יחסי העבודה מאוד דומים ליחסי משפחה

חשוב להדגיש, כי ההסכם מתייחס לעסק של יבוא מזון ולא מתייחס לעסק של ניהול מסעדה, וכי אין בו כל היתייחסות לסוגיית יחסי העבודה בין בעלי המניות לבין החברה ו/או למשכורות או תנאים סוצאליים להם יהיו זכאים בעלי המניות, אם בכלל.

במסגרת הדיון בפנינו היו לתובע תלונות רבות לגבי האופן שבו ניהל מר סבין את כספי העסק, תלונות לגבי הכספים שהוא הפקיד (או בעצם לא הפקיד) לחשבון הבנק ולגבי כך שהכניס קרובי מישפחה לעסק.

אין חשיבות להנפקתם של תלושי שכר שכן הבחינה של מערכת היחסים היא מהותית ולא טכנית" ענין כרמן שי[footnoteRef:14] אשר נדון על ידי מותב בראשות כב' הש' דוידוב-מוטולה בעת שכיהנה בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דומה מאוד לענייננו.

...

באשר לניהול הכספי, כפי שפירטנו לעיל, שוכנענו כי מההתחלה היה מוסכם על הצדדים, כי הניהול הכספי יהיה באמצעות החברה, כאשר היה ברור שמי שיהיה אחראי על ניהול זה יהיה מר סבין.

בית הדין התייחס לכך שהונפקו לתובעת תלושים וקבע: "בהקשר זה לא מצאנו כי יש להקנות חשיבות לעצם הנפקתם של תלושי שכר לתובעת כעובדת כביכול של הנתבע 1, שכן הבחינה של מערכת היחסים הינה מהותית ולא טכנית (דב"ע שן/2-17 לביא נס – יוסף שאול, פד"ע כג 77 (1991))." לאור קביעתו זו, קבע בית הדין כי אין לו סמכות לדון בתיק, והורה שהתיק יועבר לבית משפט השלום.

סוף דבר מכל המפורט לעיל – משלא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, דין התביעות להידחות.

מעדותו עלה כי נהג במונית שהייתה מעורבת בתאונה למשך חודש בלבד, עד לחודש פברואר 2020, מחודש אפריל 2020 כלל לא נהג במונית, ובקיץ אותה שנה גם עזב את ישראל יחד עם משפחתו, והוא הגיע לישראל על מנת למסור את עדותו.

תאשר לי שכל התיק נהג שלך, שטר חוב, תצהיר יחסי עובד מעביד, נחתמו בתאריך 4.5.2020.

זו ת.ז שלך 301381976? כן. זה מספר הטלפון שלך דאז? כן. מאחר שהתובע נכח באולם בית המשפט בעת עדותו של מר יאני, ומאחר שבדיון הראשון שהתקיים בתיק הוא זיהה את הנתבע 1 כמי שנהג במונית, ביקשתי לשאול את התובע מספר שאלות, והוא העיד (ע' 15, ש' 4): "התמונה שלהם מאוד דומה ... אני לא יכול לומר בודאות שאני מזהה מי זה. מראה לביהמ"ש תמונה של הנתבע 1 כפי שאיתרתי אותה בזמנו באנטרנט ומצביע על הדמיון ביניהם. אני לא אמור לדעת שיש שני אנשים שנוהגים על המונית. שניהם מאוד דומים ובעלי דפוסי היתנהגות ושפת גוף דומים". בסיום הדיון התרתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב, וזאת לאחר שב"כ התובע חזרה על טענות התובע בדבר הפגיעה בו מאחור.

הסבריו של מר יאני למסמכים הללו, הסותרים את עדותו בדבר הסכם עליו חתם בינואר 2020 או בחודש דצמבר 2019, אינם משכנעים הן לנוכח העובדה כי היתעקש בעדותו כי חתם על ההסכם עם הנתבעת 2 בינואר 2020 ומעולם לא עבד על המונית, והן לנוכח נסיונו לטעון כי זויפו חתימתו או שמו, המופיעים פעמים רבות בצורה ברורה ומלאה במסמכים רבים.

...

מכל האמור לעיל, ובפרט על סמך המסמכים שצרפה הנתבעת 2, עולה כי הנתבעת 2 התקשרה בהסכם הנוגע להפעלת המונית על ידי מר יאני ביום 4.5.20, והסכם שכירות נוסף ביום 14.7.20 שנושא את שמו המלא וחתימתו של מר יאני.

מכאן אני קובע כי נהג המונית שמספרה 60-629-26 בעת התאונה היה מר רזיאל יאני.

סיכומו של דבר התביעה נגד הנתבעים 1-2 נדחית ללא צו להוצאות, ומתקבלת התביעה נגד הנתבעת 3, מכוח פוליסת הביטוח שהוצאה עבור צד ג' מס' 1, מר רזיאל יאני.

ביום 15.12.2022, הודיעה הערייה למבקשת, ובדומה להודעות קודמות מטעם הערייה, כי יש באפשרות המבקשת לקיים את ישיבת השימוע באמצעות "הזום" או לחילופין, להעלות את טענותיה בכתב.

המבקשת טענה כי הנזק אשר ייגרם לה בעקבות פיטוריה בן לילה, בהותרתה ללא עבודה וללא הכנסה, שעה שהנה המפרנסת היחידה הוא נזק עצום וחמור מאוד.

אולם, הסיבה שבעטיה הוגשה הבקשה לועדת מינהל השרות היא - "במקרה דנן, אין מדובר בהעסקה שעלולה להביא ליחסי כפיפות או ליחסי עבודה כלשהם, שכן מדובר ב – 3 משרות זוטרות שעל פניו מנותקות לחלוטין זו מזו. יחד עם זאת, לאור העובדה כי מדובר ב – 3 בני מישפחה שנקלטו לעבודה ברשות בסמיכות זמנים יחסית, לאור העקרון המנחה של מניעת נפוטיזם ושמירה על אמון הציבור, ראיתי לנכון להביא את המקרה לבחינתכם והחלטתכם" (נספח ה' לתגובת הערייה, עמ'6).

...

פגמים אלו יש בהם כדי לחזק את המסקנה אליה הגענו לעיל בדבר קבלת הבקשה למתן צו מניעה בחלקה.

בבואנו לבחון את מאזן הנוחות, ולאחר ששקלתי את הפגיעה שעתידה להיגרם למבקשת באי מתן הסעד, ובשים לב לנזק שייגרם למבקשת בדמות אובדן מקום עבודתה ומקור הכנסתה ובשים לב לאינטרס הציבורי ולחובה המוטלת על הצדדים למלא אחר הוראות ועדת מינהל השירות, אנו סבורים כי המאזן נוטה בבירור לטובת יישומה של ההצעה שהוצעה לצדדים עוד במהלך הדיון ולפיה הקפאת פיטוריה של המבקשת, המשך שהייתה של המבקשת בחופשה ללא תשלום ובמקביל פניה לוועדת מינהל השירות על מנת שתדון מחדש בעניינה של המבקשת וזאת בשים לב למכלול השיקולים ובין היתר שינוי הנסיבות שנוצר.

לסיכום, בהינתן כי תביעת המבקשת לדמי אבטלה במוסד לביטוח הלאומי אושרה, ובשלב זה לא נגדע מקור פרנסתה באופן מוחלט וסופי ובשים לב לפרק הזמן שחלף בין מתן החלטת ועדת מינהל השירות ועד להחלטה בדבר פיטורי המבקשת ומאחר והמדינה לא מילאה אחר האמור בהחלטת בית הדין מיום 23.1.23, אנו מורים כדלקמן: ההחלטה בדבר פיטורי המבקשת מוקפאת, אך מנגד המבקשת תמשיך לשהות בחל"ת לתקופה של 90 ימים מהיום או עד למתן החלטה חדשה על ידי ועדת מינהל השירות לפי המוקדם מביניהם.

הרקע לבקשות הוא תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת להכיר בקיומם של יחסי עבודה ביניהם בגין תקופה שבה העניק לנתבעת שירותי הפצה, ותשלום בגין הזכויות הנובעות מתקופה זו ככל שיוכרו יחסי עבודה.

תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) מסמיכה את בית הדין להורות על איחוד הליכים שמעוררים שאלות זהות או דומות של משפט או עובדה.

בעניינינו כתב התביעה שהגיש התובע דומה מאד עד זהה לכתב התביעה שהגיש מר סודרי.

לטענתו אחים אלה נדרשים לצורך בירור סוגיית העסקתו שלא כדין, ובפרט בשים לב לטענת הנתבעת בדיון המקדמי שתלושי השכר לא הונפקו על ידי הנתבעת אלא על ידי חברת האחים יעקובי ששייכת לאחים אחרים במשפחה.

...

בנסיבות אלה עמדתי היא שדין הבקשה לאיחוד דיונים להידחות כך שכל הליך ידון בפני עצמו.

בנסיבות אלה דין הבקשה לביטול הוצאות להידחות.

לנוכח האמור דין הבקשה לצירוף חברת פלדמן כבעל דין להידחות.

יתר הבקשות נדחות מהטעמים שמניתי לעיל.

דיון והכרעה סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" כדלקמן: ""עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

בהודעתה לנתבע לא מסרה גרסה ביחס לשעת תחילת העבודה וסיומה, אלא ציינה כי עבודתה השתנתה מיום ליום: "עבדתי, זה השתנה מיום ליום כי זה היה תלוי איך בעלי עוזר לי כן? בכללי זה היה 8, 10 שעות ביום אבל זה היה מאוד דינאמי מבחינת מתי בעלי מוציא את הילדים, יום אחד הוא מוציא, יום אחד אני מוציאה אז כאילו יום עבודתי יותר, יום עבדתי פחות, אבל זה היה משהו בין 8 ל-10 שעות ביום"[footnoteRef:10].

ייתכן כי תחילה, בתקופת עבודתה הראשונה שאינה נבחנת בהליך זה, עבודתה של התובעת הייתה בהקף ובמהות דומה לעזרה משפחתית, כפי שטען הנתבע[footnoteRef:28], אך לא התרשמנו כך ביחס לתקופת ההעסקה הרלוואנטית להליך זה, לאור המעורבות של התובעת בעסק והתפקיד שביצעה שהתרשמנו כי היה נידרש.

...

לסיכום מצאנו כי התובעת ביצעה עבור המעסיק תפקיד משמעותי ונדרש, בשל סגרי הקורונה והריחוק החברתי שהשפיע על המשק ובחינת השפעתו על המעסיק, מחליף הובא לה רק לאחר שלושה חודשים מיציאתה לחופשת לידה ולאור גידול במכירות נשאר המחליף לעבוד גם לאחר ששבה התובעת מחופשת לידה.

התובעת עבדה באופן סדיר, שולם לה שכר באופן סדיר בשל ביצוע עבודתה בפועל בתלושי שכר והעברות בנקאיות תואמות, כך שמצאנו מהמקובץ לעיל כי התובעת הוכיחה את הגרעין המהותי של יחסי העבודה שהוא ביצוע עבודה תמורת שכר ועל כן הרימה את הנטל להוכיח כי היא עומדת בהגדרת "עובד" בהתאם לחוק בנסיבות הענין.

על יסוד כלל המפורט לעיל – התביעה מתקבלת.