ייצוג בתיק עיקרי בעקבות ייצוג בתיק מעצרים

בעקבות כך הוגשה ביום 6.11.18 בקשה לשיחרור מייצוג עקב חוסר שתוף פעולה.

צוין שהעתירה נדחתה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותר, בין היתר מאחר שהוא טען במהלך הדיון שאינו מיוצג בתיק העקרי, הצהרות שנמצאו בלתי נכונות ע"י בית המשפט והביאו כפי הנראה עם סיבות נוספות לדחיית העתירה על הסף.

נטען על כן שאין זה ראוי להטיל חובה על משלם המיסים לממן ייצוג משפטי לנאשם שהוכיח פעם אחר פעם שאינו מעוניין בו. הנאשם הגיב לבקשה כדלקמן: "אין לי מילים להביע את צערי וכעסי על דברי ההבל שנאמרו בבקשה, ואני אטפל בהם במישורים האחרים עד תום ועד לקבלת היתנצלות מטעם הסנגוריה". הנאשם טען שהוא בהלם מהאמור בבקשה, וטען שהוא היחיד שניסה לקדם את "שמיעת התיק" למרות ההגבלות בהיותו עצור.

...

בהמשך לכך נמסרה על ידו הודעה לפיה "לאור ההחלטה של בית המשפט אין לי ברירה ואני מקבל את המלצתו להמשיך להיות מיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור עמדתו של הנאשם ועל אף הקשיים שתוארו בייצוגו, מצאתי שחובת הייצוג בפני בית משפט בהליך הנידון גוברת על השיקולים האחרים ואין בידי כדי להיענות לבקשת הסנגורית המחוזית לשחרר את הסנגוריה מייצוג.

על כן הבקשה לשחרור מייצוג נדחית.

מאחר והפסקת הייצוג אירעה בסמוך לאחר שיחרורה למעצר בית, ובטרם החל הטיפול בתיק העקרי, יש להשיב לה את הכספים ששולמו בגין הייצוג בתיק העקרי.

...

בהקשר זה ראה דבריו של כב' השופט א. ריבלין, ב- ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, כדלקמן: "...אלא שמקובלת עליי התפיסה שלפיה האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך-הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר..." יובהר, כי במקרה דנן, לא הועלתה טענה כי התובעת הפסיקה את הייצוג בחוסר תום לב, ולפיכך, חל הכלל לפיו היא רשאית הייתה להחליף את הייצוג, ואין בכך כדי לחייב אותה בתשלום מלוא שכר הטרחה.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, ועיינתי במלוא חומר הראיות שלפניי; וכן לאחר בחינת תצהיר הנתבע מיום 03.04.17, בו פירט את הפעולות המשפטיות שבוצעו בטיפול בעניינה של התובעת, החלטתי לפסוק על קיום בבינוניות באשר לשכרו הראוי של הנתבע.

סוף דבר הנתבע ישיב לתובעת סך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.12.15 ועד התשלום בפועל.

עוד הוסיף כי חילופי הייצוג בתיק המעצר, לא עכבו את התיק העקרי וגם העובדה שהנאשם שוחרר להמשך מעצרו באיזוק אלקטרוני, לא הוותה מיכשול בתיק.

...

בהתחשב בכלל נסיבות ביצוע העבירה שהוזכרו לעיל ובמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת שמתחם העונש בעניינו של הנאשם שלפניי נע בין 9-6 שנות מאסר בפועל.

לעניין הפיצוי למתלונן, בהתאם למדיניות הקבועה בפסיקה ובשים לב למצבו של הבריאותי של המתלונן כפי שנלמד מהמסמכים שהוגשו בשלב ההוכחות ומתוך התרשמותי ממנו, אני סבורה כי יש לקבוע פיצוי ממשי, אך לא בסכום מאוד גבוה.

סיכום על יסוד כלל השיקולים שפירטתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 8 שנים, בניכוי ימי מעצרו (29.10.17 עד 30.1.18); מאסר בן 12 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת נשק, מסוג פשע; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת נשק, מסוג עוון; תשלום פיצוי למתלונן, עלי אבו זאיד, בסך 35,000 ₪.

ביום 18.12.2019 הודיע עו"ד יורם שפטל כי הוא מקבל על עצמו את ייצוגו של המשיב בתיק העקרי, והדיון למתן מענה לכתב האישום נקבע ליום 19.2.2020.

אלא שבמקרה דנן, ההגנה נימנעה מלטעון בנוגע לראיות בתיק זה והצהירה כי היא נכונה ש"תנתן החלטה בדבר מעצרו עד תום ההליכים, בכפוף לכך ששמורה בידי המשיב הזכות לפנות בעתיד אל בית המשפט הנכבד בבקשה לעיון חוזר, אם וכאשר לאחר סיום לימוד חומר הראיות יהיה לדעת המשיב ובא-כוחו מקום לקיום דיון בדבר דיות הראיות או חוסר דיותן באשר למעצר עד תום ההליכים".

...

בית המשפט נעתר לבקשתו, וקבע שביום 19.2.2020 יתקיים דיון לצורך שריון מועדי הוכחות וקביעת מועד דיון למתן מענה לכתב האישום.

לא אאריך בדברים ואומר כי דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב וזאת למשך 90 ימים החל מיום 15.6.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 35367-09-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

לבסוף, הודגש כי התמשכות ההליך עד כה רובצת לפתחו של המשיב, אשר ביקש להחליף את ייצוגו באופן שהביא לדחיית חלק מהדיונים המקדמיים בתיק העקרי ובתיק המעצר.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בעת הזו, כאשר מדובר בהארכת מעצר ראשונה, ונוכח מסוכנותו של המשיב הנלמדת הן מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום הן מעברו הפלילי המכביד, שוכנעתי כי יש הצדקה להיעתר לבקשה.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 24.5.2021 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 48971-08-20 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.