מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד-מעביד: איש מכירות בחו"ל

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אולם לא שוכנענו כי מדובר בכפיפות המעידה על יחסי עובד-מעסיק, שעה שברור כי הנתבע היה בקשר ישיר עם מנכ"ל סולרס נוכח מהות תפקידו כמי שאחראי על כלל מכירות סולרס בתובעת, כפי שהבהיר מר אלבס בעדותו שלא נסתרה: "ש. מי שקורא את ההסכם הקצר והפשוט רואה שההסכם כפי שתוכנן מלכתחילה כפי שהצדדים חזו אותו ביום שכתבו אותו מבחינת סולרס שהיא חברה זרה סינית ללא נציגות בארץ היא תאגיד זר, מבחינתו אתה הסכמת וקיבלת על עצמך להעסיק את סוכן המכירות הנתבע לטפל בכל הצד הפורמאלי של העסקה שלו, להסדיר איתו שכר, רכב, מיסים, כל מה שמשפט העבודה מחייב, לכאורה את המעסיק, אבל בפועל לפי הכתוב מי שישלוט ישירות בעבודה שלו ינהל אותו היא סולרס. נכון? ת. אולי אני לא מבין טוב אנגלית, איפה זה כתוב? ש. בפיסקה החמישית במסמך שלפניך כתוב שפיני יהיה כפוף לסולרס ביום יום שלו? ת. אתה יכול להקריא לי את זה? ש. מקריא. זאת אומרת מלכתחילה כחלק מהתכנון אומרים לך אנחנו ננהל אותו ישירות ואנחנו זה לא אתה אלא אדון לימברט אנדראס? אתה תעסיק אותו אבל סולרס תנהל אותו. ת. יש כתובים ויש פרשנות, אני לא מקבל את הפרשנות שלו. אנשי מכירות לכל איש מכירות בחברה הזאת יש יצרנים שהוא עומד מולם, הם עומדים מול היצרן מהצד השני מול הלקוח והם החוליה המקשרת. הצד של היצרן יש גם איש מכירות שם יש אנשים טכניים והתפקיד של איש מכירות אצלי בחברה לא משנה מי היצרן, זה להיות בקשר ישיר מול היצרן, יש שאלות ודיווחים ומחירונים, הכל. זה ומגדר באופן ברור לשני הצדדים שאנו עובדים כשותפים. השורה התחתונה זה לספק את הלקוח. מה שאתה מנסה להראות שהוא היה עובד סולרס טעות בידך, זאת עובדה. זאת הפעילות של החברה שלי עם כל אנשי המכירות מול כל היצרנים, לא היה שום שינוי, כל מה שכתוב זה להסדרת נושא התשלום עבור הפעילות שלו. ש. אתה אומר שפיני היה עובד של התובעת ונוהל על ידה? ת. חד משמעית ש. תאר לי שבוע עבודה שיגרתי שאתה מנהל? ת. אני מנהל את כל אנשי המכירות באותה צורה. אנשי המכירות תפקידם לאתר את הלקוחות המתאימים לייצרן שמטפלים בו, יש להם פגישות כאלה ואחרות, היו צריכים להכניס למחשב לאן הם הולכים ואז כל הנתונים היו מגיעים אליי, הוא היה צריך להפגש עם הלקוחות כשהייה מגיע למשרד, המשרד שלנו הוא OPEN SPACE, אין יום שלא הייתי ניכנס אליו או הוא אלי, לדבר על הפעילות מה היה לו, כשהיה רוצה היה מראה, לא רוצה לא מראה, מה הפרויקטים שיש, האם כדאי לעבוד עם הלקוח, מה התחזית, עבודה סטנדרטית, משם הזמנות וכדומה...." (ר' עמ' 8-9 לעדותו).
ערים אנו לנספח שצירף הנתבע לתצהירו המשלים, מיסמך מיום 6.5.15 החתום על ידי מנכ"ל סולרס, אולם לא שוכנענו כי יש ליתן למסמך זה משקל מסוים שעה שאין בו כל תעוד כי עותק ממנו נימסר לתובעת ואנו מקבלים את הסבריו של מר אלבס למסמך זה כעולה מעדותו,כמצוטט: "ש. מראה לך מיסמך שמצאנו אתמול והגשנו לתיק שנושא תאריך 6.5.2015 מכתבים של סולרס בהונג קונג, חתום עליו מנכ"ל סולרס ובו הוא כותב – מקריא. אני מאשר שהנתבע 1 עובד של סולרס והוא מנהל את הסניף בישראל וחברת הנתבעת 2 נוסדה במטרה יחידה והיא לשמש כסוכן מקור עבור סולרס וכל המחירים ישמשו באופן בלעדי לטובתה של סולרס. בנגוד לטענה שלך שאתה טוען שאתה המעסיק האחד והיחיד, מסתבר שחברת סולרס ואנדראס באופן אישי ניצחו על האופורציה של רכש רכיבים בישראל לטובת הייצור של סולרס לחו"ל באמצעות הנתבעת 2 שנמצאת בבעלות הנתבע וזו מטרתה. מה יש לך לומר? ת. את המסמך הזה ראית לא עכשיו אלא לפני שנתיים שלוש, כי זה המסמך שגילינו אותו במסגרת כל המסמכים שהיו בתיבת הדואר של החברה. לגבי המסמך, הוא מופנה למעלה לחברה פוניקס. החברה הזאת יצרנית גרמנית למחברים שמשתמשים איתם בלוחות חשמל ומה שאנדראס כתב הוא מפנה את המכתב אליהם, וכשאומרים אליהם הכוונה למי שנימצא בחברת פוניקס שימכרו לנתבעת 2 רכיבים שלהם המיועדים לחברת סולרס. כמו שאתה מציג את זה פתיחת הסוכנות אתה מטעה את ביה"ד, לא מדובר על פתיחת סוכנות, אלא הוא מבקש לפתוח את הדלת למכירת פריטים עבור סולרס דרך הנתבעת 2. יש פה הטעה לשמה. גם לגופו של עניין בקטע שהוא עובד סולרס זה מה שהוא כתב אבל זה לא נכון. כי פיני עובד התובעת. זה חלק מהקנוניה שהתגלתה במשך ביניהם. ש. אנדראס הוציא את המסמך בלי להתייעץ איתך? ת. בלי. אם היה מוציא מכתב כזה עם ידיעתי הייתי מגיש את התפטרותי מולו. או שאני בלעדי או שלא." (ר' עמ' 10 שורות 6-25 לפרוטוקול).
ומושפעת אף היא, מטיבו של מקום העבודה, המדיניות במקום העבודה, סביבת העבודה, דרישות התפקיד, הדרישות לאי הפרת החוק בהתנהלותו של העובד, החובות המוגברות החלות על צדדים ליחסי עבודה וכל כיוצ"ב. לפיכך, ובשים לב לאופיו ה"מעורב" של השמוש במרחב הוירטואלי, שהוא כאמור, לצרכי עבודה ולצרכיו האישיים של העובד גם יחד, יש לאזן בין היתנהלותו של העובד בתיבה האישית או המעורבת וההגנה הנדרשת על פרטיותו בתכתובת אישית, לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק בהגנה על מקום העבודה.
...
מכאן ששוכנענו כי התקיים אצל התובעת חשש להתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות חדירה לתכתובות הנדונות בכל מקרה, בנסיבות העניין תוך הפעלת סעיף 32 לחוק הפרטיות.
משכך לא שוכנענו כי יש לפסול מסמכים שהוצגו על ידי התובעת בתיק וכן לא שוכנענו כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי יש לפצותו בגין רכיב זה. שעה שקיבלנו רק את רכיב הפיצוי בגין הפרת הסכם והפרת חובת תום הלב ושלילת פיצויים פיטורים והשוות שווי מחשב שקשורים רק למערכת היחסים בין התובעת לנתבע לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש לחייב גם את הנתבעות 2-3 בחיובים אלו, במיוחד שעה שגם עיון בכתב התביעה מעלה כי רכיבים אלו נתבעו רק אל מול הנתבע בלבד.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, בחודש יולי, שהה דורון בחופשה בת 12 ימים (5 מהם היה בחו"ל ו- 7 מהם שהה בחופשה בהוראת זיפקום).
10.2 ימי החופשה ניתנים לצבירה לעד 28 ימי חופשה או לפדיון בעת סיום יחסי עובד מעביד 10.3 העובד יודיע לחברה 30 יום מראש על מועד יציאתו לחופשה" עולה מהסכם ההעסקה כי לא ניתן היה ליצבור יותר מ- 28 ימי חופשה.
בגירסה 2, בנוסף לסעיף 4.2, התווספו סעיפים 4.3 ו- 4.4, בזו הלשון: "4.2 בכפוף למילוי התחייבותו של העובד בסעיפים 10.2-10.3 להלן, יהיה זכאי העובד לקבלת לחלוקת רווחים בהתאם לחישוב הבא: רווח (מכירה הרשוי בהפחתת קנית הרשוי ועמלת איש המכירות) מזה יופחת עלות מעביד של שכר הבסיס (21 אלפי שח) מתוך הסכום שישאר יחולק כ- 50% לחברה ו – 50% לעובד כעלות שכר בנוסף לבסיס – עלות מעביד (21) לשכר הבסיס בלבד ינוקה מהריווחיות. מכירות חומרה – פרויקטים והתקנות – תנתן עלות לפרויקט למחלקת תוכנה (מבוסס עלות הטכנאי) מעבר לזה הרווח 50/50. כל מכירות החומרה ללקוחות חדשים שיבואו מפעילות שיווק של חגית יועברו לטיפולו של דורון ורדי וכנגד זאת יקבל עליהם עמלה בהתאם להסכם העסקתו. לקוחות אלו ירשמו ע"ש מחלקת תוכנה.
...
שוכנענו במקרה הנ"ל כי אכן אסף רצה ליידע את הלקוחות, כי מיום פיטוריה של חגית עליהם לפנות אליו.
משלא שוכנענו ולא הוכח כי זיפקום שגתה כאמור, מחד ומאידך, כי נגרם בכך נזק (ו"מבול" טלפונים – אין בו כאמור; ואגב, טענות חגית בנדון לא ממש הוכחו).
בנסיבות, לאחר ששקלנו כל האמור – לא מצאנו לחייב את זיפקום בעילת "פגיעה בפרטיות" – על כן נדחית התביעה ברכיב זה. סוף דבר בהתייחס לאופי התביעה מחד ומאידך לתוצאת התביעה השלישית , תשלם זיפקום לחגית הוצאותיה, בסך של 2,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם היו בין הצדדים יחסי שותפות? התובע טען כי עבד כשכיר בחברה בתפקיד של איש מכירות החל משנת 2009 ועד לחודש אוגוסט 2012.
אלא מדובר ביחסי שתוף בין התובע לחברה בנוגע למכירה של יהלומים מסוימים – יהלומים מלוטשים שמומנו וניקנו על ידי החברה, והתובע הצליח למכור אותם בחו"ל. עבור מכירת יהלומים מסוימים אלה קיבל התובע עמלות בשיעור 50% מהרווח.
בע"ע 300274/96 צדקא - מדינת ישראל-גלי צה"ל, פד"ע לו 625, הרחיב בית הדין הארצי את פרשנותו של המושג "עובד" והחלתו על מקרים מסוימים שקודם לפסק הדין לא היו רואים בהם קיום של יחסי עובד מעסיק.
...
מסקנה לאחר בחינת טיעוני הצדדים ושקילת כלל חומר הראיות הקיים לפנינו, וכן לאחר בחינת הסוגיה לפי כלל המבחנים שבפסיקה, הגענו למסקנה כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה בעניין קיומם של יחסי עובד-מעסיק בינו ובין החברה.
על כן, נחה דעתנו כי ההתקשרות בין הצדדים אינה של יחסי עבודה.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, משהגענו למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

תפקידה של התובעת בחברה - כפי שעולה מתצהירה של התובעת, תפקידה כלל מיגוון פעולות, ובהן: הדרכה וניהול איש המכירות בחברה, בנייה ותחזוקה של אתר אינטרנט לחברה, הכנת תוכן לקטלוגים, היתקשרות עם צלם ועריכת צילומים מקצועיים, הכנת תוכן פירסומי, הקמה ותחזוקה של דף פייסבוק לחברה, מכירה ושיווק מוצרים ישירות לרופאים, קיום פגישות עם לקוחות במשרד ומחוצה לו, ארגון והשתתפות בכנסים, הישתתפות בתערוכות בחו"ל, וכו'.
משקבענו כאמור, כי היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברה בתקופה הרלוואנטית, ובשים לכך שהנתבע ביקש עוד בתגובתו לבקשה לתיקון כתב התביעה לשמור על זכותו לבחון את יתר תנאי הזכאות, אינני רואים מקום להכריע, בשלב זה, בשאלה אם התובעת עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 59 לחוק, מאחר וההחלטה בעיניין זה, צריכה להיתקבל על ידי פקיד התביעות (בשים לב למכלול הנתונים).
...
מכל מקום, לא מצאנו בהיעדר העסקה המושתתת על חוזה עבודה כמו גם על אי תשלום זכויות סוציאליות שונות כדי לאיין את העסקתה של התובעת בחברה ולסווגה כסיוע משפחתי.
לפיכך, יש לדחות את התביעה לשמירת היריון בהתאם לסעיף 59 לחוק, מאחר שלידת התובעת אירעה ביום 1.7.17 ובכך לא צברה 30 ימים רצופים.
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן שאנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברה בתקופה שבמחלוקת, כך שהתובעת הייתה בגדר "עובדת". שכרה החודשי של התובעת בתקופה זו עמד ע"ס של 12,000 ₪ ברוטו - הוא השכר המופיע בתלושי השכר שהוגשו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות התובע כאמור, בין הצדדים מחלוקת ביחס לשאלה האם היתקיימו ביניהם יחסי עובד ומעסיק, כאשר טענת התובע היא ששמש מנכ"ל החברה, במשרה מלאה, מתאריך 11.4.2016 ועד 3.10.2017.
לטענת התובע, הוא ניהל את כל מערך המכירות והשיווק בחברה, לרבות הקמת מערכי שיווק באנטרנט וניהול אנשי המכירות בנתבעת באופן שוטף.
התובע טוען שעסק בנוסף בגיוס עובדים ובנושאי גבייה, הקים מערך יחסי ציבור לחברה והעמיד לה תכנית עסקית ואף עסק בפתוח עסקי עבור הנתבעת, בישראל ובחו"ל. התובע הישתלב באופן מלא בפעילות מרכזית של הנתבעת, ביצע את עבודתו בעצמו וללא הסתייעות בעובדים מטעמו, עשה שימוש בציוד הנתבעת ומשרדיה, פעל בפקוח ובדיווח מלא לבעלי הנתבעת, לא נשא בסכוני רווח והפסד, ולא סיפק לאף גורם אחר שירותי ניהול שיווק או מכירות, למעט במסגרת זמנית ומצומצמת באישור הנתבעת.
...
בנסיבות אלה, כפי שפורטו ונותחו לעיל בהרחבה, לא מצאנו הצדקה לשנות מן הדרך בה בחרו הצדדים עצמם לפעול במהלך התקופה הרלבנטית, לפיה מתן השירותים על ידי התובע נעשה כיועץ עצמאי, תוך תשלום שממילא לא היינו פוסקים גבוה ממנו גם לו היה מוכר התובע כעובד, לנוכח גובה המשכורות שהוכחו על ידי הנתבעת, חברה קטנה בתחילת דרכה ובהתאם להלכה שנקבעה בעניין כותה (סעיף 22 לפסק דינה של כבוד השופטת דוידוב).
יפים לסיכום בהקשר זה דבריה של כבוד הנשיאה וירט-לבנה בעניין כותה (סעיף 55 לפסק הדין): "משק כלכלי מודרני חי בסביבה של תחרות ושינוי דינמי של הסביבה העסקית. משק כזה זקוק מחד גיסא לגמישות ומאידך גיסא לוודאות. מנגד, גם במשק מודרני זקוקים העובדים למימושן של תכליות משפט העבודה: בין היתר ובראשן, להבטיח את כבוד העובד כאדם (הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי).
כפועל יוצא מכך לא כל מי שמועסק/פועל בחצרי המעסיק או מול המעסיק (שלא בחצריו) הוא בהכרח בגדר עובד" סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו