יחס בין צו מניעה אזרחי לחוק למניעת הטרדה מאיימת בסכסוכי שכנים

האם ראוי לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת כדי ליישב סיכסוך שכנים הנוגע לרעש ולכלוך הנובע מדירת השכן.

טענות המבקשת מעלות שאלה עקרונית בנוגע ליחס בין הליך אזרחי לצוו מניעה לבין שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת כדי להשיג סעדים אזרחיים.

...

למסקנה זו מספר טעמים, ראשית ההשלכות החמורות של מתן צו שיפוטי אשר הפרתו מהווה עבירה של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין.

למרבה הצער, לא השכילו הצדדים לקיים יחסי שכנות טובים, כמסקנה בסיפור דירה להשכיר מאת לאה גולדברג: -"ובכן לא תשבי אתנו?

  לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 34920-10-13 מזרחי נ' אפלבאום בפני כב' השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת רחל מזרחי ת.ז. 05198450 המשיב יחזקאל אפלבאום ת.ז. 054131552;1 החלטה

בגין כך פרץ סיכסוך בין הצדדים לבקשה דנן.

יתר על כן עוד במעמד הדיון ביום 22.9.2013 שהתקיים במעמד צד אחד הודה המשיב כי לא ראה את המבקשת שופכת מלט לחצריו אך הניח כי היא עשתה כן. זאת משום שהארוע אירע יום לאחר שהמבקשת איימה עליו באומרה את המילים "אתה לא יודע עם מי יש לך עסק". בהחלטתו נשוא הבקשה קבע כב' השופט קמא כי אינו צריך להכריע באם המבקשת שבפני נקטה כלפי המשיב בלשון מאיימת ודי במערכת יחסים עכורה בין הצדדים שהוכחה לפניו כדי להסיק שבנסיבות העניין הוטרד המשיב על ידי המבקשת באופנים כמפורט בסעיף 2 (ב) (1) ו – (3) לחוק.

יצוין כי למרות שמדובר בשכנים המתגוררים באותו בית משותף, כלל הצוו שהוצא ביום 22.9.2013, ונותר על כנו בהחלטה מיום 1.10.2013, גם הוראות בסעיף ה' המורות למבקשת להימנע מלהמצא בתחום העולה על 30 מטר מהדירה האמורה.

כן נפסק כי: "יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד, כבוד האדם וחרותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצוו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפסקה 16), ומצד שני, יש להזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של אהאדם, ובהן חופש התנועה" ראה לעניין זה: בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים, החלטת כב' השופט דרורי מיום 10.8.20014.

...

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ושמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל לאור הסכמת הצדדים כי בית המשפט יהיה מוסמך לדון בערעור עצמו לאחר שיש לראות את הבקשה כאילו התקבלה והוגש ערעור אני סבורה כי דין הערעור להתקבל ויש מקום לבטל החלטת בית המשפט קמא והצו שניתן כנגד המבקשת.

בהעדר קביעה פוזיטיבית מהם המעשים/מחדלים שביצעה המבקשת, בהתחשב בעובדה כי טענות המשיב הוכחשו על ידי המבקשת בדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא ולא ניתנה הכרעה של ממש בין הגרסאות, עובר למתן הצו נשוא הבקשה שבפני, אין מנוס מן הקביעה כי אכן שגה בית המשפט קמא משקבע כי הוכחו התנאים הנדרשים למתן הצו.

לאור כל האמור לעיל ומנימוקי ב"כ המבקשת בטיעוניו אני מקבלת הבקשה דנה בבקשה כבערעור עצמו וקובעת כי החלטת בית המשפט קמא והצו שניתן על פיה בטלים.

עד לאחרונה יחסי השכנות שבין הצדדים היו תקינים, והמשיבים אף העמידו לרשות המבקשת את מרפסת ביתם בעת חגיגת בר המצווה של בנה, על מנת לאפשר לה לזרוק סוכריות לחצר במהלך החגיגה.

המבנה שהוקם מתחת למרפסת של המשיבים טרד את מנוחתם; הם פנו למבקשת, הם פנו גם לועד הבניין ולעיריית רמת השרון, ומאותה הנקודה ואילך היחסים בין הצדדים הפכו להיות עכורים.

המבקשת ציינה בבקשה, כי ההטרדות נמשכות כחודש ימים, ואולם מעיון בנספחים לבקשה עולה, כי בפנייתה מיום 20 ביולי 2022 למשטרת ישראל ציינה המבקשת, כי: "כבר חודשיים שאני נתונה להטרדות, הצקות, איומים ופגיעה ברכוש מצד השכנים מעלי". משמעות האמור הנה אם כן, כי לפנינו בקשה שעניינה סיכסוך שכנים אשר מתמשך כבר למעלה מחודשיים ימים.

תוצאת הדברים הנה אם כן, כי בהיבט הראייתי (ובשים לב לכך, כי הארוע של שפיכת המים היתרחש לפני חודשיים), לא מצאתי בסיס מוצק להטרדה עוכרת שלווה באופן המזכה לעת הזו את המבקשת במתן צו. אוסיף ואציין עוד, כי צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת צריך להנתן שעה שמתחוורת היתנהגות מכוונת מטרה להעכרת שלווה.

ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.17): "כאשר בית המשפט מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת...". הדברים יפים ונכונים גם בעניינינו; מתחוור שבין הצדדים קיים סיכסוך אזרחי שנובע משימושים שעושה המבקשת בשטחה, אשר מהוים לשיטת המשיבים בנייה לא חוקית או מיטרד שפוגע בהם.

...

בשים לב לאמור הבקשה לעת הזו נדחית.

סוף דבר: הצו הארעי מבוטל בזאת.

דין הבקשה להידחות.

בהחלטה מיום 15.8.2013 נקבע, שמדובר בסכסוך שכנים, הכולל לעיתים התבטאויות לא ראויות, אך בית המשפט לא שוכנע שבכוונת הנתבעת להטריד את מר בר נביא ומשפחתו, לאיים עליהם או לנקוט בפעולות המהוות הטרדה מאיימת.

פירוט צבר ההליכים שנקטו הצדדים האחד נגד השני לאורך מספר שנים מעיד על מערכת יחסים עכורה ושימוש תכוף שהם עושים ברשויות השונות, כדי לבוא חשבון זה עם זה. תביעת התובע מס' 1 - אמירות הנתבעת במישטרה (נספחים 13 ו - 14 לכתב התביעה) בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 מוטל על התובע להצביע בכתב התביעה על העובדות המקימות את כל מרכיביה של עילת העוולה האזרחית - רכיב הפירסום, רכיב "לשון הרע" והעובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים.

לטענתה, התייחסה להחלטות ולצווים שניתנו במסגרת ההליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, כאילו מדובר בהרשעות פליליות (ראה עדותה בעמ' 51, שורות 2 - 5 ועמ' 76, שורות 38 - 39 ועמ' 77, שורות 1 - 10 לפרוטוקול).

...

לא הוכח מי החל בעימות, אולם שוכנעתי, כי בעת ששהו בקומת המחסנים החל ביניהן עימות מילולי שכלל גידופים משני הצדדים.

סיכום לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 (איתי) סך של 4,500 ₪, לתובעת מס' 2 (רעיה) סך של 750 ₪ ולתובעת מס' 3 (ימית) סך של 12,000 ₪ ובסה"כ - 17,250 ₪.

בנסיבות העניין, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מאגרת המשפט (1,865 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

מונחת לפניי בקשה למתן צו קבוע למניעת הטרדה מאיימת מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001 (להלן – החוק), וזאת לאחר שביום 1.2.24 נעתרתי לבקשת המבקש מר בן לדרמן (להלן – המבקש), ונתתי צו במעמד צד אחד נגד המשיב, מר יעקב יגר (להלן – המשיב), האוסר עליו להטריד, לאיים וליצור קשר עם המבקש ואישתו, וכן "לידפוק על תיקרת ביתו ולהמנע מכל עשיית רעש בלתי סביר לאחר השעה 20:00, שלא כתוצאה משימוש סביר בדירתו שלו". ביו0 5.2.24 היתקיים דיון במעמד שני הצדדים, וכפי שאפרט בהמשך, בסופו ביקשו הצדדים להגיש לבית המשפט ראיות שונות.

חלק ניכר מהבקשות למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, מוגשות על רקע יחסי שכנות עכורים.

בסעיף 1 לחוק נקבע כי מטרתו של החוק היא "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחרותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". מתן צו למניעת הטרדה מאיימת במסגרת סיכסוכי שכנים סביב אופי השמוש בבית המשותף צריך להעשות במתינות ובזהירות.

על כן, לא ראוי כי דיון בבקשה למתן צו מכוח החוק יהווה מעין מסלול עוקף לבירורה של תביעה אזרחית, כשאין בידי בית המשפט את הכלים המתאימים להכריע בטענות הצדדים.

...

לאחר שבית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט א' רגב) נעתר תחילה לבקשה במעמד צד אחד (נגד המבקש כאן בלבד, מר לדרמן), הוא מצא לנכון לדחות אותה לאחר קיום דיון במעמד שני הצדדים, אליו גם התייצב מר שינה.

לאחר כל זאת, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: על המשיב ייאסר ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם המבקש ובני משפחתו, בכל דרך שהיא; על המשיב ייאסר להקים רעש על דרך הכאת תקרת ביתו.

המשיב ישלם למבקש סכום זה בתוך 30 יום, באמצעות פנייה לב"כ המבקש, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.