בקשת האישור עומדת היטב גם בכל התנאים הנוספים הנדרשים לאישור תביעה כייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
על הדרישה לקיומה של עילת תביעה אישית עמד בית המשפט עוד בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ נא(2) 312 (1997), בהתייחסו לדין שחל בטרם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות שהוסדר בתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובחוקים הפרטניים שאיפשרו הגשת תובענה ייצוגית, ובכללם סעיף 54 לחוק נירות ערך.
...
לסיכום טענות כאל נטען כי לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בהיעדר עילה אישית, באין קבוצה, בלא עילה, ומשאין זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
לאור המסקנה אליה הגעתי ביחס לפרשנות הסכם הסליקה מתייתר הצורך לדון בטענת בי פאונד כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד ובטענת הנגד של כאל כי לא ניתן לדון בטענה זו במסגרת ההליך הייצוגי לאור סמכותו הייחודית של בית הדין לחוזים אחידים.
ראוי להזכיר כאן גם את סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כי אם מצא בית המשפט כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק, "ואולם לא מתקיימים לגבי המבקשים התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3) לפי העניין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". בענייננו לא מצאתי כי הדבר נדרש.
לסיכום
על בסיס כל האמור לעיל, אני מאשרת את התובענה הייצוגית, וקובעת בהתאם להוראות סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות:
(1) חברי הקבוצה: כל לקוחותיה של חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ אשר התקשרו עימה בהסכם לסליקת כרטיסי חיוב, אשר נגבתה מהם עמלת סליקת אשראי בגין עסקה שבוטלה טרם חשבונם זוכה בגינה, בשבע השנים שקדמו לתובענה.
