בפסק הדין בעיניין אהובה פרידמן, שאומץ גם בע"ע 1403/01 סוהייר סרוג'י נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.5.04), התייחס בית הדין הארצי בהרחבה למהותם של יחסי ההתנדבות, להבדיל מיחסי עבודה:
"המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור – הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד ומעביד עם מעסיקו...
אותה אמירה של מר לב-ארי ז"ל לתובע לפיה יקבל "הרבה יותר" ממה שקבל במקום עבודתו דאז, נתפסת בעינינו כאמירה שנאמרה בהקשר של שיחה ראשונית בלבד בין מי שמתכוונים לקשור יחסי עבודה, כשמקום העבודה – קרי, תחנת הרדיו – עדיין לא קיים ואינו מאוייש בעובדים, וכשאותה אמירה לא הגיעה כדי דרגת הפירוט הנדרשת, לא תועדה בכתובים, וגם לא מומשה לבסוף.
אין מקום להשוואה בין אותם שדרנים ובין התובע, ומכל מקום, התובע עצמו לא הצביע על מקור ההשוואה שערך, ומדוע עלינו לקבל גרסתו, לפיה אם כל אותם שדרנים שציין הרוויחו סכומים גבוהים בהרבה מ-125 ש"ח לשעה, אזי 125 ש"ח לשעה הוא סכום סביר וראוי עבורו.
...
סוף דבר 52.
מבלי להכביר מילים, נוסיף לסיכום כי לא מצאנו לקבל את נסיונותיה של הנתבעת לטעון לחוסר תום לב מצדו של התובע, בעצם הגשת התביעה ובקשתו של התובע להכיר בו, בשלב כה מאוחר, כ"עובד", ובעיתוי הגשת התביעה-רק לאחר פטירתו של מר לב-ארי ז"ל.
לא מצאנו פגם כלשהו בהתנהלותו של התובע, מה גם שפנייתו הרשמית הראשונה לנתבעת בדרישת כל זכויותיו נעשתה עוד טרם פטירתו של המנוח, על אף שהגשת התביעה עצמה נעשתה לאחר פטירתו.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
65,121.98 ש"ח כשכר עבודה.
