יזם שלא משלם על עבודות נוספות

בסיכום ההיתחשבנות בין הצדדים, הורה בית המשפט לסולל בונה לשלם ללחאם את הסכומים הבאים בשיערוך של כל אחד מהסכומים באופן שנקבע על ידו בפסק הדין: (-) סך 300,000 ₪ שלא שולם על ידי סולל בונה בטענה לאי-עמידה בלוחות הזמנים.

אולם לנוכח התוספות והשינויים שנבעו מהתוכניות החדשות, שאמנם הוכנו עוד קודם לחתימת ההסכם מתוך צפי להתקנת תקנות המרפסות, הוסכם כי ישולם לה סכום נוסף על פי מדידה, סכום שלשיטתה עומד על כ-5 מליון ₪ (כשלושה מליון ₪ בגין עבודות נוספות, כ-1.37 מליון ₪ בגין שינויים במיפרט הטכני ועוד.

וכלשונו של בית המשפט: "אומנם לא הוצגו תוכניות חדשות שעליהן חתמה לחאם במועד החתימה על החוזה, ולהשקפתה נציגי סולל בונה לא עמדו על כך שייחתמו. אך ראינו כי היא חתמה על רשימה שבה נימנו התוכניות שלפיהן יבוצע המיזם, וגם נכתב מפורשות שהמפרט המחייב הוא מחודש פברואר 2008 ושאומד דעת הצדדים היה שהיקף העבודות יהיה לפיו ולפי התוכניות שברשימה. היה ברור כשנפגשו למוחרת שסלים התרצה והסכים לחתום על החוזה, על תוספות הבנייה לפי התוכניות החדשות.

...

ככלל, אני סבור שאין מקום לפסוק פיצוי בגין הסכם בלתי חוקי, מאחר שסעד הפיצויים לא נזכר כלל בסעיף 31 סיפא לחוק החוזים, כך שמעשה או מחדל בניגוד לחוזה פסול לא מהווים "הפרה" בגינה ניתן לפסוק פיצויים (לדעות אחרות ולדיון בנושא ראו יצחק עמית "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים" דין ודברים י 17, 25 (התשע"ח)).

סיכומו של דבר, שיש להפעיל את הוראת סעיף 31 סיפא לחוק החוזים ולחייב את סולל בונה לשלם את הוצאות התקורה שנגרמו ללחאם בגין התארכות הבנייה שלא בעטיה.

סיכום וסוף דבר דחינו את ערעור לחאם בכל הנוגע לתשלום תמורה נוספת בגין השינויים והתוספות שמקורם בתוכניות החדשות, הגם שברי כי הסכמתה של לחאם נעשתה תחת לחץ של סולל בונה ומתוך חשש לחילוט הערבויות שנמסרו על ידי בילדקו.

בתצהיר מר לנגר ראש המועצה המקומית ויו"ר הועדה המיוחדת לתיכנון ובניה אורנית שהוגש מטעם הנתבעות תואר מר שפירא בכינויו "גיגי" כך: "תושב ותיק ומעורה בחיי היישוב, ואף כיזם הבונה ביישוב. כך ביצע בעבר פעולות פילנטרופיות והעניק מכישוריו לטובת היישוב ולרווחת תושביו. כך פעל לבצוע עבודות בניה שונות לטובת תושבי הישוב כתרומה ללא תשלום. כך תרם ליישוב פסל סביבתי יוקרתי בצורת מגן דוד המוצב בכיכר הכניסה למען שיפור פני היישוב, וכך נרתם לממן שפוץ בתי תושבים רבים שניזוקו לאחר קריסת קיר תומך בשכונת נופי אורנית בשנת 2013 (קיר שבוצע ע"י התובעת)" (סעיף 8 לתצהיר).

מר אינג' בדיר יאסין העיד כי הוא זה שבנה את גני הילדים במקרקעין, קיבל תשלום על הקמת הגנים מהמועצה, ובנוסף קיבל ממנה תשלום על עבודות פיתוח להקמתם.

בנוסף כוללת חוות הדעת גם עבודות שאינן נכללות במסגרת ה"עבודות הנוספות" נשוא התביעה, ואף לא נכלל בה חישוב של כל חומר חציבה שפונה על-ידי התובעת מפרויקט "נופי אורנית" ונזרק בשטח ה"לופ", וללא היתייחסות לעלויות שהיה על התובעת לשלם עבור פינוי חומרי החציבה אלולא התבקשה לבצע את ה"לופ" או בשים לב לכך שהתובעת לא שילמה עבור רכישת חומר למילוי הגביונים .

...

מר שפירא העיד בעניין זה על ניסיונו ועל ייחודה של המועצה המקומית ועשיית עסקים בה: "כשאני עושה דבר באורנית בישוב שאני גר בו ואנחנו כולם נפגשים עם כולם וזה ישוב קטן, כן, בשומרון, צריך להבדיל את זה. מאחר וזה ישוב בשומרון כולם בסיכומו של דבר הם סוג של פטריוטים שהגיעו לשם. כל אחד יכול לגור בפתח תקווה או בראש העין או בכל מקום אחר, אנחנו הגענו לשומרון בגלל איזה שהיא אג'נדה שצריך ליישב את המדינה זאת אז היינו שם האמנו אחד לשני, היום זה לא נשמע טוב אני אומר לך, אם אני הייתי שומע היום את הסיפור הזה מהצד יכול להיות שגם אני לא הייתי שומע אותו טוב. בזמנים ההם זה עבד בצורה הזאת..." (פרוטוקול עמ' 77 ש' 15 ואילך) ההתקשרות הנטענת אין חולק על כי התובעת בנתה בשנים 1997- 2001 פרויקט בניה למגורים באורנית הקרוי "נופי אורנית", (המכונה גם "שרוני אורנית"), בשטח הסמוך למקרקעין שהבנייה בו היא נשוא המחלוקת בתביעה.

אם התממש הסיכון, בשים לב לכל האמור לעיל, אין לתובעת אלא להלין על עצמה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

לעניין ההוצאות, ובהקשר זה בלבד אציין כי הגם שמצאתי שהתביעה צריכה להידחות מטעמים רבים כמפורט לעיל; בשים לב לטענת הנתבעות על מתנות שקיבלה המועצה ממר שפירא; לאווירה שנוצרה על-פי המסתמן לכאורה ושיטת ה"חלף" "חלף" בה נקטו הנתבעות; בשים לב לכך כי מר שפירא" לא פעל בחלל ריק; ובשים לב לביטוי הידוע מספר משלי "עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנות יחיה"; ומבלי להתייחס לסוגיה הנוגעת למתן תרומות לרשויות ציבוריות ואף לא למדת החסידות; לא ראיתי לנכון לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעות בנסיבות העניין.

הדבר מנוגד לטענות איס הנדסה כאילו לא החלה העבודה על פי פרק ט התשלום לקבלן הוא גם עבור שמירה על חלקי עבודות שהסתיימו.

נמצאנו למדים, כי איס הנדסה לא יזמה את פירוק חלקי הגדר, לא רצתה בפרוק חלקי הגדר, ואולצה לעשות כן על ידי השכן – לעיניהם של המפקח והקב"ט. על כן ניסיונה של המועצה לייחס לאיס הנדסה אחריות לארוע יום 17.12.17 אינו אלא פסילה במומה היא.

בנוסף הפניתה המועצה להוראת סעיף 18.5 לתנאי ההיתקשרות לפיהן במקרה של הפסקת ביצוע העבודה לאחר מתן צו התחלת עבודה, לא תהיה זכאית איס הנדסה לתשלום אלא בכפוף לאמור בפרק ט לתנאי ההיתקשרות, לפיו יבוצע תשלום אך בגין עבודה שבוצעה בפועל (ראו בסעיפים 59 ו- 60 לתנאי ההיתקשרות, שבפרק ט).

...

לאור האמור, ובהיעדר תשתית ראייתית מספקת, איני מקבלת את תביעתה של איס הנדסה לפיצוי בגין הפסד רווח.

על כן לא מצאתי להכיר אף בהוצאה זו. סוף דבר אני מורה לנתבעת, מועצה מקומית ג'לג'וליה, לשלם לתובעת, איס הנדסה (כרמל) בע"מ, פיצוי בסך של 63,867 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

עוד אני מורה על בטלות הערבות הבנקאית שהעמידה איס הנדסה ביום 18.10.17 לטובת המועצה ומשכ"ל, לסילוק כל חוב עד לסך של 180,517 ₪ בקשר לפרויקט.

] בעניינינו, על אף שהנתבעת הסכימה לשלם לתובע "שעות נוספות גלובאליות", הסכמתה התייחסה רק לתקופה שמחודש ינואר 2014 ואילך, כך שהנתבעת לא שילמה לתובע עבור השעות הנוספות שביצע בכל השנים שקדמו למועד זה. יתירה מכך, רכיב השעות הנוספות הגלובאליות ששולם לתובע מדי חודש החל מחודש ינואר 2014 ועד לסוף תקופת העבודה בחודש מאי 2017, אינו מכסה את מספר השעות הנוספות הרבות אותן ביצע התובע בפועל.

מעבר לכך, ככל שהתובע היה עומד על תשלום נוסף והנתבעת הייתה מסרבת לכך, יכול ויחסי העבודה בין הצדדים היו מגיעים כבר אז לסיומם.

] בהתאם נקבע, כי "היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד. קרי, השעות הנוספות מוקצות לעובדים בהתאם לצרכי המעביד המשתנים מעת לעת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו"[footnoteRef:76].

...

יתירה מכך, כפי שעולה מקביעותנו לעיל, שוכנענו, כי הנתבעת אכן אפשרה לתובע לנהל את זמנו.

מכל האמור לעיל עולה, כי עקרונות התחשיב הם כדלקמן: התובע עבד במתכונת עבודה של שישה ימים בשבוע.

סוף דבר הצדדים יפעלו כאמור בסעיף 95 לעיל.

אלון העיד על פגישה בהרצליה, שלא נזכרה בתצהירו, בה ירון התחנן ל"צ'אנס" נוסף: "אנחנו לבקשת נותן השרות התובעת, נתנו לו צ'אנס נוסף והוא עשה אם אני לא טועה על אתם מדברים על עבודה כבר של גיל לא שביעית שלא הובא לדיון. והוא עשה עבודה לבקשתנו כי נתנו לו צ'אנס נוסף ולא היינו שבעי רצון מהצ'אנס הנוסף. מה ציפית שאני אגיד שאני אעשה הפרויקט שלי מתעכב ואני אתן עוד ועוד צ'אנסים." מכיוון שהתובעת לא צירפה לראיותיה מכתב ההתראה, היא גם לא צרפה תשובתה למכתב זה, אם הייתה כזו.

כאשר התובעת הבינה שיעל, האדריכלית, שהועסקה, כאמור לעיל, ישירות ע"י הקרן, מחליפה אותה בפועל בעבודת התיכנון, וכי החברה הכלכלית, שמנהלת המיזם, ממליצה לסיים ההיתקשרות עימה, העלתה לראשונה בכתב את הטענה לתמורות נוספות, שלא סוכמו בהסכם התיכנון, או בהסכם היועצים.

כך למשל, התובעת טענה שביצעה עבודה נוספת עקב בדיקת התכנות של העתקת בית הספר לקריית שמונה, או העתקת המטבח מהמרתף לקומה העליונה של המסעדה, אך לא הציגה חשבונות ודרישות לתשלום, שלא שולמו.

...

לנוכח המסקנה שהתובעת זכאית לפיצויי קיום עקב האופן בו בוטל ההסכם, מכאן שהחוב התגבש, על אף שעבודת התובעת לא הושלמה, כנטען בסעיף 25 לסיכומי הנתבעות.

היא העריכה כי תקציב הרכש של הציוד יעמוד בסופו של דבר על 15 מיליון ₪ ולכן היא זכאית בהתאם להסכם המצגות ל- 10% מסכום זה. לפיכך, טענה, היא זכאית לשכר נוסף בשיעור של 1.5 מיליון ₪.

סוף דבר אין צו לתשלום.