"חברה" מוגדרת בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב כך:
"חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב', והתאגדה בישראל לפי חוק החברות וכן חברה אזורית, למעט לעניין סעיפים 2, 3, 5, 6, 6א(ב) ו-(ג) ו-6ב עד 6ט".
השינוי שהוכנס בגדרי הרפורמה, ועומד במוקד דיוננו, הוא זה הנוגע לגביית דמי קרן שקום מרשויות מקומיות שלא התאגדו (דהיינו לא העבירו את הפעלת שירותי המים והביוב לחברה), וזאת בנוסף למחיר המים שעליהן לשלם לתובעת.
(1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובילבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי;
(2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);
(3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובילבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצרוף החוב במקורות בשל אותם סכומים".
...
דינן של טענות הסף של התובעת להידחות, אפוא.
בית המשפט שקל את השיקולים הנ"ל, לרבות שיהוי שהשתהו המערערים, והגיע למסקנה על בסיס דוקטרינת התוצאה היחסית כי "תיקונם של הפגמים שעמדתי עליהם הכרחי הוא, ועם זאת אינו צריך לסכל את ביצוע הפרויקט... ניתן לתקן את הפגמים ולהגיע לתוצאה מאזנת ובדרך מקוצרת, שאמנם לא תאפשר את תפיסת החזקה באופן מיידי, אך תאפשר זאת לאחר הסרת הפגמים".
בהתאם לכך, נתן בית המשפט הוראות מפורטות שיביאו לתיקונם של הפגמים בהפקעה, ולאחר מכן יהא על המערערים למסור את ההחזקה במקרקעין המופקעים.
תוצאה זו מתחשבת הן באינטרס הציבור, בהעמידה את המשאבים הדרושים לשיקום תשתיות המים והביוב, כפי שנקבעו על ידי רשות המים עצמה, בדרך הולמת, ובהתחשב בשיקולים שחוק המים קבע כי יישקלו על ידי הרשות, והן בשיקולי הצדק, לפיהם אין מקום לכך שהנתבעות ישלמו את התעריפים המופרזים שנקבעו לשנים הנ"ל, אלא את התעריפים הסבירים, כפי שהוסבר לעיל.
