מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ימי הודעה מוקדמת לפיטורים בעת שירות מילואים

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עבודתו של המשיב היתה אמורה להסתיים ביום 30.7.14, עם סיום תקופת ההודעה המוקדמת, אך הוא נקרא לשרות מילואים ביום 27.7.14, וקיבל שכרו בכל תקופת המילואים עד ליום 15.8.14.
עוד נקבע כי באותו סעיף חל איסור על פיטורי עובד במהלך שירות מילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה ככל שתיקבע כי הפיטורים "אינם בשל שירות מילואים". לפיכך נקבע כי מאחר שהיתר לא ניתן, זכאי המשיב לפצוי בגובה הישתכרותו עד לתום שלושים ימים שלאחר תום שירות המילואים, היינו עד ליום 15.9.14, כחודש וחצי נוספים.
...
לטענת המשיב גם לגופם של דברים יש לדחות את הבקשה.
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, ולהורות על עיכוב תשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין כערכו במועד החלטתי זו (להלן- הסכום המעוכב) .
סוף דבר – נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 12 לעיל.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(ב) לא יפטר בעל מיפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה. (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי.
(ב) לא יפטר בעל מיפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד".
...
סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שלמעט תביעתו של התובע להפרשי פיצויי פיטורים, שאף היא התקבלה בחלקה בלבד, כל שאר תביעותיו של התובע – נדחות.
אי לכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הפרשי פיצויי פיטורים בסכום כולל של 13,231 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 20/1/11 ועד לתשלום המלא בפועל.
ואשר להוצאות ההליך - בשים לב לסכום המזערי מתוך כלל התביעה שהוגשה, בו זכה התובע, ולנוכח היקפם המשמעותי של ההליכים שנדרשו לצורך בירור תובענה זו, נחה דעתנו כי בנסיבות המקרה שלפנינו, מן הראוי להשית את הוצאות ההליך על התובע, ועל כן אנו מחייבים את התובע, בנוסף לסכומים בהם חויב בהליך הזמני ובהחלטת השופטת דיבנר מיום 26/5/14, לשאת בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך השיחה, אשר נערכה עם מר זוארץ, העלה התובע את טענותיו בעיניין מידור סמכויותיו ולטענתו מר זוארץ אישר את טענותיו ואף הודיע לו כי זוהי גם שיחת שימוע וכי הוחלט כי לא ימשיך בעבודתו אצל הנתבעת ותאותר עבורו עבודה בחברת "הראל". חרף זאת, לא אותר לתובע תפקיד מתאים וביום 22.8.12 פוטר התובע ונימסר לו מכתב פיטורים, זאת עשרה ימים לאחר שירות מילואים פעיל.
(ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).
...
מאחר ובהתאם לס' 14 לחוק שוויון הזדמנויות: "לא יזדקק בית-הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה". לעמדת הנתבעת, מאחר ועילת התביעה נולדה לשיטת התובע ביום 22.8.12 המועד בו נמסרה לתובע הודעת הפיטורים, בעוד התביעה הוגשה אך ביום 17.12.15, יש לדחות את תביעתו מחמת התיישנות.
אומנם, צודקת הנתבעת כי חלף זמן רב מאז נוצרה עילת התביעה ועד להגשת תביעת התובע אולם, לא מצאנו כי בנסיבות מקרה זה יש לדחות את תביעת התובע על הסף מחמת התיישנות, מאחר וניתן לראות כמועד בו נוצרה העילה את מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים בפועל קרי ,ביום 22.12.12 וממועד זה ועד למועד הגשת התביעה לא חלפו 3 שנים כדרישת חוק שוויון הזדמנויות.
סוף דבר- לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וסעיף 41א(ב) לחוק, שאליו מפנה ההוראה שלעיל, קובע כך, לעניין התקופות שלא יילקחו בחשבון ההודעה המוקדמת: "(ב) לא יפטר בעל מיפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים..." אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובע, שהשלים למעלה משנתיים עבודה, זכאי היה ל- 30 ימים הודעה מוקדמת.
...
ברם, ממסכת הראיות עולה בבירור כי לא מדובר היה בסיטואציה של "חלף הודעה מוקדמת", וכי התובע נדרש על ידי מר גרינץ להגיע לעבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, גם אם בסופו של דבר אישר מנהל הנתבעת את בקשתו להגיע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת רק לסירוגין (ראו: פרוטוקול הדיון בפני הוועדה, עמ' 15 ש' 37; עמ' 11 ש' 43 ואילך; עמ' 10 ש' 1 לפרוטוקול הדיון, וכן סעיפים 13 ו- 14 לסיכומי הנתבעת); חמישית במענה לטענת הנתבעת בסעיף 10 לסיכומיה כי היתה רשאית לפטר את התובע לאלתר, ושאין מקום ל"הענישה" על שהותירה את התובע בעבודה עד לתום תקופת ההודעה המוקדמת לפי החוק, נדגיש שמעבר לעובדה שנחה דעתנו שהיה זה לכל הפחות גם האינטרס שלה להותיר בעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, הרי שככל שהיתה הנתבעת פועלת כך – בזמן שידוע לה על יציאתו הקרובה של העובד המפוטר לשירות מילואים – סביר שהתנהלותה היתה נחשבת להפרה של חובתה שלא להפלות עובדים הנקראים לשירות מילואים; ולבסוף בהינתן שעסקינן בזכות קוגנטית, הרי שאין בעובדה – שאין עליה מחלוקת – שהתובע לא סבר בזמן אמת כי זכותו להודעה מוקדמת קופחה, והוא תבע אותה רק לאחר שהדבר הוסבר והובהר לו במסגרת פסק דינה של ועדת התעסוקה, כדי להביא לאיונה.
אשר לסך המגיע, הנתבעת לא הגישה תחשיב נגדי לתחשיב התובע, ומשכך אנו מקבלים אותו כנכון.
סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע, שהועסק על ידי הנתבעים כתאורן במיתחם אירועים של חברת "כיף ים" הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה ובכלל זה פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, חלף הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין תגמולי מילואים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תלושים לא תקינים.
לטענת התובע הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בת חודש ימים, בסך 4,500 ₪ בעוד שהנתבעת טוענת כי התובע זכאי ל- 2.24 ימי הודעה מוקדמת בלבד ובסך 784 ₪.
פיצוי בגין פיטורים לא חוקיים ועוגמת נפש לטענת התובע, הוא פוטר במהלך שירות מילואים פעיל, ללא היתר מוועדת התעסוקה במשאד הבטחון בנגוד להוראות סעיף 41 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן – חוק חיילים משוחררים) התובע העמיד תביעתו ברכיב זה בסך של 20,000 ₪.
...
] אשר על כן, התביעה לתשלום תגמולי מילואים – נדחית.
אשר על כן, התביעה ברכיב זה – נדחית.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪ תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,400 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ פיצוי בגין העדר שימוע 10,000 ₪ גמול שעות נוספות בסך 59,426 ₪ פדיון חופשה בסך 6,000 ₪ דמי הבראה 1,716 ₪ חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,143 ₪ החזר ניכויים מהשכר בסך 7,943 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו