מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ירידת ערך רכב בתאונת דרכים: מועד חישוב וגורמים רלוונטיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המחלוקת בין הצדדים, התובעת מצד אחד, וחברת מגדל מצד שני (על אף שבאופן פורמאלי היא לא צד להליך שבפניי ומעלה את טענותיה באמצעות הנתבע), נוגעת לרכיבים הבאים: ראשית, מה המועד הרלבנטי להערכת ירידת הערך של רכב התובעת; שנית, האם יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכר טירחת עורך דין ואגרת בית משפט.
שנית, מדובר במתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה ולא בפסק דין מנומק שדן בשאלה המשפטית העקרונית מה המועד הקובע להערכת שוויו של רכב שניזוק במהלך תאונת דרכים לעניין אופן חישוב ירידת הערך של הרכב בעקבות תאונת הדרכים.
בפיסקה יג(1) לפסק הדין נאמר כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בין השאר, היא כי "אין בהסדר הפשרה כדי לחייב גורמים שאינם צד להסדר, ובפרט לא את גורמי האסדרה השונים.". כמו כן, בפסק הדין גם נאמר במפורש שהוא לא מחייב את גורמי האסדרה, קרי המפקח על עסקי הביטוח, ואשר עדיין שמור לו שיקול הדעת המינהלי להוציא הנחיות מנהליות שסותרות את האמור בפסק הדין (ראו פסקה כא' לפסק הדין).
...
הדבר מחזק אף יותר את המסקנה שלא מדובר "בהלכה מנחה". על כן, לגבי המקרה שבפניי, הנני קובע כי המועד הנכון להערכת שוויו של רכב התובעת לצורך חישוב גובה ירידת הערך, הוא מועד קרות התאונה ולא מועד קבלת דרישת התשלום לראשונה אצל חברת מגדל.
לסיכום, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. 3,832 ₪ בגין ירידת הערך של רכב התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלוקת מושא תיק זה עניינה בשיעור ירידת הערך המסחרית, שהוסבה, לכאורה, לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים עצמית, בה היה מעורב, כאשר ממחלוקת זו נגזרות, בין היתר, שלוש שאלות מרכזיות : הראשונה, מה המשמעות של אי התייצבות המומחה/השמאי שערך חוות דעת, לבקשת צד במשפט, כאשר מי שהעיד בפועל בבית המשפט הוא אך בדק פיזית את הרכב ולא ערך את חוות הדעת בעצמו.
מבוא ותמצית טענות הצדדים הצריכות לעניין התובע, בעלים של רכב מסוג מרצדס (להלן- "הרכב"), תובע מאת הנתבעת, מנורה חברה לביטוח בע''מ (להלן- "מנורה"), אשר ביטחה במועדים הרלבאנטיים לתאונה מיום 11/11/15 (להלן- "התאונה") את הרכב בביטוח מקיף, לפצותו בגין ירידת הערך המסחרית שנגרמה לכאורה לרכב, זאת להבדיל מעלות התיקון בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב, שאינה שנויה במחלוקת ובה מנורה נשאה באופן מלא.
טול דוגמא כי מומחה רפואי אשר עורך חוות דעת מטעם צד כלשהוא במשפט, נזקק לבדיקת עזר או בדיקה רפואית נוספת כלשהיא אשר אמורות להתבצע ע''י גורם אחר בעל מומחיות מיוחדת וקונקרטית בזיקה לבדיקת העזר, האם יעלה על הדעת לטעון כי אין צורך בהופעתו של המומחה הרפואי בבית המשפט לחקירה על חוות דעתו כך שניתן להסתפק אך בחקירת אותו גורם שביצע את בדיקת העזר.
ודוק, בית המשפט מבהיר כי העובדה כי במועד התאונה הרכב של התובע היה הלכה למעשה חדש, כאשר גמע אך מספר מועט של קילומטרים, מצדיקה את חישוב ירידת הערך על הצד הגבוה.
...
משכך, התובע טוען כי בהעדר התייצבות הגב' אלבירה ליפשיץ נשללה הימנו הזכות למצות את זכותו לחקירה הנגדית, ויש לקבל את התביעה במלואה.
בכל הכבוד הראוי, אין בידי לקבל טיעון זה שכן במסגרת כתב הגנתה מנורה הכחישה וחלקה על האמור והנטען בסעיף 15 של כתב התביעה.
זאת ועוד, מן הראוי להפנות לאמור בע"א (מחוזי ת"א) 1845/06 מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2.12.07)] בגדרו ביהמ"ש דוחה ניסיון של נתבע לתקוף אופן צירוף המסמכים לכתב התביעה ולתיק ביהמ"ש. מפאת חשיבות הדברים נביא את הדברים כלשונם: "להבדיל מסדר דין רגיל תצהיר האימות של התובע כולל את עדותו וכן את כל המסמכים הנדרשים להוכחת התביעה בדיון מהיר. אין מקום להציגם על ידי העדים, ומשצורפו לכתב התביעה והוגשו הם התקבלו. צד שמבקש להתנגד למסמכים אלו, או מבקש לחקור מי מנותני המסמכים, עליו לציין זאת מפורשות בפני בית המשפט בתחילת הדיון. כאמור, כתב הגנה הינו בגדר כתב טענות ולא בגדר הזמנת עד. משהוגשה חוות דעתו של השמאי היא התקבלה אלא אם כן נדרש השמאי לחקירה בסמוך או בעת הדיון ולא היה שם. במקרה כזה, יכול היה הצד המבקש לחקור, לעתור לביטול חוות הדעת מטעם זה. אולם במקרה הנדון, לא כך היה. ב"כ המערערים לא טען דבר והחשה, ולאחר מכן בשלב הסיכומים העלה טענותיו. לכן צדק כב' השופט קמא ואנו רואות איתו עין בעין. כך גם היתה לטעמנו כוונת מתקין התקנות המייחדות סדר דין מהיר מסדר דין רגיל.... התקנות ניסו להביא לפישוט ההליכים ולא לסירבולם. הם קבעו כללים לפיהם על בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון על ידי הגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים והכנת החומרים בתביעה, ובמקרה דנן, המסמכים הרלבנטיים: פוליסה, חוות דעת שמאי וכיוצא בזה; כל זאת כדי שבית המשפט  יוכל לקיים דיון מהיר, יעיל ולסיימו במהירות ככל האפשר. צירופם של המסמכים לכתב התביעה בליווי התצהיר מהווה הגשת המסמכים לבית המשפט. הסתייגות מקבלת מסמך כראיה חייבת להיות במועד הדיון או בסמוך לו, במיוחד לעניין הדורש זימון עד לצורך הגשת המסמכים, וחוות דעת השמאי. מיותר לציין, כי זימונם של עדים, כאמור, משמע, הארכת הדיון כמו הגדלת ההוצאות, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת – ההליך לסדר דין מהיר."   כן ראו גם האמור בע"א (מחוזי תל-אביב) 1068/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בסט קאר שירותי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 18.3.08)] בגדרו נקבע כי על בעל דין המעוניין לתקוף צרופה של כתב טענות מטעם יריבו ו/או המעוניין לחקור את המצהיר או את המומחה על התצהיר ועל חוות דעת המומחה שצורפו לכתב הטענות, להגיש בקשה מיוחדת בעניין זה, בטרם מועד הדיון או בתחילת הדיון, ולא די בכך שנטענות טענות בעניין זה בכתב הטענות ואף לא די לבקש בכתב טענות להזמין נותן תצהיר/חוות דעת לחקירה.
ככל שהדברים אמורים בבחירת השמאי מקובלת עליי לחלוטין עדותו של התובע שלא ניתנה לו כל הזדמנות או אפשרות להביע עמדה ביחס לקביעת זהות השמאי וכי הדבר נקבע באופן בלעדי ע''י מנורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לשאלת בית המשפט זכאי אף ערך איבחנה בין ירידת ערך בתאונה לירידת ערך כמו זו שבפני: ש: "יש הבדל בין ירידת ערך שנגרמת לרכב בגין תאונת דרכים לבין ירידת ערך שנגרמת לרכב בגין נזק מסוג זה... ?
ירידת ערכו של רכב, הנו גורם אחד מני רבים בפסיקת פיצוי בגין נזק הנגרם לרכב ומהוה מרכיב מהפסד התמורה הכללי הגלום בחישוב ערכו.
בפסק הדין נכתב בין היתר: "ההבחנה הנכונה היא ירידת ערך כללית-אובייקטיבית מול ירידת ערך בעבור סובייקט מסוים או, במילים אחרות, ירידת ערך לרכב בתור אובייקט מול ירידת ערך בעיני בעל הרכב בלבד בתור סובייקט. השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת-בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש שהמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או שנתגלה כי סוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות העובדה שהמנוע המסוים ברכב המסוים אינו מגלה פגם כלשהוא. בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקריטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת". לעניינינו, יפים דבריו של השופט חאג' יחיא בתא"מ 48961-11-10 צבי ואח' נ' אסולין ואח' (פורסם בנבו) שהיטיב לתאר את הסוגיות הרלוואנטיות הנוגעות לחישוב ירידת הערך ואת הקושי בהערכתו.
בהתאם לגישה אחת, מועד חישוב ירידת הערך הוא מועד קרות הנזק [ראה למשל ת"א 1350/09 חני **** נ' אלי את אבי שירותי רכב (פורסם בנבו), ת"א (י-ם) 12753/01,יעקב בן עזרי נ' שגיב דליות (פורסם בנבו), תא"מ (י-ם) 65368-12-17 דליה סלמן נ' טלקאר חברה בע"מ (פורסם בנבו)], ומנגד גישה אחרת ולפיה המועד הנכון להעריך את הנזק הוא מועד מכירת הרכב או מועד מתן פסק הדין [ראה נא ת"א (י-ם) 8573/09 בסט קאר חב' לשירותי רכב בע"מ נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), תא"מ (ת"א) 48961-11-10 ניסים צבי נ' בלה אסולין (פורסם בנבו), ת"א 18463-07-09 יוסף דהן נ' חטיב חטיב עבד אל כרים (פורסם בנבו)].
...
התובע הציג מסכת סדורה ומסתברת להשתלשלות האירועים מול הנתבעת ומנהלה- רכס ומשום כך אני מקבלה.
בנסיבות אלה ובהצטרף כלל הטעמים שציינתי כעת, אני קובע כי התובע שילם את מלוא התמורה עבור העבודה שביצעה הנתבעת ברכב.
סיכומו של דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי, ובהתאם הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 45.1 פיצוי בגין תיקון הרכב בסך 3,250 ₪.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי רכב התובעים נפגע בתאונת דרכים ביום 5.8.21.
הנכוי בגין מועד עלייה על הכביש נעשה כבר על ידי השמאי.
נקבע כי אין מחלוקת שרכב התובע היה רכב ליסינג אך השמאי שהוא מטעם כלל ושכרו שולם על ידי כלל ככל הנראה טעה בחוות דעתו ולא לקח בחשבון את ירידת ערך הרכב של ליסינג אפס ק"מ. כאשר חתם התובע על מיסמך ויתור על זכויות הבעלות ברכב הוא לא ידע שהוא עשוי לקבל סכום נמוך ממה שהוצע לו על ידי השמאי.
חברת הביטוח צריכה לשלם על בסיס מחירון לוי יצחק לאחר שיכלול את כל המשתנים הרלוואנטיים ואילו פסק דינו של בית משפט יצר מצב אבסורדי שבו הערכת השמאי גוברת על מחירון לוי יצחק כאשר הערכת השווי נעשית על פי אותו מחירון על פי הפוליסה.
המבקשת מפנה להנחיות מקצועיות לשמאי רכב מטעם משרד התחבורה יוני 2015 תחת הכותרת: "הנחיה מקצועית 3 – חישוב נזק גולמי לרכב" שם ניתן לראות כי יש צורך להיתחשב גם בכך שלרכב יש עבר של חברת ליסינג.
כזה שאיננו מותנה בגורמים בעלי עניין.
...
אני סבורה, כי עיקר הבעייתיות בפסק הדין מבחינת כלל הוא החשש להשלכת רוחב ולא לעובדה שתצטרך להוציא סכום של כ- 11,000 ₪ מכיסה.
בהתחשב בכך שאני קובעת מפורשות כי פסק הדין אינו אמור להוות תקדים למקרים אחרים ולנסיבות אחרות, חשש זה פוחת ועל כן, ובשים לב לכך שמדובר בפסק דין של תביעות קטנות אשר ערכאת ערעור תתערב בו רק במקרים חריגים ביותר החלטתי בסופו של דבר שלא לתת רשות ערעור כאמור.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביחס להפרה זו ציינה המשיבה כי תחושב כהפרה בנסיבות מחמירות בהתאם לסעיף 22ד לחוק מאחר שמדובר בפירסום באתר האנטרנט של המערערת הפונה למספר רב של צרכנים.
סעיף 4(א)(2) קובע "העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – טופס גילוי);". סעיף 4(ב) קובע את הפרטים שהעוסק יפרט במדוייק בטופס הגילוי, ובין היתר נקבע בסעיף 4(ב)(4) כי טופס הגילוי יכלול "פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי". המערערת טענה, כי מאחר שבחוק מכירת רכב משומש לא מוזכר במפורש שיש לגלות בטופס הגילוי את תאונות הדרכים שהרכב היה מעורב בהן, הרי שקביעת המשיבה כי היה על המערערת לגלות מידע זה היא דרישה חדשה ונעשתה בחוסר סמכות.
נוכח האמור, אני סבורה כי גם לפי חוק מכירת רכב משומש היה מקום לגלות בעניינינו את שלוש תאונות הדרכים שהרכב היה מעורב בהן, אשר אחת מהן אף הובילה לירידת ערך, ומדובר בפרט מהותי.
ואולם, מעיון במכתב התשובה ששלחה המערערת לבא כוחו של מר דגן בעקבות תלונתו (נספח 12 לערעור) עולה כי היא לא ניצלה את ההזדמנות לערוך בירור מעמיק, והסתפקה בציון כי "מנתונים הנמצאים בידי החברה נראה כי הגורמים הרלוואנטיים דאגו לבצע התיקון, יחד עם זאת מסיבות טכניות התיקון לא השתקף באתר מסיבות אשר אינן תלויות במרשתי והמדובר בכשל טכני באתר". אעיר בזהירות, כי עצם העובדה שבעקבות גילוי הטעות לא ערכה המערערת בירור מעמיק אף היא אינה תומכת במסקנה שמדובר בנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן הכלל והמנעות מהטלת עיצום כספי עקב ההפרה, בשל התכליות העומדות בבסיסו.
...
אין בידי לקבל עמדה זו. אכן, כפי שציינתי לעיל, ההפרות לפי חוק הגנת הצרכן הן התנהגותיות ולא תוצאתיות כך שדי בכך שהמעשה עלול להטעות ואין צורך שתהיה הטעיה בפועל.
מתשובת המשיבה ומטיעוניה עולה, כי לא הופעל כל שיקול דעת בעניין זה, אלא שמעצם העובדה שמדובר בפרסום באינטרנט גזרה המשיבה את המסקנה כי יש להטיל עיצום כספי מוגבר בשל נסיבות מחמירות.
סוף דבר – הערעור בכל הנוגע לאי גילוי פרטים (בגינו הטילה המשיבה על המערערת עיצום כספי בסך של 46,080 ₪) – נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו