ייצוג עצמי בבית משפט לתביעות קטנות

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 8056-04-17 מרסינו ואח' נ' יפת ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה אביגיל פריי תובעת ונתבעת שכנגד סיון הגר מרסינו ת.ז. 066196445 נתבע ותובע שכנגד יצחק יפת ת.ז. 038252292 פסק דין

החוק אוסר ייצוג ע"י עו"ד בבית משפט זה וככל שצד כלשהוא בוחר להיוועץ בעו"ד טרם הגשת כתב טענות- הגם שאין חולק כי המדובר בזכותו הטריוויאלית, אין מקום בבימ"ש זה המושתת על ייצוג עצמי כדי לקבוע חיוב בהוצאות משפטיות בגין הוועצות כאמור.

...

כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד מפרטים את הנזקים שגרמה הגב' מרסינו לדירת מר יפת אשר לא תוקנו עם עזיבתה את הדירה, מציינים את העובדה כי משטרת ישראל ערכה חיפושים נרחבים בדירה במהלך תקופת השכירות ואגב כך גרמו לנזקים שונים בדירה; כתבי הטענות מטעמו של מר יפת אף מפרטים את התקופות עובר ולאחר תום חוזה השכירות בהם החזיקה הגב' מרסינו בדירה ותובע תשלום דמי שכירות תמורת אחזקה זו, טוען להפרה יסודית של חוזה השכירות ולפיכך לזכאות לפיצוי המוסכם בגין הפרה זו וכן טוען לעוגמת נפש ודורש פיצויים בגין כך. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשות שהוגשו והאזנתי לצדדים ולעדים שהופיעו מטעמם, להלן אפרט את הכרעתי: אין חולק כי חובתם הראשונית של הצדדים שהיו קשורים בינהם בחוזה מחייב הייתה לפעול לקיומו של חוזה זה והוראותיו בתום לב. חובה זו מעוגנת בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ב-1973- וראה לענין זה ס' 39 לחוק, ובכללים שהותוו בעניין בפסיקת בתי המשפט הענפה בנושאים אלה.

כך גם לא שוכנעתי כי היה צורך בצביעת הדירה מעבר לשיפוץ שביצע בה מר מרציאנו - ואף לא שוכנעתי כי כך נעשה בפועל.

סיכומם של דברים- בתביעת הגב' מרסינו נגד מר יפת ישלם הנתבע לתובעת סך של 5,500 ₪, בתוספת הוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך 600 ₪, כאשר סכום זה כולל גם התייחסות לשכר עדי התובעת.

בתביעת מר יפת כנגד הגב' מרסינו תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד סך של 4,200 ₪, בתוספת הוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך 450 ₪.

וכן; כדברי כב' השופט נ' סולברג בת"א (מח'-ים) 4582/03 ידיעות תיקשורת בע"מ נ' פרופ' צימרמן (24.2.2004): "דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה 'לעומתית' לצדק. היתדיינות שאינה פוסקת, היא-היא היוצרת עוות, מבוכה ועוול. דרך הכלל היא, כי סופיות הדיון משרתת את הצדק. היוצא מן הכלל הוא, מצב שבו סופיות הדיון גורעת מן הצדק". דברים אלה שנאמרו בהקשר לביטול פסק דין, יפים גם לעניין זה. ערה אני לכך שהתובעת, בהיותה חברת ביטוח אינה רשאית לייצג מבוטח בתביעות קטנות ולשונות באופן ניהול תביעה קטנה שאין בה כפיפות לדיני הקבילות ולשיטה האדוורסית הנהוגה בבית משפט השלום (שונות שהיא מוגבלת בשים לב לאופן בו ככלל מתנהלים תביעות רכב דוגמאת תיק זה בבית משפט השלום).

עם זאת, הכף נוטה להעדפת שקולי המדיניות למניעת היתדיינות כפולה ולשמירת מעמדו של בית המשפט, מקום, כמו במקרה דנן, היה על התובעת להיות מודעת, מעת שניכתה מהכספים ששילמה למבוטחה את דמי ההישתתפות העצמית, לאפשרות שמבוטחת התובעת תגיש בעצמה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ושומה היה עליה להבטיח כי האנטרס שלה לא יפגע.

...

הנתבעת 3 טוענת כי פסק דין זה מקים השתק פלוגתא כלפי התובעת, כחליפה של מבוטחת התובעת, ודין התביעה בתיק זה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין.

מסקנה אחרת, יהא בה לסכל את הרעיון שמאחורי עקרון מעשה בית דין, להביא לכפל התדיינויות, להטרדת בעלי הדין שוב בעניין שנדון והוכרע ולסיכון של הכרעות סותרות.

התיק המקביל הקבוע בפני מותב אחר בבית משפט זה (תא"מ47731-07-15) עניינו רכב אחר ומבוטחת אחרת בתאונה, ואין בו לשנות מהמסקנה אליה הגעתי הנוגעת לנזקי מבוטחת רכב התובעת בתיק זה. סוף דבר אשר על כן התביעה נדחית.

בית משפט השלום בקריות ת"א 46896-07-14 לויתן ואח' נ' דרור ואח' לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובעת ג'ינה לויתן ת.ז 016766834 ע"י ב"כ איל שוויקה ואח' נתבע הצדדים השלישיים עו"ד ארנון דרור מ.ר 16523, ת.ז 023529290 ע"י ב"כ עו"ד יצחק שפרבר ממשרד יצחק שפרבר חברת עו"ד 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד בת שבע אדיב (ניתן פסק-דין ביום 22.11.2017)

במקרי קצה שכאלה, בית-המשפט נוקט משנה זהירות, שכן "עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעינייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. מובן שמידתן של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כשלון של עורך-דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות למדיי, מכירים עדיין בכך, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשקול-דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עורך-דין ברשלנות" (ראו: ע"א 37/86  משה לוי נ' יצחק יחזקאל שרמן, פ''ד מד(4) 446, 465-466 (1990)).

עוד אציין כי הוצגו לפני התובעת מסמכים לפיהם לכאורה היתנהל בין התובעת לבין אחותה ליסה הליך בבית-המשפט לתביעות קטנות.

התובעת הופנתה למכתב מיום 22.02.2011 שהפנה אליה הנתבע, בו נרשם מפי הנתבע בזו הלשון: "הואיל ואני ייצגתי את אמך בעבר וגם אותך, אני רואה עצמי מנוע מלנקוט עמדה ו/או לייצג מי מכן נגד האחרת, לפיכך בדעתי להגיש הודעה ברוח זו לראש ההוצל"פ ולבקש ממנו לשחרר אותי מייצוג בתיק ההוצל"פ" (שם, בסעיף 2).

...

לסיכום: מכל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה דחייה.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

כפועל יוצא נדחות ההודעות לצדדים השלישיים והרביעיים.

לאחר שיח בע"פ ובכתב בין המשיבים 1 ובינה, אישרה המשיבה 3 ביצוע התיקון המבוקש בעלות של 10,000 ₪ ובנכוי דמי ההישתתפות העצמית של המשיבים 1 בסך 2,000 ₪.

תכלית זו מוגשמת על דרך פישוט ההיתדיינות, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות (ראו סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), מעורבות פעילה של בית המשפט (ראו תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976), נשיאה באגרת משפט נמוכה, ייצוג עצמאי ולא באמצעות עורכי דין וכיו"ב, כשהשאיפה היא להנגיש ההליך השפוטי לציבור הרחב ולצד זאת ומן התכלית האמורה נגזר גם אופי הסעדים שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן [ראו: ח' בן נון וט' חבקין, העירעור האזרחי, עמ' 543-544 (מהדורה 2, 2012) וכן: רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי (פורסם במאגרים האלקטרוניים)].

...

על יסוד האמור הגיע בית המשפט קמא למסקנה, כי על המשיבה 3 לפצות המשיבים 1 בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקלה בצנרת.

הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט ואין בה טעות שבחוק.

מכל הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו ת"ק 2726-12-22 שיטרית נ' אליעזר לפני כבוד השופט נצר סמארה תובע חיים שטרית, ת"ז 067836700 נתבע דין אליעזר, ת"ז 301752036 פסק דין

התובע כלל בתביעתו ראש נזק נוסף של "הישתתפות עצמית". יובהר כי התובע אינו רשאי לתבוע השבה של דמי הישתתפות עצמית אם הוא תובע את ניזקי הרכב שנגרמו לו. הואיל והתובע תובע השבה של דמי הישתתפות עצמית הרי שיש אינדיקאציה ראשונית לכך שהוא כבר קיבל תגמולי ביטוח בגין ניזקי הרכב ממבטחתו, ואם כך הדבר הרי שאינו רשאי לתבוע את נזקיו שוב מהנתבע אלא רק את הפסדיו כגון דמי הישתתפות עצמית.

ככל שלא יוצג אישור שכזה הרי שאצא מתוך הנחה כי התובע קיבל תגמולי ביטוח ממבטחתו ולכן יהיה זכאי להשבה של דמי הישתתפות עצמית בלבד, בכפוף להצגת אישור בדבר גובה דמי הישתתפות עצמית ממבטחתו תוך 14 יום.

...

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהגי הרכבים יישאו באחריות שווה לקרות התאונה, וזאת ראשי הנזק "הוצאות משפט" ו-"עגמת נפש", מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: התובע חזר בעדותו על טענותיו בכתב התביעה אך הוסיף כי לדעתו לאחר שהוא עמד בחלקו במפרץ החניה ובחלקו בכביש הוא חסם את הכביש כך שלטעמו רכב אחר לא יכול היה לעבור (עמ' 1, שורות 22-21 לפרוטוקול).

אשר למחלוקת בעניין הנזק והיקפו, הרי שמאחר שסכום התביעה נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, והואיל והנתבעים לא הגישו חוות דעת שמאי נגדית אשר יש בה כדי לסתור את גובה הנזק, אני מקבל את סכום התביעה, זולת ראשי הנזק "הוצאות משפט" ו-"עגמת נפש". לגבי ראש הנזק "עגמת נפש", מדובר בראש נזק שנכלל בעלמא רק כדי לנפח את סכום התביעה.