מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ירידה בשמיעה עקב הפעלת טרקטור

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי המשיב, יליד 1944, עבד משך כ-40 שנה, עד לחודש מאי 2011, אצל מעסיקים שונים, כנהג טרקטור - מפעיל ציוד מכאני כבד, וזאת תוך חשיפה ל"רעש מזיק", כהגדרת מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - "החוק").
על פי איזו בדיקת שמיעה יצטרכו פקיד התביעות ובית הדין לקבוע את העמידה או אי העמידה בתנאי הסף של ירידת שמיעה בתדירות הדיבור של לא פחות מ-20 דציבל? בנוגע לכך יש לשים אל לב, כי בעקרו של דבר בדיקת שמיעה בתדירויות הדיבור אינה אובייקטיבית, לכן, ניתן להניח לגבי תוצאותיה, שאדם שאינו שומע לא יאמר בבדיקת השמיעה שהוא שומע, להבדיל מאדם שומע היכול לומר שאינו שומע.
...
המשיב לא התייחס לעניין זה אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן. לפיכך, מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 82 האמורה ומשלא מצאנו כי עשוי להיגרם נזק למי מהצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.
הכרעה לאחר עיון בכל החומר שהובא בפנינו מצאנו כי דין הערעור להתקבל.
סוף דבר הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מיום 1.9.11 ועד יום 31.5.12 עבד התובע באמצעות חברת כוח אדם "אתגר שירותי כוח אדם" בתפקיד מפעיל מלגזה בשטח האוירי של נמל התעופה בן גוריון בחברת אשדוד בונדד ומתוקף תפקידו היה חשוף דרך קבע לרעש מתמיד הן של תעבורת המטוסים ובן של הכלים אותם הפעיל לצורך ביצוע תפקידו, לרבות מלגזות ללא תא מפעיל וטרקטורים המשנעים מטען למטוסים וכן היה חשוף לרעש כבד של מפוחי קירור אשר נועדו לקרור שטח המסוף.
בחוו"ד ד"ר רני צויין כי ליקוי השמיעה של התובע "מתאים לתנאי העבודה שלו בשדה התעופה". בנוסף המציא התובע אישור מאת חברת סוויספורט המציין כי התובע עובד בחברה מיום 7.6.12 כמפעיל מלגזה שירותי מטען וכי עמדות העבודה של התובע הנן "פעילות בסביבת המטוסים בצד האוירי שכוללת נהיגה על טרקטור ועבודה על מלגזה בתחומי המסוף". מוסיף התובע וטוען כי גם עדותו של מר דונאגי תומכת בעבודתו ברעש מזיק, כהגדרתו בהוראות הדין.
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה".
...
עוד שוכנענו כי מדוח 2012 עלה שבמקומות בהם עבד התובע בפועל נמצאה חשיפה לרעש מזיק (אכן, ללא נטרול אטמי האוזניים בהם עשה התובע שימוש, מעת לעת).
לטעמנו די באלה על מנת לקבוע כי הורם הנטל לצורך מינוי מומחה רפואי ביחס לתקופת עבודתו של התובע בסוויספורט מיום 1.6.12 ועד יום 11.9.15, עת נפגע התובע בתאונה.
כללו של דבר - מהטעמים המפורטים לעיל מצאנו מקום למנות מומחה רפואי בתחום א.א.ג אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקויים הנטענים של התובע לבין תנאי עבודתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

פגיעה בשמיעה וטנטון סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע תנאים מצטברים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן היתקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, ב תוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
אולם אין בכך כדי לשנות מן האמור לעיל, שכן מסקנתי היא כי הנהיגה בטרקטור והפעלתו נותרו זהות ברוב המקרים באופן שגם בעת חציבה וגם בעת העמסה למשאית נידרש התובע להסיט את מבטו פעמים רבות.
...
על יסוד כל האמור, תביעתו של התובע ביחס לירידה בשמיעה וטינטון נדחית בזאת.
אולם אין בכך כדי לשנות מן האמור לעיל, שכן מסקנתי היא כי הנהיגה בטרקטור והפעלתו נותרו זהות ברוב המקרים באופן שגם בעת חציבה וגם בעת העמסה למשאית נדרש התובע להסיט את מבטו פעמים רבות.
לסיכום – משעלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטאומה, בכוונת בית הדין למנות מומחה אורתופד מטעם בית הדין על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין עובדות אלה לבין הפגיעה הנטענת בצווארו של התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטתי מיום 24.11.19 הוריתי על דחיית תביעתו של התובע ביחס לירידה בשמיעה וטנטון, משלא עמד בתנאי הסף הקבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הקובע תנאים מצטברים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.
משנדחתה התביעה בכל הנוגע לפגיעה בשמיעה וטנטון, אדון להלן בחלקה של התביעה הנוגע לפגיעה בצואר.
אולם אין בכך כדי לשנות מן האמור לעיל, שכן מסקנתי היא כי הנהיגה בטרקטור והפעלתו נותרו זהות ברוב המקרים באופן שגם בעת חציבה וגם בעת העמסה למשאית נידרש התובע להסיט את מבטו פעמים רבות.
...
אולם אין בכך כדי לשנות מן האמור לעיל, שכן מסקנתי היא כי הנהיגה בטרקטור והפעלתו נותרו זהות ברוב המקרים באופן שגם בעת חציבה וגם בעת העמסה למשאית נדרש התובע להסיט את מבטו פעמים רבות.
לאחר שעיינתי בטענות ובחומר אני סבור כי לא נמצאה לי כל עילה לסטות מן האמור בחוות הדעת.
בנסיבות אלו, משלא היה ערעור או צורך בהבהרה רפואית של האמור בחוות הדעת, אין מנוס מלדחות את התביעה, על פי הכללים המקובלים הנוגעים להתערבות בחוות דעת מומחה מטעם בית הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

החל משנת 1981 ועד לשנת 1996 עבד כמפעיל בחברת "גדות מסופים וכימיקלים בע"מ". המקצוע כלל כפי שמפורט בתצהיר התובע "חיבור צנרת מאוניות כימיקלים למכליות, נהיגת טרקטור, הפעלת מלגזות וכלים אחרים, וכן באופן פעיל ניקיתי מיכלים שהכילו חומרים כימיים מסוכנים, הכנסתי חומרים כימיים שונים ומסוכנים...
מומחה הנתבעת טען כי חוש הטעם לא נפגע (התובע עצמו מדווח רק על ירידה בחוש הטעם), לכן על אף אובדן חוש הריח אין קביעת נכות.
במקרה דנן, אחוזי הנכות של התובע הנם 10% בגין טינטון, אפשרות ל5% נוספים בגין ליקוי שמיעה, אולי אחוז נמוך מ-5%, מתואם,בגין אובדן חוש הריח, וכן כ-10%-20% אורטופדי.
...
4.9 על אף שעורי הנכות הנמוכים נראה לי כי התובע אבד 75% או למעלה מכושר עבודתו במקצוע או בעיסוק שבו עסק לפני אובדן חוש הריח.
לסיכום 7.1 התובע לא הרים את הנטל להראות כי ארע מקרה הביטוח, על דרישת שני תנאיו המצטברים.
7.2 לפיכך, תביעת התובע נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו