אולם לא שוכנענו כי מדובר בכפיפות המעידה על יחסי עובד-מעסיק, שעה שברור כי הנתבע היה בקשר ישיר עם מנכ"ל סולרס נוכח מהות תפקידו כמי שאחראי על כלל מכירות סולרס בתובעת, כפי שהבהיר מר אלבס בעדותו שלא נסתרה:
"ש. מי שקורא את ההסכם הקצר והפשוט רואה שההסכם כפי שתוכנן מלכתחילה כפי שהצדדים חזו אותו ביום שכתבו אותו מבחינת סולרס שהיא חברה זרה סינית ללא נציגות בארץ היא תאגיד זר, מבחינתו אתה הסכמת וקיבלת על עצמך להעסיק את סוכן המכירות הנתבע לטפל בכל הצד הפורמאלי של העסקה שלו, להסדיר איתו שכר, רכב, מיסים, כל מה שמשפט העבודה מחייב, לכאורה את המעסיק, אבל בפועל לפי הכתוב מי שישלוט ישירות בעבודה שלו ינהל אותו היא סולרס. נכון? ת. אולי אני לא מבין טוב אנגלית, איפה זה כתוב? ש. בפיסקה החמישית במסמך שלפניך כתוב שפיני יהיה כפוף לסולרס ביום יום שלו? ת. אתה יכול להקריא לי את זה? ש. מקריא. זאת אומרת מלכתחילה כחלק מהתכנון אומרים לך אנחנו ננהל אותו ישירות ואנחנו זה לא אתה אלא אדון לימברט אנדראס? אתה תעסיק אותו אבל סולרס תנהל אותו. ת. יש כתובים ויש פרשנות, אני לא מקבל את הפרשנות שלו. אנשי מכירות לכל איש מכירות בחברה הזאת יש יצרנים שהוא עומד מולם, הם עומדים מול היצרן מהצד השני מול הלקוח והם החוליה המקשרת. הצד של היצרן יש גם איש מכירות שם יש אנשים טכניים והתפקיד של איש מכירות אצלי בחברה לא משנה מי היצרן, זה להיות בקשר ישיר מול היצרן, יש שאלות ודיווחים ומחירונים, הכל. זה ומגדר באופן ברור לשני הצדדים שאנו עובדים כשותפים. השורה התחתונה זה לספק את הלקוח. מה שאתה מנסה להראות שהוא היה עובד סולרס טעות בידך, זאת עובדה. זאת הפעילות של החברה שלי עם כל אנשי המכירות מול כל היצרנים, לא היה שום שינוי, כל מה שכתוב זה להסדרת נושא התשלום עבור הפעילות שלו. ש. אתה אומר שפיני היה עובד של התובעת ונוהל על ידה? ת. חד משמעית ש. תאר לי שבוע עבודה שיגרתי שאתה מנהל? ת. אני מנהל את כל אנשי המכירות באותה צורה. אנשי המכירות תפקידם לאתר את הלקוחות המתאימים לייצרן שמטפלים בו, יש להם פגישות כאלה ואחרות, היו צריכים להכניס למחשב לאן הם הולכים ואז כל הנתונים היו מגיעים אליי, הוא היה צריך להפגש עם הלקוחות כשהייה מגיע למשרד, המשרד שלנו הוא OPEN SPACE, אין יום שלא הייתי ניכנס אליו או הוא אלי, לדבר על הפעילות מה היה לו, כשהיה רוצה היה מראה, לא רוצה לא מראה, מה הפרויקטים שיש, האם כדאי לעבוד עם הלקוח, מה התחזית, עבודה סטנדרטית, משם הזמנות וכדומה...." (ר' עמ' 8-9 לעדותו).
ערים אנו לנספח שצירף הנתבע לתצהירו המשלים, מיסמך מיום 6.5.15 החתום על ידי מנכ"ל סולרס, אולם לא שוכנענו כי יש ליתן למסמך זה משקל מסוים שעה שאין בו כל תעוד כי עותק ממנו נימסר לתובעת ואנו מקבלים את הסבריו של מר אלבס למסמך זה כעולה מעדותו,כמצוטט:
"ש. מראה לך מיסמך שמצאנו אתמול והגשנו לתיק שנושא תאריך 6.5.2015 מכתבים של סולרס בהונג קונג, חתום עליו מנכ"ל סולרס ובו הוא כותב – מקריא. אני מאשר שהנתבע 1 עובד של סולרס והוא מנהל את הסניף בישראל וחברת הנתבעת 2 נוסדה במטרה יחידה והיא לשמש כסוכן מקור עבור סולרס וכל המחירים ישמשו באופן בלעדי לטובתה של סולרס. בנגוד לטענה שלך שאתה טוען שאתה המעסיק האחד והיחיד, מסתבר שחברת סולרס ואנדראס באופן אישי ניצחו על האופורציה של רכש רכיבים בישראל לטובת הייצור של סולרס לחו"ל באמצעות הנתבעת 2 שנמצאת בבעלות הנתבע וזו מטרתה. מה יש לך לומר? ת. את המסמך הזה ראית לא עכשיו אלא לפני שנתיים שלוש, כי זה המסמך שגילינו אותו במסגרת כל המסמכים שהיו בתיבת הדואר של החברה. לגבי המסמך, הוא מופנה למעלה לחברה פוניקס. החברה הזאת יצרנית גרמנית למחברים שמשתמשים איתם בלוחות חשמל ומה שאנדראס כתב הוא מפנה את המכתב אליהם, וכשאומרים אליהם הכוונה למי שנימצא בחברת פוניקס שימכרו לנתבעת 2 רכיבים שלהם המיועדים לחברת סולרס. כמו שאתה מציג את זה פתיחת הסוכנות אתה מטעה את ביה"ד, לא מדובר על פתיחת סוכנות, אלא הוא מבקש לפתוח את הדלת למכירת פריטים עבור סולרס דרך הנתבעת 2. יש פה הטעה לשמה. גם לגופו של עניין בקטע שהוא עובד סולרס זה מה שהוא כתב אבל זה לא נכון. כי פיני עובד התובעת. זה חלק מהקנוניה שהתגלתה במשך ביניהם. ש. אנדראס הוציא את המסמך בלי להתייעץ איתך? ת. בלי. אם היה מוציא מכתב כזה עם ידיעתי הייתי מגיש את התפטרותי מולו. או שאני בלעדי או שלא." (ר' עמ' 10 שורות 6-25 לפרוטוקול).
ומושפעת אף היא, מטיבו של מקום העבודה, המדיניות במקום העבודה, סביבת העבודה, דרישות התפקיד, הדרישות לאי הפרת החוק בהתנהלותו של העובד, החובות המוגברות החלות על צדדים ליחסי עבודה וכל כיוצ"ב. לפיכך, ובשים לב לאופיו ה"מעורב" של השמוש במרחב הוירטואלי, שהוא כאמור, לצרכי עבודה ולצרכיו האישיים של העובד גם יחד, יש לאזן בין היתנהלותו של העובד בתיבה האישית או המעורבת וההגנה הנדרשת על פרטיותו בתכתובת אישית, לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק בהגנה על מקום העבודה.
...
מכאן ששוכנענו כי התקיים אצל התובעת חשש להתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות חדירה לתכתובות הנדונות בכל מקרה, בנסיבות העניין תוך הפעלת סעיף 32 לחוק הפרטיות.
משכך לא שוכנענו כי יש לפסול מסמכים שהוצגו על ידי התובעת בתיק וכן לא שוכנענו כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי יש לפצותו בגין רכיב זה.
שעה שקיבלנו רק את רכיב הפיצוי בגין הפרת הסכם והפרת חובת תום הלב ושלילת פיצויים פיטורים והשוות שווי מחשב שקשורים רק למערכת היחסים בין התובעת לנתבע לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לחייב גם את הנתבעות 2-3 בחיובים אלו, במיוחד שעה שגם עיון בכתב התביעה מעלה כי רכיבים אלו נתבעו רק אל מול הנתבע בלבד.
התביעה שכנגד נדחית.
