מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד-מעביד עם שדרני רדיו

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, בבואנו לקבוע האם יש מקום לשלול במקרה דנן את פצויי הפיטורים במלואם או בחלקם, מביאים אנו בחשבון אף את ההשפעה שעשויה להיות בהתנהלותה של התובעת על יחסי העבודה בנתבעת ועל עובדים אחרים מבחינה זו שמעשים כגון דא עשויים להשריש נורמות היתנהלות בלתי ראויות ומכאן ניתן להבין את רצונו של המעביד לתת ביטוי הולם להסתייגותו מהתנהלות זו, בין היתר, על ידי שלילת פצויי הפיטורים.
הריאיון שבוצע עם מר גיטרמן ביום 12.8.10, היתקיים לאחר דיווח של הכתב דור גפני לאחר שבפתח הדברים הבהיר מר אמנון סופר שדרן הרדיו, אשר דיווח כי התובעת "היא האחראית הראשית לכאורה להעלמות הכספים", ולאחר מכן דיווח כתב הרדיו מר דור גפני כי דו"ח בדיקה של רואה חשבון חצוני שנערך בעקבות חשד לאי סדרים כספיים במתנ"ס הטיל את האחריות על התובעת (ר' נספח כז' לתיק המוצגים מטעם התובעת).
...
מקובלת עלינו בהקשר זה טענת הנתבעים בסיכומיהם, כי המדובר במסלולים שונים של בחינת אחריות ונטלי ראיות שונים בין ההיבטים הפלילים שנבחנו על ידי המשטרה, לבין ההיבטים המונחים בפנינו בתחום האזרחי.
סוף דבר תביעת התובעת נדחית על כל רכיביה.
בסופו של יום, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את תביעתה של התובעת על כל רכיביה.
לאחר שבחנו את מכלול הדברים, אנו מחייבים את התובעת בתשלום הוצאות משפט בסך 25,000 ₪, אשר ישולמו לנתבעים תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להחלטות חברתי כב' השופטת טרכטינגוט[footnoteRef:1], הוגשה לבית הדין במעטפה סגורה, רשימה ובה שמות שישה שדרנים, אשר בנוסף על התובעת, משדרים בנתבעת מבלי שמשולם להם שכר.
מבחן ההישתלבות הוא אמנם המבחן העקרי לבחינת קיומם של יחסי עובד מעביד, אולם נפסק גם כי "מה שיכריע את הכף ... היא התמונה הכוללת כפי שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את המבחנים כולם" (ע"ע (ארצי) 414/04 בן חיים – כדורי פיתוח ערוני בע"מ (8.1.2007); ע"ע (ארצי) 26932-12-14 סלקום ישראל בע"מ – איליאגוייב (1.5.2018)).
" [ההדגשה הוספה, הערת המותב] לאור טבעו של הליך השידור ומאחר וכל מי שמשדר ברדיו, בין אם הוא עובד ובין אם אינו עובד, עושה שימוש במתקני הרדיו לשם השידור, הרי שעצם השמוש באולפנים אינו יכול להוות ראיה מכרעת לקיומם של יחסי עובדת מעסיק.
...
ממילא התובעת נימקה תביעתה לסעד זה בקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים ומשקבענו שהנתבעת לא הייתה מעסיקתה של התובעת, הבקשה נדחית גם מן הטעם הזה.
סיכום מצאנו שהתובעת לא הוכיחה כי היתה עובדת של תחנת הרדיו הנתבעת.
התביעה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2010 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במהלך 2004 המערער הטריד את המתלוננת בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני תוך שהוא מנצל את יחסי העבודה ולמרות שהמתלוננת הודיעה למערער שהיא לא מעוניינת בהצעותיו.
המתלוננת העידה בעמ' 79 בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא שורות 12 עד 22: "אני הייתי סדרנית, עובדת בסופר והוא היה סגן מנהל שם, יחסים של עובד וסגן, לאט לאט התחילו שאלות קצת שגולשות לפרטיות ושלא קשורות לעבודה, שאלות יותר מדי אינטימיות, זה גם עבר גבול אבל בהתחלה אוקי, שאלות כמו 'את גרושה? האם את גרה במקום כך וכך?...
בחקירה הנגדית הטיח התובע במערער שעל פי העדויות הוא נהג לספר בדיחות גסות והמערער השיב: "גם דידי הררי מספר בדיחות גסות בטלויזיה וברדיו, מי שלא רוצה לשמוע שלא ישמע". בית המשפט קמא קבע שהתייחסות זו סותרת את הכחשותיו של המערער שאינו משתמש בשפה בוטה וראוי להוסיף שמי ששומע את בדיחותיו הגסות של שדרן זה או אחר בוחר קהל המאזינים לשמוע שעה שבחנות בה עובדים המערער ונשים הכפופות לו יכולת הבחירה שלהן להימנע משמיעת אמירות בעלות גוון מיני-נמוכה מאוד.
...
לאור כל האמור, אני ממליץ לחברי לדחות את הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
הערעור נדחה.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2004 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך תקופת ההתקשרות הוגדרה התובעת כ"משתתפת חופשית", על כל המשתמע מכך לגבי דרך תשלום התמורה, אי קבלת זכויות סוציאליות וכיו"ב. למרות האמור, טענה במסגרת תביעה זו כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין רשות השידור.
התובעת טענה עוד כדלקמן: כי רשות השידור לא הוכיחה נוהל כלשהו האוסר על עבודה במקביל בשידורי הרדיו ברשות השידור ובערוץ 2 בטלויזיה.
לאחר שקילת טענות הצדדים והעדויות מטעמם, החלטנו לקבל את גירסתה העובדתית של התובעת בנוגע לפגישתה הראשונה עם מר נדב, ולפיה לא נאמר לה במפורש, בפגישה זו, כי לא תוכל לשדר במקביל בערוץ השני וברשות השידור, אלא מר נדב הציע לה לצאת לחל"ת למשך תקופה בת כחודש לצורך החלפתה של השדרנית בערוץ השני, ולשוב לאחר מכן לעבודתה ברשות השידור.
...
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הזכויות המפורטות בסעיף 21 לעיל.
בהתחשב בתוצאה הכוללת, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. ניתן היום כ"ח בתשרי, תשס"ה (13/10/2004) בהיעדר הצדדים

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2005 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הדין בעיניין אהובה פרידמן, שאומץ גם בע"ע 1403/01 סוהייר סרוג'י נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.5.04), התייחס בית הדין הארצי בהרחבה למהותם של יחסי ההתנדבות, להבדיל מיחסי עבודה: "המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור – הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד ומעביד עם מעסיקו...
אותה אמירה של מר לב-ארי ז"ל לתובע לפיה יקבל "הרבה יותר" ממה שקבל במקום עבודתו דאז, נתפסת בעינינו כאמירה שנאמרה בהקשר של שיחה ראשונית בלבד בין מי שמתכוונים לקשור יחסי עבודה, כשמקום העבודה – קרי, תחנת הרדיו – עדיין לא קיים ואינו מאוייש בעובדים, וכשאותה אמירה לא הגיעה כדי דרגת הפירוט הנדרשת, לא תועדה בכתובים, וגם לא מומשה לבסוף.
אין מקום להשוואה בין אותם שדרנים ובין התובע, ומכל מקום, התובע עצמו לא הצביע על מקור ההשוואה שערך, ומדוע עלינו לקבל גרסתו, לפיה אם כל אותם שדרנים שציין הרוויחו סכומים גבוהים בהרבה מ-125 ש"ח לשעה, אזי 125 ש"ח לשעה הוא סכום סביר וראוי עבורו.
...
סוף דבר 52.
מבלי להכביר מילים, נוסיף לסיכום כי לא מצאנו לקבל את נסיונותיה של הנתבעת לטעון לחוסר תום לב מצדו של התובע, בעצם הגשת התביעה ובקשתו של התובע להכיר בו, בשלב כה מאוחר, כ"עובד", ובעיתוי הגשת התביעה-רק לאחר פטירתו של מר לב-ארי ז"ל. לא מצאנו פגם כלשהו בהתנהלותו של התובע, מה גם שפנייתו הרשמית הראשונה לנתבעת בדרישת כל זכויותיו נעשתה עוד טרם פטירתו של המנוח, על אף שהגשת התביעה עצמה נעשתה לאחר פטירתו.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 65,121.98 ש"ח כשכר עבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו