טיעוני הצדדים
המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה שמיתחם העונש ההולם נע בין 36 ל- 66 חודשי מאסר (בטיעונים בכתב טענה המאשימה למיתחם שנע בין 36 ל- 60 חודשי מאסר) ועתרה לעונש של 42 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס משמעותי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.
בעיניין זה ראו למשל ע"פ 10635/08 נעים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.12.2010), פסקה 17:
"המחוקק הטעים את החומרה היתירה שבעבירה של יבוא סמים, בקובעו לצדה עונש מירבי של 20 שנות מאסר. העובדה כי מזימתו של המערער סוכלה ובעקבות כך נימנעו ממנו פירותיה, לא תוכל לשמש יסוד להקל עמו. האיסור הנוגע ליבוא סמים מסוכנים עומד לעצמו, ואין להוסיף עליו דרישה של הפקת רווחים כאלה או אחרים מן הפעולה האסור".
הנאשם ייבא 600 גרם נטו של סם מסוג מתאמפטמין ובנוסף החזיק סם מאותו סוג לצריכה עצמית.
יש מקום להבחנה קלה בלבד לנוכח כך שגם הנאשם שלפני ייבא ארצה כמות גדולה מאוד של סם, אשר מספיקה בהתאם לטיעון המאשימה לאלפי מנות סם. עוד יש לזכור, כי אין מקום לחישוב אריטמתי של תקופת המאסר בין מקרה למקרה בהתאם למשקל הסם, הגם שלנתון זה חשיבות (ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי [פורסם בנבו, 5.6.2013], פסקה 11).
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.
...
הנאשם מסר כי הוא שומר על קשר עם משפחתו באמצעות חברים וכי אין לו קרובי משפחה בישראל ואף אחד לא מפקיד לו "קנטינה".
דיון והכרעה
סבורני כי יש לראות בעבירות בהן הורשע הנאשם ככאלו המהוות אירוע פלילי אחד וכפועל יוצא יש מקום לקבוע מתחם עונש הולם אחד ולגזור עונש אחד.
מן האמור עולה, שכבר בעניין פראפן סייגתי דבריי לעניין הזיקה הנטענת בין תנאי המחייה והעבודה של העובדים הזרים לשימוש בסמים, כשהוספתי שלו פראפן היה מורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית "אולי" היה ניתן לקשור בין תנאי מחייתו ועבודתו לשימוש בסמים.
יצוין, כי בית המשפט מצא במקרה זה לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם שקבע וזאת מטעמי שיקום.
לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 21 חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר.