הגם שטרם הוגשה תביעה עיקרית במסגרת הליך זה, הבהירו המבקשים כי בכוונתם לעתור במסגרת התביעה העיקרית שתוגש, לכך שמכאן ואילך ששמות הנציגים כאמור וההערות כאמור יועברו ישירות לחברת החשמל על ידי המבקשים, שלא באמצעות המשיב 1 (להלן – הועד הכללי), כפי שנעשה עד כה.
את זכאותם לסעדים הזמניים ולשיטתם גם לסעד העקרי מבססים המבקשים על הוראות הסכם האוטונומיה שבין הסתדרות המהנדסים להסתדרות הכללית (להלן – הסכם האוטונומיה) - צורף כנספח ג' לבקשת המבקשים שבנידון.
לטענת המבקשים בבקשתם שבנידון, בנסיבות אלה, ולאור ספקות שהועלו על ידי רשות השיפוט הודיע ועד המהנדסים כי לאור היתנגדות הנתבעים לקיים בוררות ברשות השיפוט, הוא יבקש לקיים את ההליך בבית דין זה, ולדברי המבקשים בבקשתם, המשיבים הסכימו לכך ואף אישרו כי לא יטענו שבית הדין אינו מוסמך לידון בהליך.
בהקשר לכך נטען כי עפ"י סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין, בית הדין לעבודה מוסמך לידון ב"תובענות שבין עובד לאירגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של האירגון בעינייני עבודה", והואיל והמבקש 2 הוא עובד חברת החשמל, הרי שמדובר בתובענה של עובד כנגד ארגון העובדים הקשורה בתחום פעילותו של האירגון בעינייני עבודה; למבקש 2 – מר חי, מעמד בנושא, הן כעובד הזכאי לגשת למכרזים הפתוחים למהנדסים/ למהנדסים ואחרים ובעל עניין בקביעת תנאי המכרזים, הן כמי שמשתתף בועדות מכרזים והן כמי שהוא נציג עובדים בהקשרים אלה; בנסיבות המיוחדות של הליך זה, קיימת מחלוקת ביחס לפרשנותו ותחולתו של הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה (שבו התובע והנתבע היו צדדים) וכן מחלוקת בשאלה האם המשיבים נוהגים בהתאם לפסק הדין הסכם הפשרה, ואף בית הדין הארצי לעבודה לא סבר שאין לו סמכות בנושא; כאשר קיימת מחלוקת בדבר פרשנות ויישום הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין, ולאור עמדת המשיבים כי אין רשות השיפוט מוסמכת לידון בנושא, והסתייגויות רשות השיפוט עצמה, ואף בגדר סמכותו הנמשכת של בית הדין לעבודה, יש לבית הדין סמכות לידון בהליך; בפועל מבחן "זהות הצדדים" אינו משמש כמבחן בלעדי ביחס לסמכות בית הדין לעבודה אשר דן גם בהליכים בהם לא מיתקיים לכאורה מבחן זהות הצדדים (למשל עתירות של "עותר צבורי" ביחס למכרזים בתחום דיני העבודה) ואף בעניינינו מדובר בסוגיה של אופן ניהול מכרזים; סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מתייחס מבחינה לשונית לעובד או חליפו ולמעסיק או חליפו, ואם גוף שכלל אינו ארגון עובדים יחול להגיש תביעה, קל וחומר שהמבקש 1 וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שהמבקש 1 במצורף למבקש 2 שהוא עובד, יכולים; בעניינינו אין כל ספק כי המאטריה עוסקת בנושא עבודה, ביחס למכרזים של עובדים בחברת החשמל לרבות ביחס לתנאי העסקתם ומבחינה מהותית הנושא מצוי בסמכות בית הדין לעבודה, קל וחומר לאחר שלא ניתן היה לידון בעיניין ברשות השיפוט; אין לך תביעה שאין לה אכסניה, ובעניינינו בית הדין לעבודה היא האכסניה המתאימה וזאת גם בהתאם לחוק בית הדין לעבודה ולפסיקה שנזכרה בתגובה.
...
עמד על כך בין היתר, בית הדין הארצי בס"ק (ארצי) 2/03 בסכסוך דומה שהתעורר אצל מעביד אחר, באלו המילים:
"לעומת זאת מקובלת עלינו עמדת ההסתדרות, לפיה נעדר בית דין זה את הסמכות לדון בסכסוך פנים ארגוני בין אורגנים של ארגון עובדים. הסדרי האוטונומיה אינם הסכמים קיבוציים אלא הסכמים והסדרים בין אורגנים שונים של ההסתדרות הכללית אישור למסקנה זו נמצא גם בהתנהגותה של הסתדרות המהנדסים..."
[ראה: ס"ק (ארצי) 2/03 הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים - מרכז השלטון המקומי ואח' (מיום 8/9/2005)].
ודוק, בהקשר לכך יוער כי על פני הדברים לא שוכנעתי שבכל הנוגע לסעד החלופי נשוא התובענה העיקרית והסעד הזמני נשוא בקשה זו, יש רלוונטיות לפסק הדין לפשרה בערעור ע"ע 426/03, ואפילו היתה לו רלוונטיות כלשהי, הרי שעצם העובדה שהתובענה מעוררת שאלה של פרשנות פסק דין של בית הדין הארצי, אינה שוללת את סמכותה של רשות השפוט לדון בסכסוך, שכן רשות השיפוט (בדומה לבית דין זה) מוסמכת לפרש הסכם פשרה של בית הדין הארצי (במובחן מלאוכפו או לשנותו), ועל כך נפסק זה מכבר כי פסק-דין הוא "טקסט", ויש לפרשו על-פי כללי הפרשנות הרגילים לפירושם של "טקסטים" משפטיים [ראה: בג"צ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(5) 1; בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(4) 614; ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, (מיום 23/8/2011)].
אי לכך, אינני רואה הצדקה להותיר את הבקשה שבנדון על כנה, ואני מורה על מחיקת הבקשה שבנדון על הסף, תוך שמירת זכותם של המבקשים לפעול באחת החלופות שתוארו לעיל בהתאם לערכאות הרלוונטיות.
