מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייצוג לקוי בשל התנהגות הלקוח בבית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") שהוגשה על ידי התובע – עורך דין במקצועו - נגד לקוחו לשעבר ותביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע בגין קבלת שירות מקצועי לקוי.
בחינת הפירסום המייחס לתובע שקר כלפי בית המשפט על דרך הסתרת זיוף שהיה בידיעתו והתנהלות שגרמה להטלת עיקול על חשבון הבנק של לקוחו עלול לגרום לכל הפחות לאחת מהאפשרויות המנויות בתתי הסעיפים שלעיל ואף עלול לגרום לכולן בדגש על האפשרות של פגיעה בעיסקו של התובע.
עוד העיד, שאף היתקיימה ביום 26/11 פגישה בנוכחות התובע, הנתבע, מנהל נכסיו החדש ועו"ד ג'ני על מנת לבחון ייצוג חלופי על ידה ובפגישה זו הוסבר לנתבע שוב שהתובע אינו מייצג אותו יותר, שהוגשה הודעה על כך לבית המשפט ושעליו למצוא ייצוג חלופי.
שיעור הפצוי ההלכה היא שהפיצוי לנפגע מלשון הרע אמור לשרת מספר מטרות: תרופתית, הצהרתית ועונשית כשבפסיקת הפצוי על בית המשפט להעריך את הנזק בהיתחשב בטיב הפירסום, בהיקפו, באמינותו, בחומרת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים (ראו רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף פ"ד נה (5) 510 (פורסם בנבו, 14.08.2001)).
...
זאת ועוד, בנסיבות שהוכחו, מקובלת עליי בהחלט גרסת התובע ששכר הטרחה שולם על ידי הנתבע בגין ייצוגם של כלל הנתבעים, לרבות בריק, שבמשך כארבע שנים ניהל את נכסיו של הנתבע (עמ' 22 ש' 29, עמ' 23 ש' 26 ואילך) ושהנתבע הביע תמיהה על הגשת התביעה שעניינה נזילות בדירה שבבעלותו גם נגד בריק ושותפיו (עמ' 11 ש' 9-11).
התביעה שכנגד לאור הממצאים והמסקנות שפורטו בהרחבה לעיל, הנני דוחה את תביעת הנתבע על כל ראשיה, למעט השבת חלק משכר הטרחה ששילם הנתבע לתובע בגין ייצוג בתביעת השוכרת.
התוצאה הנתבע ישלם לתובע סך של 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לטעמי, השמוש בחוות הדעת כפי שנעשה בעניינינו נופל לגדר ביקורת צרכנית שכן היא מתייחסת לליקויים בבניין שבנתה חברת הבנייה – היא הנפגעת מהפרסום – המפורסמים על ידי לקוחה החשה נפגעת על ידה.
הגנות כפי שכבר צויין לעיל, בחרה הנתבעת שלא להיות מיוצגת על ידי עו"ד, לטענתה עקב ניסיון רע שהיה לה בעבר (ולא ארחיב בציטוט תיאוריה הבוטים) וככל הנראה בשל כך לוקים סיכומיה בחוסר מיקוד בנקודות העיקריות הטעונות ליבון, אולם מתוך הדברים אלקט את הטעון הכרעה ותחילה אבחן האם יש לראות בפירסום פירסום עובדתי או הבעת דיעה.
מחד, הפרסומים המנוסחים כהצגה עובדתית של ליקויים בבניין יכולים להתפרש כהצגת מידע עובדתי גרידא, אך מאידך גיסא, חוות דעת מעצם טיבן הן הבעת דיעה והסקת מסקנות בעיניין מסוים על ידי גורם מקצועי ובהחלט ייתכן שגורם מקצועי אחד עשוי להגיע למסקנות שונות מאלה אליהן יגיע גורם מקצועי אחר ביחס לאותה מסכת עובדתית, כפי שקורה גם בבתי המשפט דבר יום ביומו.
ביחס לאמונתה הסובייקטיבית של הנתבעת המשליכה על בחינת כוונתה לפגוע אזכיר את דברי בית המשפט העליון בעיניין דנקנר (פסקה 23, ההדגשה שלי) על פיהם – "הפן השלילי של החזקה (=קיומם של תנאי סעיף 16(ב) לחוק – א"ב) עניינו יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים המשולבים זה בזה". שעה שאנו בוחנים את מידת ואיכות הפגיעה שנפגעה התובעת על רקע נסיבות המקרה, את היתנהגות הצדדים טרם הפירסום, בעת ביצועו ולאחריו ואת טיב הפירסום ותוכנו סבורני כי יש לשים לב להיות הנושא עניין צרכני ולעובדה שהנתבעת התמודדה לבדה היתמודדות לא סימטרית מול התובעת, בעלת העוצמה הכלכלית והנהנית מייצוג משפטי שוטף, ביחס לטענות שהיא מאמינה בנכונותן ואף טירחה לבדקן והפרסום הוא מימצאי הבדיקות המקצועיות.
...
לצורך העניין הנבחן עתה אין צורך לבחון האם פעלה הנתבעת כדין וכפי שהיה עליה לפעול אלא האם פעלה בתום לב, וכאשר עליי לבחון האם על פי אמונתה וכוונתה נהגה באופן שאינו מצביע פוזיטיבית על העדר תום לב סבורני כי בשים לב לכך שלא קבלה ייעוץ משפטי ונוכח תחושות הפגיעה הקשות שלה כלפי התובעת ניתן לקבוע שאין מדובר במי שהתכוונה לפעול באופן בלתי סביר או בלתי חוקי, גם אם פעולתה בפועל היתה שלא כדין.
מאחר שקבלתי את טענות הנתבעת בדבר קיומן של הגנות ביחס לפרסומיה דין התביעה להדחות וככלל היה מקום לפסוק הוצאות לזכותה, אך בשים לב לכלל האמור לעיל ונוכח הוראת תקנה 152 לתקנות אני מוצא כי יש להעמיד את ההוצאות לטובתה על סכום מינורי.
סוף דבר נוכח כלל המפורט לעיל התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע הנתבע ייצג את התובע ואת רעייתו בת"א 55762-05-12 בבית משפט השלום בבאר שבע, אשר היתנהל לפניי (להלן: "התביעה הראשונה").
כפי שעולה מפסק הדין בתביעה הראשונה, שניתן על ידי ביום 25.2.2016, במסגרת התביעה הראשונה תבעו התובע ורעייתו קבלן שביצע בביתם עבודות שפוץ והרחבה וזאת על סך של 472,800 ש"ח בגין ליקויי בניה שנגרמו לביתם.
דיון והכרעה בפסיקה נקבע, בעיניין רשלנות עו"ד, כי: "הלכה מושרשת היא כי עורך-דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ראו למשל: ע"א 37/86 הנ"ל (להלן – פרשת לוי [1]); ע"א 1170/91 הנ"ל (להלן – פרשת יחיאל [3])). הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בסיס נוסף לחבות של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה היתנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש איפוא עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות" ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 425).
...
יודגש כי אם התובע היה מציין בפני עו"ד בבייב, אשר הגיש את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, כי נודע לו על פסק הדין רק בחודש יוני 2016 (כפי שנטען בכתב התביעה ובתצהירו), והדבר היה מצוין בבקשה, יכול והבקשה להארכת מועד לא הייתה נדחית.
מכאן שהתובע לא הוכיח טענתו להתרשלות הנתבע ודינה להידחות.
סוף דבר נוכח האמור, משהתובע לא הוכיח תביעתו אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טען כי בתאריך 27.6.21 פורסמה כתבה במהדורה הכתובה של עתון "גלובס" בעיניין ההקדשות הדתיים וכי כתבה דומה פורסמה במרשתת בתאריך 4.7.21 וכי הכתבה עסקה בליקויים ובעיות בניהול ההקדשות הדתיים ובמסגרת זו, ניתנה היתייחסות לעתירה מנהלית שהגיש ב"כ נגד הנתבעת ונגד הנהלת בתי הדין הרבניים, בהתאם לחוק חופש המידע (להלן: "העתירה").
עוד טענה, שאף מי שמייצג אותו (ושעובד במשרדו) מסר שייתכן שיוותר על ההליכים נגדה אם תסכים לשינוי העמדה שמסרה בבית הדין בעיניין בית כנסת ציון וכי מדובר בהתנהגות שמהוה סחיטה ואיומים כלפי מי שנושא בתפקיד צבורי.
הוא העיד שניהל עבור אברהם ואלי את המו"מ עם הנאמנים של ההקדש עוה"ד יוסי שחור ואבנר יפרח, כיום רשם בכיר בבית משפט זה. התובע ייצג העמותה בדיון בבית הדין הרבני שהתקיים בתאריך 14.6.18 (נספח 23) בבקשה לאשר מיזם לבניית בית מגורים בן שש קומות עם שלוש דירות בכל קומה, מעל בית הכנסת כדי שהרבנים יגורו בו. באותו שלב אברהם היה נאמן בהקדש והתובע אישר שהכוונה הייתה שהוא יגור באחת מהדירות.
אולם, מהראיות עלה שהוא מערב בין עבודתו כעורך דין שמייצג לקוחותיו ובין כובעים נוספים כגון עותר ע"י עורך דין ממשרדו באותה עתירה נשוא הכתבה שבמסגרתה הוא והנתבעת התראיינו, וכן הוא חבר וועד עמותה שמבקשת להיתמנות כמנהלת הקדש.
...
ביהמ"ש תאר כל האמור לעיל, לא כדי להטיל דופי בתובע, אלא כדי לקבוע שבדברים הספורים והמצומצמים שציינה הנתבעת בפרסום, יש בבחינת "אמת דיברתי" לעניין תיאור המחלוקת בינה ובין התובע לגבי מעורבותו בהקדש זה, וכי דעתה השלילית ביחס לשיקוליו, נטועה בעובדות שהיא רשאית לפרש אותם אחרת מהתובע ותפקידו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת.
התובע אישר שהערעור נדחה, אך טען שהתקבלו חלק מהערות המתנגדים באופן שימנע חילול שבת המוני.
סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, התובע הבטיח לתת מענה לרשם הפטנטים בגין הליקויים וביום 19.03.2020 שילם הנתבע לתובע במזומן סך של 4,000 ₪, התובע לא מסר חשבונית אך חתם ביומן הנתבע על כך שקבל את הסכום הנ"ל. נטען, כי רק ביום 14.05.2020 השיב התובע לבוחן פטנטים במכתב היתייחסות לליקויים שמצא.
נטען, כי בשל היתנהגותו הכושלת ואף המכוונת של התובע, נאלץ הנתבע לשכור את שירותיו על מנת שהוא יגיש בקשה חדשה לפטנט.
מה שנכון שעורך פטנטים מייצג לקוח בבקשת הפטנט שלו, הוא חייב לפעול רק על פי הוראות של הלקוח וגם כן הוא עושה זאת העבודה תמורת תשלום.
כידוע, פיצוי בגין נזק לא ממוני קבוע בסעיף 13 לחוק התרופות הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". פיצוי בגין נזק לא ממוני נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא ניתן כדבר בשגרה.
...
מתן תמורה כנגד השיקים ונזק לא ממוני:   לאחר שבחנתי את חומר הראיות והתרשמתי מהעדויות שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח מתן תמורה כנגד השיקים שנמסרו לו על ידי הנתבע.
התובע הציג התכתבויות בין הצדדים, לרבות התכתבות מיום 05.11.2020 במסגרתה רשם הנתבע, בין היתר כי "אני רוצה לא להגיע לבחינה על הבקשה 276719 אלא לזנוח אותה ובמקומה להגיש בקשה חדשה". לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שלא עלה בידי הנתבע להוכיח את טענות ההגנה שהעלה, אני קובעת כי דין התביעה בגין סכום היתרה בסך של 18,410 ₪, להתקבל.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי וקובעת כי התובע זכאי לקבל מהנתבע סך של 18,410 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו