מיום 1.9.11 ועד יום 31.5.12 עבד התובע באמצעות חברת כוח אדם "אתגר שירותי כוח אדם" בתפקיד מפעיל מלגזה בשטח האוירי של נמל התעופה בן גוריון בחברת אשדוד בונדד ומתוקף תפקידו היה חשוף דרך קבע לרעש מתמיד הן של תעבורת המטוסים ובן של הכלים אותם הפעיל לצורך ביצוע תפקידו, לרבות מלגזות ללא תא מפעיל וטרקטורים המשנעים מטען למטוסים וכן היה חשוף לרעש כבד של מפוחי קירור אשר נועדו לקרור שטח המסוף.
בחוו"ד ד"ר רני צויין כי ליקוי השמיעה של התובע "מתאים לתנאי העבודה שלו בשדה התעופה".
בנוסף המציא התובע אישור מאת חברת סוויספורט המציין כי התובע עובד בחברה מיום 7.6.12 כמפעיל מלגזה שירותי מטען וכי עמדות העבודה של התובע הנן "פעילות בסביבת המטוסים בצד האוירי שכוללת נהיגה על טרקטור ועבודה על מלגזה בתחומי המסוף".
מוסיף התובע וטוען כי גם עדותו של מר דונאגי תומכת בעבודתו ברעש מזיק, כהגדרתו בהוראות הדין.
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה".
...
עוד שוכנענו כי מדוח 2012 עלה שבמקומות בהם עבד התובע בפועל נמצאה חשיפה לרעש מזיק (אכן, ללא נטרול אטמי האוזניים בהם עשה התובע שימוש, מעת לעת).
לטעמנו די באלה על מנת לקבוע כי הורם הנטל לצורך מינוי מומחה רפואי ביחס לתקופת עבודתו של התובע בסוויספורט מיום 1.6.12 ועד יום 11.9.15, עת נפגע התובע בתאונה.
כללו של דבר - מהטעמים המפורטים לעיל מצאנו מקום למנות מומחה רפואי בתחום א.א.ג אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקויים הנטענים של התובע לבין תנאי עבודתו.
