מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייצוג רואה חשבון במשרדי מיסוי מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת נחתם בין התובעים לנתבעים הסכם בו צוין, בין היתר, כי השירותים שיסופקו על ידי התובעים יכללו: "עריכת תחשיבים, ייצוג ופניות למשרדי מסוי מקרקעין ומשרדי מס הכנסה" בקשר עם מכירת הנכס.
כך מהפרק הרלוואנטי לחוות הדעת עולה כי רו"ח התובעים הנו בעל וותק של כ-30 שנה בתחום ראיית החשבון (בנוסף לתואר במשפטים) והחל את דרכו המקצועית כמפקח מס בכיר ברשות המיסים, כשבהמשך מילא תפקידים בכירים במשרדי רואי חשבון גדולים.
...
ייאמר מיד כי דין טענה זו להידחות.
סוף-דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.
הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לידי התובעים סך של 306,477 ₪ (סכום התביעה בנטרול רכיב הריבית נשוא נספח ח' ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק, ממועד הגשת כתב התביעה ועד היום).

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

יודגש, כי במסגרת הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל הכין הנתבע 2 דו"חות בכל התיקים בעיניין הכנסות, הוצאות, אגרות ושכ"ט עו"ד, ניהול כרטסת וחשבון נאמנות והוא אף ייצג נתבעים וחייבים כנגדם ננקטו הליכי גביה מנהליים מצד רשויות מינהליות, כגון רשות המיסים, המשרד למיסוי מקרקעין, רשויות מקומיות בעיניין דו"חות חניה, מגן דוד אדום וכו'.
מדובר במשרה שהשכר בגינה אינו עולה על 7,000 ₪ נטו, ואין זה הגיוני שעורך דין או כלכלן או רואה חשבון, שמנהל משרד ובו צוות עובדים, יעזוב את משרדו ויגיש מועמדות לתפקיד זה. אין זה הגיוני לידרוש ניסיון בגזברות מעורך דין, כמו שמבקשים מרואה חשבון, ואין זה הגיוני לבקש ניסיון בגביה מרואה חשבון כפי שמבקשים מעורך דין, ועל כן יש לפרש את תנאי הסף באופן הגיוני וסביר, בשים לב למועמד, להשכלתו ולסוג עבודתו.
...
מסקנה זו יש בה כדי לבטל את בחירתו לתפקיד.
תשומת הלב לעובדה, כי על אף הטענות שהעלו התובעים באשר לשיקולים הפוליטיים שהביאו לבחירתו של הנתבע 2 לתפקיד, לא טרחה העיריה לזמן למתן עדות את ראש העיריה דאז, או גורמים אחרים הבקיאים בעניינים אלה, דבר אשר מהווה חיזוק לטענת התובעים, אך לאור העובדה, כי הגענו למסקנה חד משמעית, על סמך הראיות שהובאו בפנינו, לרבות עדותו של הנתבע 2, כמו גם עדותו של העד מטעם העיריה, כי הנתבע 2 אינו עונה על תנאי הסף של המכרז באשר לניסיון המקצועי ו/או הניהולי, אין אנו נדרשים להכריע בעניין הטענה באשר למעורבות הפוליטית, ואנו מסתפקים באמור בסעיף זה, והיה מצופה מוועדת הבחינה להביא בחשבון במסגרת דיוניה, גם עניין מעורבותו הפוליטית של הנתבע 2.
בנסיבות העניין, ולאור התוצאה אליה הגענו, החלטנו שלא למצות את הדין עם הנתבע 2 בכל הקשור לעניין ההוצאות, אך לאור העובדה כי התנהלותה הלא ראויה של העיריה גרמה בסופו של יום לבחירת אדם שאינו עונה על דרישות המכרז לתפקיד זה, וכי היה עליה לפעול כרשות ציבורית סבירה לצורך איוש משרה זו, תשלם הנתבעת 1 לתובעים הוצאות בסך של 10,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הצהרת המוכר למשרד מסוי מקרקעין באיזור חיפה.
מר אלפר הצהיר כי מו"מ לקניית המיגרש נעשה בינו לבין מר בלגזל שהוא מנהל החברה ואף היה חוכר של מיגרש סמוך, וכי הוא היה היחיד אשר קבע את המחיר במו"מ, ולא עו"ד גאגין ורק לאחר שהגיעו הוא ומר בלגזל להסכמה, הפנה מר אלפר את מר בלגזל לעו"ד גאגין ואכן עו"ד גאגין ייצג את שני הצדדים בעת חתימת ההסכם.
לו היה ממש או שמץ של אמת בכך כי לא הובא לידיעת התובעת מעולם, בין אם למר בלגזל עצמו, בין אם למר שרון, בין אם לרואה החשבון היימן, מעבר למה שכתוב בהסכם עצמו כי היטל ההשבחה ישולם ע"י התובעת, שני האנשים הנכבדים הללו היו מופיעים בבית המשפט ומעידים כך. נסיבות העניין בתיק זה מלמדות יותר מכל על נכונותה של החזקה כי אי הבאת עד הנמצא בשליטת בעל הדין מלמדת על כך כי הופעתו בדיון היתה פוגעת בגירסתו של בעל הדין.
...
התובעת מבקשת לקבל את כל עדותו של מר בלגזל כנכונה מבחינה עובדתית והמסקנה היא לדעתה כי למעשה הנתבעת קיבלה את כל מבוקשה, סכום בקירוב של 400,000$ כאשר הכניסה לתובעת "בדלת האחורית" את היטל ההשבחה.
אינני מקבלת גירסה זו, אך גם אם הייתי מאמינה לה, היא אינה מועילה לתובעת באשר מנהלה מר בלזגל ,העד היחיד מטעמה, לא טרח לקרוא את ההסכם אך העבירו לבנו ולרואה החשבון שלו.
אם סבור ב"כ התובעת כי נעברו ע"י עו"ד גאגין עבירות אתיות כלשהן, (במאמר מוסגר אומר כי אין אני סבורה כך) הכתובת לכך היא לשכת עורכי הדין ולא במסגרת תיק זה. למעלה מן הצורך אומר כי אני מאמינה כי מו"מ נוהל בין מר אלפר לבין מר בלזגל, ועו"ד גאגין הוכנס לתמונה לאחר ההסכמות ברובן.
הנני דוחה את התביעה, אשר כאמור מלכתחילה לא היתה צריכה להיות מוגשת כלל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע מכוחו של סעיף 109א לחוק מסוי מקרקעין הותר ייצוגם של נישומים בידי רואי חשבון בהליכים לפי החוק, בהגבלות הקבועות בו. לשם הנוחות נביא כבר בפתח הדברים את נוסחו של סעיף 109א, שהוסף בשנת 2004: "(א) רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים בפני המנהל או עובדי משרדו לפי סעיף 87, בכל הקשור לחישוב המס בלבד, בהתקיים כל אלה:
...
ת השופט ע' פוגלמן: גם בהנחה שההוראה נושא העתירה פוגעת בזכות החוקתית לחופש עיסוק, מקובלת עלי מסקנת חברי – השופט א' רובינשטיין – כי הפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד: חופש העיסוק.
הגם שהמחוקק היה מוסמך לבחור באמצעים נוספים המצויים בגדרו של המתחם, אין בידי לקבוע – נוכח הטעמים שעליהם עומד חברי – כי האמצעי שנבחר על-ידו חורג ממתחם המידתיות.
מטעם זה אני מסכים כי דין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בפניי, העיד מר וסים מזהר, רואה החשבון של התובעת (להלן: "רואה החשבון"), כי בגין ההצהרה והשומה העצמית המוטעות והשגויות, במיוחד לעניין יתרת שווי הרכישה של המקרקעין, שממנה לא נוכה סכום הפחת המצטבר של המבנה - סכום שהוכר בזמנו ובתקופת הפחת על-ידי מס הכנסה, ,דבר שהפחית את ההכנסות השנתיות של התובעת והחייבות במס כדין- ביטל פקיד השומה את השומות השנתיות של התובעת לשנים 2005 ועד 2007.
אוסיף עוד, כי עדות זו נסתרה ,מיניה וביה, הן על ידי ההצהרה, בה נרשם, כי הנתבע 3 מייצג את התובעת לפני רשויות המס ובכלל זה משרד מסוי מקרקעין, הן על-ידי המוצג ת/6, לפיו התובעת ייפתה את כוחו של הנתבע 3 לייצגה בעסקת המכר ובכלל זה ייצוגה לפני רשויות המס במדינה והן על-ידי המוצג נ/1 – לפיו התובעת שילמה לנתבע 3 שכר טירחה עבור "מכר מיגרש בצומת וולקן"!!, קרי - עבור טיפולו בעסקת המכר .
...
אין להכביר מלים, כי הרשום בחשבונית המס, עומד בסתירה קוטבית ופוזיטיבית, לעדות של הנתבע 1 לעניין זה. עולה מן המקובץ דלעיל, כי הנתבעים 1 ו- 2, אינם "יועץ מס מייצג", כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק, הרשומים בפנקס יועצי המס המייצגים והמוסמכים לעסוק בייצוג נישומים לפני רשויות המס במדינה, ובכלל זה משרד מיסוי מקרקעין.
סיכום ביניים הנה-כי-כן, מסקנתי היא, כי הנתבעים 1 ו- 2, התנהגו כלפי התובעת בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת, הן בשלב הטרום-חוזי, הן בשלב כריתת החוזה הקבלני (הזמנת העבודה), והן בשלב קיום החוזה האמור.
התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, כדלקמן: סך של 228,161 ₪; וכן, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 30,000 ₪; הסכומים האמורים, ישולמו לתובעת, באמצעות בא כוחה, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו