מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד מעביד בין מאמן לאגודת ספורט לפי חוק הספורט

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הנתבע הנתבע טוען כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד מעסיק וקבלת שכר ריאלי ולרבות כלל הזכויות על פי חוקי המגן.
המסגרת המשפטית בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) נקבע (ס' 1 לצוו): "מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצדו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד." בפריט 14 לתוספת הראשונה לצוו נקבע: "טור א' (סוגי העבודה) – ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה.
אני הייתי כפוף ומחויב כמו כל עובד/שחקן כדורגל, להגיע בזמנים לאימונים כל יום ובשעות המשתנות על פי קביעת המאמן/הצוות המקצועי וגם להגיע למשחקים.
ביום 20/2/3 נדחתה תביעתי בטענה היחידה לפיה: "לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד ביני לבין מועדון הכדורגל מכבי נתניה". – דבר שאינו נכון, כי אני עבדתי במכבי נתניה וקיבלתי שכר עבודה ונחתם עימי חוזה שמופיע בחוזר 1418.
...
צר לנו מאוד שהנתבע לא השכיל לקבל את המלצת בית הדין שניתנה בתום הדיון וטענותיו בסיכומים - נדחות.
סוף דבר: בית הדין סבור - ובנחרצות רבה - שהתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לקבוצת מכבי נתניה ובשוגג צוין בחוזה תשלומי אש"ל במקום שכר.
לאור האמור, דין התביעה להתקבל ועל הנתבע להכיר בתאונה מיום 19.4.19 כתאונת עבודה.

בהליך תביעות בוררות (ת"ב) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המאמן ובית"ר ירושלים מתנגדים לבקשה לביטול פסק הבוררות והחלטת הבוררות, בהיעדר עילת ביטול לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").
ביום 24.10.2018 היתקיימה פגישה בין המאמן לבין הבעלים של הקבוצה מר יואב כץ, מנכ"ל הקבוצה מר אורן שטרלינג ונציג נוסף, ופגישה נוספת בין המאמן לבין מנכ"ל הקבוצה והבעלים.
התביעה למוסד לבוררות הוגשה על ידי הקבוצה מכוח סעיף 10(א) לחוק הספורט, שקובע כך: "10. (א) היתאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים." סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כך: "3. אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים." אשר לחלותו של סעיף 10(א) לחוק הספורט במסגרת משפט העבודה, נקבע כי זכויות קוגנטיות, המעוגנות במשפט העבודה המגן, אינן 'בנות-בוררות'.
] "אין חולק על תוקפן המחייב של הוראות החוק והתקנונים שהותקנו מכוחו, אלא שהוראות אלה אינן יכולות לעמוד אל מול זכויות הנתונות לעובד במשפט העבודה המגן כלפי מעסיקו. לא מתקבל על הדעת שזכויות קוגנטיות עליהן לא ניתן להתגבר בהסכמה ואשר לגביהן מסורה סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין לעבודה יתבררו במסגרת של "מוסד לבוררות" פנימי של איגוד ספורט זה או אחר.
בחינת תכליתם של דיני העבודה וחקיקת המגן אל מול תכלית חוק הספורט, מוליכים בבירור למסקנה שהמקום הראוי לידון בזכויות עובדים מתחום המשפט המגן הוא בית הדין לעבודה ולא מוסדות השיפוט של אגודות הספורט.
הודעה מוקדמת מחוייבת ביחסי עבודה באופן דו סיטרי , כך שגם עובד המתפטר מעבודתו והמעסיק מבקש ממנו לקיים את תקופת ההודעה המוקדמת ולא לעזוב את מקום העבודה באופן פיתאומי, זכויותיו של אותו עובד מושפעות מהדרישה של המעסיק להיות נוכח בעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת.
...
בסעיף 34 מציינת הקבוצה כך: "לאור כל האמור לעיל מתבקש בית הדין הנכבד לבטל את פסק הבוררות ואת ההחלטה, או לתקנן באופן שיעודד שמירה על קיום הסכמים ועל תקנת הציבור, תוך קביעת סכום פיצוי ראוי ונכון". לחלופין "מתבקש בית הדין הנכבד לבטל או לתקן את ההחלטה ולקבוע כי על פי סעיף 8 ב' לתקנון המוסד לבוררות וגישור של ההתאחדות לכדורגל, יערך דיון נוסף בתביעת המבקשת נושא הבוררות, בפני שלושה מבוררי מוסד הבוררות הנ"ל".(סעיף 35 לתביעה).
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.
משנדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, אנו מאשרים את פסק הבוררות, מכוח סעיף 28 לחוק הבוררות ומתייתר הצורך לדון בתקיפת החלטת הבוררות מיום 30.7.2020 שדחתה את בקשתה של הפועל חיפה לקיים דיון נוסף.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב בכתב התביעה שהגיש, עבד אצל המבקשת מיום 1.8.16 ועד לפיטוריו ביום 14.5.17 כמאמן כדורגל בליגה א' מבלי שקבל שכר עבודה וכן זכויות קוגנטיות.
המבקשת מפנה להחלטה של מותב אחר של בית הדין האיזורי בהליך נוסף שהוגש נגדה, בה הותרה הגשת הודעת צד ג' למר חלף בשל טענות שהועלו שם לקיום יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המבקשת.
השאלה העקרונית בדבר היחס שבין סמכות מוסדות הבירור הפנימיים של אגודות ספורט מכוח סעיפים 10-11 לחוק הספורט לבין סעיפים 3 ו-5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 בכל הנוגע לתביעות שעניינן זכויות מכוח משפט העבודה המגן תלויה ועומדת בימים אלה בבית דין זה (במסגרת שני הליכים שאוחדו: בר"ע (ארצי) 44937-01-21 עמותת הפועל רעננה - אלי בבייב;  בר"ע (ארצי) 19063-02-21 עמית בן שושן - מועדון הכדורגל מ.ח בית"ר ירושלים (2001) בע"מ), כאשר להליך צורפו היועצת המשפטית לממשלה, ההתאחדות לכדורגל בישראל, מנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה ובמסגרתו יידונו, כך ניתן להניח, השאלות המשפטיות העקרוניות הכרוכות בסוגיה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית הדין האזורי ובכל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
סוף דבר - לאור כל האמור, שוכנעתי כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת בית הדין האזורי, וכי לא נמצא טעם המצדיק התערבות בה. משכך בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת סע"ש 41045-05-21 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציג ציבור (עובדים) מר חנא סבאח נציג ציבור (מעסיקים) מר אריה ציליק התובעת הדר גוטין ע"י ב"כ עו"ד איציק אבישר ואח' הנתבעת המרכזים הקהילתיים הגלבוע 580031417 ע"י ב"כ: עו"ד אסף רשף פסק דין
הנתבעת ניהלה את קבוצת הכדורסל ואין מחלוקת לגבי קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים.
דיון והכרעה חובת ביטוח תאונות אישיות סעיף 7(א) לחוק הספורט קובע כך: "(1) אגודת ספורט, ארגון ספורט, היתאחדות ואיגוד (בסעיף זה – גופי ספורט), יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם; ספורטאי רשאי לבטח את עצמו לפי חוק זה, ואולם גוף ספורט לא יבקש או ידרוש מספורטאי לבטח את עצמו ולא יתנה את החברות בגוף או את ההישתתפות בפעילות המאורגנת בידי הגוף או מטעמו בכך שהספורטאי ביטח את עצמו". בהתאם לכך, טוענת התובעת כי הואיל ולקחה חלק בתחרויות ספורט מטעם הנתבעת, היה על הנתבעת לבטח אותה בביטוח תאונות אישיות.
בסיכומיה מציגה הנתבעת שתי חלופות: החלופה הראשונה הנה ביחס לשכר ששולם לתובעת כשחקנית ומאמנת, בסך כולל של 6,250 ₪, עבור 128.5 שעות בחודש.
מבחינת החלופה הראשונה, סעיף 7(א1) לחוק נוגע לספורטאים שמשתכרים שכר חודשי העולה על שכר המינימום "בתמורה להשתתפותם בתחרויות ספורט". תפקידה של התובעת כמאמנת לא עונה להגדרה זו שכן לא נגע לתחרויות ספורט אלא כלל אימון חוגי ילדות, ולכן אין לקחת בחשבון את השכר ששולם לה בגין תפקיד זה. מבחינת החלופה השנייה, לגישת הנתבעת יש להחריג מתחולת סעיף 7 לחוק את התובעת שכן שכרה על פי חישוב שעתי או לפי הקף המשרה החלקי, עולה על שכר המינימום הקבוע בחוק.
...
שתי התביעות התנהלו בתקופה מסוימת במאוחד עם תביעתה של התובעת, אך בסופו של דבר התבררו בנפרד.
סוף דבר על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 32,010 ₪.
נוכח תוצאות ההליך ובאיזון ההליכים הדיוניים בתיק, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
כמו כן, התובעת תשלם לנתבעת את ההוצאות בסך 1,000 ₪ בגין אי-התייצבות לדיון, לגביהן נפסק שתשולמנה בסיום ההליכים בתיק.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

" בעניינינו, הבוררות אליה מבוקש להעביר את ההליך שלפנינו היא מכוח סעיף 10 לחוק הספורט הקובע: "(א) היתאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.
סעיף 2 לתקנון קובע, בין היתר, כי למוסד לבוררות וגישור סמכות ייחודית לידון "בכל סיכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן ובין שחקן לקבוצה". סעיף 3 לתקנון קובע: "כל סיכסוך המנוי בסעיף 2 לעיל יובא לדיון והכרעה אך ורק במסגרת המוסד לבוררות וגישור." הלכה פסוקה היא שזכויות המוקנות לעובד מכוח משפט המגן אינן יכולות לויתור ולכן אין להעבירן להכרעת בורר, כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו ובניון בע"מ – עראקי (14.9.2009): "זכויות המוקנות לעובד מכוח חוקי משפט העבודה המגן אינם ניתנים לוויתור, ועל כן אינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. נכון הדבר, גם להכרעה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, וכן לזכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קבוצי. על כן, הכרעה בדבר קיומה של זכות שאינה ניתנת לוויתור, המוקנית לעובד מכוח חוק או הסכם קבוצי, או בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד אינה ברת בוררות . ויותר מכך, גם כאשר ישנה מחלוקת בעיניין קיומו של תנאי מוקדם להבטחת זכות מכוח משפט העבודה המגן, לא בהכרח ניתן להעבירה לבוררות". כך נקבע גם בבר"ע (ארצי) 47057-06-23 ספורטאי הוד השרון עמותה להתעמלות - דוד בן ברוך (01/08/23) כי "לפי המצב המשפטי הקיים, ועל אף קיומן של הכרעות סותרות בבתי הדין האיזוריים, מוחלת גם ביחס לנתבעים שחל עליהם חוק הספורט ההלכה לפיה זכויות קוגנטיות אינן ניתנות לבירור במסגרת הליכי בוררות (בר"ע (ארצי) 575/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים - רונן שוויג (15.12.09); ע"ע (ארצי) 791/05 דורון כץ - רועי ספיר (4.5.06); בר"ע (ארצי) 1504/02 הפועל באר שבע - אפרים צבי (5.11.02); ליישום הלכה זו לאחרונה ראו למשל את בר"ע (ארצי) 10092-09-22 מוחמד סלאח - אחוות ריינה, עמותת גיבורי הכדורגל (15.2.23))." במילים אחרות, תביעות שעניינן זכויות קוגנטיות מכוח חוקי העבודה אינן ברות בוררות ולכן הסמכות לידון בהן מסורה לבית הדין, זאת בשונה מזכויות שאינן קוגנטיות.
...
סוף דבר בנסיבות אלה, אין מקום להורות על סילוק התביעה או העברתה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.
על כן, הבקשה נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו