מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד ומעביד בין תובעת לחברת בעלה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מהלך זה של הגדלת השכר התאפשר לאור, הקשר המשפחתי בין התובעת לבין מר צברי, מעסיקה בעלה ובעל המניות בחברה.
בשולי העניין אציין כי הנתבע העלה טענה לפיה כלל לא היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת למר צברי.
לנוכח דחיית תביעת התובעת ולנוכח הקביעה כי מדובר במהלך פקטבי של התובעת ובעלה כאמור, אני מחייבה בהוצאות ההליך בסך 3,000 ₪שישולמו תוך 30 יום.
...
הכרעה אקדים ואומר כי החלטתי לדחות את התביעה.
מהמקובץ עולה כי אכן מספר חודשים קודם ללידת התובעת, גדל משמעותית שכרה.
בנסיבות אלה אני דוחה את התביעה, וקובע כי יש לחשב את השכר של התובעת על יסוד השכר המדווח ששולם לה בפועל כאמור עד חודש אפריל 2018 כפי שטען הנתבע.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע קבע כי התובעת אינה זכאית לדמי אבטלה בגין עבודתה, היות שלא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין החברה, שנמצאת בבעלותו של נתן, בעלה.
ביום 4.4.2019 דחה הנתבע את תביעתה של התובעת בשל כך שלא היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברה.
...
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שכלל לא ניתן להכתיר את פעילותה של התובעת בחברה, ככזאת שהיא בגדר עזרה משפחתית גרידא.
סוף דבר לסיכום – התובעת הוכיחה כי התקיימו יחסי עובד – מעסיק בינה ובין החברה.
משכך, דין התביעה להתקבל, ועל הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה בגין עבודתה לתקופה שמחודש 2/2018 ועד לחודש 1/2019.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת תיק 34499-01-22 הגישה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה לדמי אבטלה ולדמי לידה בגין לידה מיום 9/10/20, עקב העידר יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין מקום העבודה "האופה מבגדד". הסוגיה שבמחלוקת בשני התיקים היא זהה ולפיכך ניתנה החלטה מיום 31/3/23 המורה על איחוד הדיון בשני התיקים.
פערי השכר בין שכרה של התובעת (שעלה ל- 12,000 ₪ נטו בחודש מרץ 2018, בתחילת ההריון) לבין השכר של בעלה (5000 ₪ כפי שמופיע בדוח החוקר) אף הם מעידים שבעלה של התובעת לא החליף אותה ב 12/18 ובודאי שלא מילא את כל המטלות שמילאה היא בחברה, כפי שטענה.
סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין "האופה מבגדד" שהיא חברה שאביה הוא אחד מהבעלים שלה.
...
סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין "האופה מבגדד" שהיא חברה שאביה הוא אחד מהבעלים שלה.
אין מנוס אלא לדחות את התביעות בתיקים המאוחדים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענתו, לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין החברה והיא אינה עונה להגדרת "עובד". לטענת הנתבע, בטופס התביעה ציינה התובעת כי עבדה במהלך הריונה אצל שני מעסיקים שונים: · מעסיק 1 - אורן ח.ג.י שיווק ומסחר (חנות קולומביה עודפים) (להלן: "חנות קולומביה").
אז אין סך שעות שאת עובדת בחודש? מגיעה למישרה מלאה איך את יודעת אם הגעת למישרה מלאה? אני מבטיחה לך שאני יודעת כי אני עובדת הרבה" בעלה של התובעת נידרש גם הוא להסביר את הסתירות בין מה שציין בטופס התביעה לגבי שעות עבודתה של התובעת (ר' שאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק, מוצג נ/5 למוצגי הנתבע, סעיף 1.3.
...
את יודעת כמה טלפונים אני מקבל ביום? את חושבת שאניח זוכר בדיוק מה היה שם? אני לא. אני בן אדם.
סוף דבר: לנוכח ריבוי הגרסאות מסקנתי כי אין לתת אמון בתובעת ובבעלה.
לאור האמור בנפרד ובמקובץ, התובעת אינה זכאית לדמי לידה עבור הלידה מיום 21.9.19, משלא לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בעסק של בעלה בתקופה זו. התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע נימק את החלטתו באופן הבא: "על פי בדיקתנו לא היתקיימו יחסי עובד- מעביד בינך לבין מעסיקך, ולכן לא ניתן להכיר בתקופת עבודתך כתקופה שבה היית מבוטח בביטוח אבטלה". לטנת התובעת, החלטת הנתבע לפיה "לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק" בין התובעת לחברה תמוהה וחסרת פשר ואף עומדת בנגוד גמור לטענות הנתבע בכתב ההגנה בו טען לראשונה כי הסיבה לדחיית התביעה לדמי אבטלה אינה נובעת מכך שלא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק אלא מכך שהתובעת מוגדרת כ"שכירה בעלת שליטה" בחברת מעטים.
מן הכלל אל הפרט לאחר עיון מעמיק בחומר הראיות ועדויות הצדדים בתיק אנו סבורים שהתובעת הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינה לבין חברת עורכי דין בבעלותו מלאה של בעלה וכי היא לא בעלת שליטה בעקיפין בחברה.
...
לאור האמור לעיל אנו סבורים, כי התובעת מועסקת כעובדת מן המניין והעסקתה נעדרת כל סממן של בעל שליטה; אין לתובעת השפעה כלשהי על פעולות התאגיד; שכרה של התובעת אמנם גבוה אולם הוא ניתן לה בהתאם לנסיונה ומקצועיותה.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.
אנו קובעים שהתובעת הינה עובדת שאינה בעלת שליטה שזכאית לביטוח אבטלה בהתאם לחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו