מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טשטוש פנים בשידורי חדשות טלוויזיה

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002 (להלן: "החוק") שהגישו העיתונאי רביב דרוקר וחברת רשת מדיה בע"מ, להתיר להם לפרסם במסגרת תכנית התחקירים "המקור" המשודרת בערוץ 13 של הטלויזיה, שורה של קטעי וידאו ושמע מתוך קלטות החקירה במישטרה של עדי המדינה שגויסו בתיקנו.
לגישתם, לא יהא בהסוואת קולם וטשטוש תוי פניהם כדי לשנות, שכן בני משפחתם, מקורביהם, מכריהם ורבים אחרים יודעים אודותיהם ואודות מעורבותם בתיק זה. ב"כ המאשימה, עו"ד מירום הוסיף כי שוחח אישית עם אישתו של עד המדינה א.ג (אשר נפטר במהלך המשפט) וזו הביעה לפניו היתנגדות נחרצת, בעיקר נוכח הפגיעה הצפויה לילדיו ובני המשפחה הקרובים לו. עד המדינה ה.צ הדגיש את מצבו הנפשי הקשה ואת הנזק הצפוי לבריאותו הפיזית והנפשית כתוצאה מהחשיפה.
א.צ ממש נחרד ורעד לשמע הבקשה והביע חשש לפגיעה בעתידו ובחיים החדשים שבנה לעצמו לאחר שניתק לפני שנים מעולם הפשע.
...
המבקשים הפנו בעניין זה לשלושה מקרים (בעניין הרב יונה מצגר, השר פואד בן אליעזר וגונן שגב), בהם בית המשפט נעתר לבקשת הפרסום חרף התנגדות שהובעה לכך על ידי הנחקרים או מטעמם, כפי שעוד יורחב.
החוק קובע, אפוא, כברירת מחדל איסור פרסום של תיעוד חזותי וקולי של חקירה, כאשר התרת הפרסום היא החריג לכלל.
מסקנה זו בוססה גם על צפייה פרטנית בקטעי החקירה שאותם מבוקש לפרסם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

באותו מועד שודר חלקה השני של הכתבה במהדורה המרכזית של ערוץ 10 ובאתר האנטרנט שלו, תחת הכותרת: "בעקבות חשיפת חדשות 10: בית אמפא בתל אביב מחליף את המיגון. מידע שהגיע לחדשות ערוץ 10 חשף כי עשרות מבנים בישראל עלולים להפוך למלכודת אש כיוון שמוגנו בחומרים מהולים ..." [נספח ט ל-ת/1].
בכתבה שודרו תמונות של מתחרה עסקי של מר אלוק, מבלי שפניו טושטשו, כשהוא מתלונן כי החומרים שנמצאו במחסן החברה בסגולה נגנבו ושייכים לו. מאחר שעסקינן בפלח שוק ספציפי (יישום חומרים מעכבי בעירה ומיגון אש) קיימת סבירות גבוהה כי חברות וגורמים שעוסקים בתחום זה, יזהו את המעורבים בכתבה ויבינו בקלות במי מדובר.
הגנת סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע כפי ששנינו, ההגנה המנויה בסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע מונה ארבע יסודות: חובה לעשות פירסום; החובה חלה בנוגע לכל מי שאליו הופנה הפירסום; תוכן הפירסום אינו חורג מהנדרש לבצוע החובה; הפירסום נעשה בתום לב. בעניינינו, מדובר בפירסום לציבור הרחב באמצעי תיקשורת – טלויזיה, שנעשה על ידי מר הרמן, עתונאי במקצועו.
בנוסף, בכתבה עצמה תיאר מר הרמן כי "הדבר המטריד ביותר בעדותם של העובדים לשעבר הוא הרשימה, רשימת המבנים שהם מוגנו לטענתם בחומר מהול ומסוכן ...". בהמשך הכתבה נצפים העובדים כשפניהם מטושטשים והם מוסרים שמות של מבנים: "אתרים שאני אישית יודע שבוצעה עבודה בחומרים האלה, כן עם החומר המזויף כנרית חיל האוויר בת"א, בית אמפא בת"א, נזכרתי עשיתי בית חולים אממממ קרית טבעון בית אבות. תוסיף שתיים לשש שרשמת, תרשום בסיס נחשונים בחשונים" [נספח 1 ל-נ/11].
...
סוף דבר – התביעה נדחית.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקפו הנרחב של ההליך שכלל תשע ישיבות הוכחות, מוצגים ומסמכים רבים וכן ריבוי עדים, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות ושכר טרחה כדלקמן: לזכות מדינת ישראל (משטרת ישראל) – הוצאות בגובה מחצית שכרו של המומחה רו"ח ונה על פי חשבונית ובנוסף שכר טרחה בסך 50,000 ₪.
הואיל והחברה הפקידה ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 3-1 בסך 60,000 ₪ אני מורה למזכירות לפעול לחילוט הערובה ולהעביר מתוכה סך 20,000 ש"ח (על פרותיהם) לזכות כל אחד ואחד מהנתבעים 1-3 באופן שוויוני, על חשבון חלקם בפסיקת ההוצאות ושכר הטרחה דלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בפרשת סיטון, ע"א (מחוזי יר') 6437/99 חגי סיטון נ' רשות השידור, (2001), מדובר היה בפירסום לסדרת הטלויזיה "סיטון", לפיו: "עו"ד סיטון מברך את פרקליטי או ג'יי סימפסון", פירסום שעו"ד סיטון האמתי טען כי נפגע ממנו.
האם צלום אקראי יכול להוות לשון הרע? עניין ע"א (מח' ירושלים) 3645/07 אנה קוזובר נ' חדשות עשר (2009) הוא הדומה ביותר לענייננו, באשר גם שם מדובר בצלום אקראי ברחובה של עיר.
בית המשפט הדגיש כי: "...כאשר צולמה הכתבה, דמותו של התובע נקלטה בעת צלומי המצלמה הנסתרת באקראי, וכי לאור תוכן הכתבה ובשל העובדה ולפיה, הבקורת היא על העמותה, לא היה צריך לטשטש את פניו של התובע, אשר צולמו באקראי, ומבלי שנטען כי הוא עשה דבר מה לא חוקי..." (שם, פסקה 8 (ד) (3)).
...
הכרעה זו תשמש לבחינת הפרסום בענייננו – היינו יש לבחון אם משמעות הופעת עסק התובעת בכתבה, כפי שהיא נלמדת מתוך הפרסום עצמו, בהקשרו הרחב, מובילה מתבונן סביר למסקנה בדבר מעורבות שלילית של התובעת.
בהקשר זה, נראה לי כי אדם סביר הצופה בכתבה כולה, לא ימצא לנכון לקשור בין התובעת לבין נשוא הכתבה.
אני מקבל את טענת ב"כ התובעת כי מדובר בצילום מיותר שאיננו מוסיף דבר לתוכן הכתבה.
נוכח כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את התביעה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1988 בעליון נפסק כדקלמן:

בשידור החדשות בשעה 7:00 בערב הודיע הרדיו על הילדה שנהרגה בשכם, ובשעה 9:00 שידרה הטלויזיה בתכנית החדשות 'מבט' ידיעה על מרדף של המשטרה אחרי מכונית מעורבת באירועי שכם.
ב) בעת הדיון בערכאה הראשונה אישר המערער בעדותו, שהוא האיש שירה באויר, בתמ"ק שבידו, בקטע הרחוב שבין המכונית לבין מבנה המכונה "בית טשטוש", וכי הוא האיש שעמד על סף המאפייה הנ"ל. לא היה גם חולק, שהמנוחה נפטרה, וכי אחותה ניפצעה מפגיעת כדורי העוזי שנורו על-ידי המערער.
אין זה מתקבל על הדעת כלל ועיקר, ששתי ילדות שנפגעו בחוץ מיריות, אחת מהן פצעי מוות והשנייה באופן קשה בליסתה, ייכנסו בלאט לתוך המאפייה, כשאביהן נמצא בפנים, יירדו במדרגות וישבו בצד בשקט בלי לפצות פה, כתלמידות ממושמעות של בית-ספר.
...
מקובלת עלי מסקנתה של הערכאה הראשונה, שעיקר דבריה הובאו לעיל.
רשאית הייתה, על יסוד החומר שלפניה, להגיע להעדפת גירסת ד"ר לרמן, ומסקנה זו סבירה בעיניי לאור הנסיבות הכלליות, שאף הן תוארו בפסק-דינו של בית המשפט קמא.
לא מצאתי פגם כאמור בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ודעת הרוב שבו מקובלת עלי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק"), הנוגעת לשידור כתבה בטלויזיה, מיום 20.9.01, המדווחת על מקרה אונס ושוד שאירע בעיר לוד, והכוללת צילומי טלוויזיה מבית משפט השלום בפתח תקווה, מיום 19.9.01, בהם נראה התובע אזוק ביחד עם שני עצורים נוספים, כאשר לצילומים נלווים דברי קריינות של מגיש החדשות.
אפשר היה לטשטש את פניו של התובע, ומשהדבר לא נעשה נכלל הוא בגדר אותו דיווח על חשד לביצוע העבירות אליהן מתייחס הדיווח החדשותי.
...
אני קובעת כי ראיות אלה בדבר עברו הפלילי המכביד ביותר של התובע מצדיקות הפחתה משמעותית בסכום הפיצויים לו זכאי התובע.
במקרה זה, אני קובעת כי חברת החדשות פעלה בהעדר טינה לתובע וללא זדון.
סוף דבר 12.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו