הסיכומים העלה טענותיו. לכן צדק כב' השופט קמא ואנו רואות איתו עין בעין. כך גם היתה לטעמנו כוונת מתקין התקנות המייחדות סדר דין מהיר מסדר דין רגיל.... התקנות ניסו להביא לפישוט ההליכים ולא לסירבולם. הם קבעו כללים לפיהם על בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון על ידי הגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים והכנת החומרים בתביעה, ובמקרה דנן, המסמכים הרלבנטיים: פוליסה, חוות דעת שמאי וכיוצא בזה; כל זאת כדי שבית המשפט יוכל לקיים דיון מהיר, יעיל ולסיימו במהירות ככל האפשר. צירופם של המסמכים לכתב התביעה בליווי התצהיר מהווה הגשת המסמכים לבית המשפט. הסתייגות מקבלת מסמך כראיה חייבת להיות במועד הדיון או בסמוך לו, במיוחד לעניין הדורש זימון עד לצורך הגשת המסמכים, וחוות דעת השמאי. מיותר לציין, כי זימונם של עדים, כאמור, משמע, הארכת הדיון כמו הגדלת ההוצאות, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת – ההליך לסדר דין מהיר."
כן ראו גם האמור בע"א (מחוזי תל-אביב) 1068/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בסט קאר שירותי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 18.3.08)] בגדרו נקבע כי על בעל דין המעוניין לתקוף צרופה של כתב טענות מטעם יריבו ו/או המעוניין לחקור את המצהיר או את המומחה על התצהיר ועל חוות דעת המומחה שצורפו לכתב הטענות, להגיש בקשה מיוחדת בעניין זה, בטרם מועד הדיון או בתחילת הדיון, ולא די בכך שנטענות טענות בעניין זה בכתב הטענות ואף לא די לבקש בכתב טענות להזמין נותן תצהיר/חוות דעת לחקירה.
ככל שהדברים אמורים בבחירת השמאי מקובלת עליי לחלוטין עדותו של התובע שלא ניתנה לו כל הזדמנות או אפשרות להביע עמדה ביחס לקביעת זהות השמאי וכי הדבר נקבע באופן בלעדי ע''י מנורה.
