עוד יוער, כי ממש בסיום ההליך, לאחר שכבר הוגשו סיכומי המאשימה ולאחר שהנאשם מצא לנכון להודיע שהוא לא מעוניין גם בייצוגם של שני הסנגורים החדשים שמונו לו בשלב הסיכומים, התרנו בכל זאת הגשת חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו, שעסקה אף היא בשאלת אחריותו של הנאשם למעשים שיוחסו לו.
בסופו של יום, מכל חוות הדעת עלה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ועל כך לא הייתה מחלוקת.
אותו ספק מסוים שמא אכן יכולתו של הנאשם הוגבלה במידת מה, אף אם מועטה, נובע מהאמור למעשה בכל חוות הדעת, ביחס לכך שקיימת אצל הנאשם מסכת של מחשבות שוא בה הוא עוסק באופן אובססיבי; כאשר העיסוק במחשבות אלו במשך תקופה ארוכה היה בלתי פוסק באופן שאלו הפכו כימעט למרכז חייו; וכאשר פאנל המומחים אף ציין כי לולא אותן מחשבות שוא שהציפו את הנאשם, הוא לא היה מבצע את מעשה הרצח.
האמור עולה מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי ושל חברי הפאנל ואף מחוות הדעת ומדבריו של מומחה ההגנה, ד"ר דוד אלטמרק, אשר ציין בסיפא של חוות דעתו כי במידה ויקבע על ידי בית המשפט כי הנאשם אינו אחראי למעשיו, הוא ימליץ על אשפוזו בכפיה.
...
עוד קבענו, כי אנו דוחים את טענת הנאשם שהוא לא התכוון לרצוח את המנוח, שכן מהראיות עלה שהנאשם גרם למותו של המנוח בכוונה ולאחר תכנון מראש, והיה לו אף מניע לביצוע המעשים ולפגיעה במנוח.
על כן גם אם בסופו של דבר לא ראינו לנכון לחרוג בגזירת העונש ממתחם העונש ההולם, הרי גם עניין זה מחייב השתת עונש מאסר ארוך ביותר ועונשי מאסר מצטברים אשר ירחיקו את הנאשם מהציבור ויהוו עונש הולם על מכלול המעשים הקשים שביצע, במכלול הנסיבות המורכבות והייחודיות של מקרה זה.
טרם נעילה רואים אנו לנכון לומר כי במהלך ההליך נחשף בפנינו הצער הרב של משפחת המנוח על מותו הבלתי מוסבר בנסיבות כה קשות להכלה.
אשר על כן ולאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, ואת מכלול השיקולים לקולא ולחומרא שפורטו לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 35 שנים בניכוי ימי מעצרו.
אשר לרכיב הפיצוי מצאנו כי במקרה זה, נוכח הנזק הרב אשר נגרם למנוח ומשפחתו וכן לל' ובנותיו של הנאשם, וכאשר מצבו הכלכלי של הנאשם אינו מהווה שיקול לאומדן הפיצוי ואף לא הובאה ראיה במקרה זה למצב כלכלי קשה, על הנאשם לפצות את משפחת המנוח בסך של 258,000₪; ואת ל' ובנותיו בסך של 150,000 ₪.
