באותו מועד שודר חלקה השני של הכתבה במהדורה המרכזית של ערוץ 10 ובאתר האנטרנט שלו, תחת הכותרת: "בעקבות חשיפת חדשות 10: בית אמפא בתל אביב מחליף את המיגון. מידע שהגיע לחדשות ערוץ 10 חשף כי עשרות מבנים בישראל עלולים להפוך למלכודת אש כיוון שמוגנו בחומרים מהולים ..." [נספח ט ל-ת/1].
בכתבה שודרו תמונות של מתחרה עסקי של מר אלוק, מבלי שפניו טושטשו, כשהוא מתלונן כי החומרים שנמצאו במחסן החברה בסגולה נגנבו ושייכים לו. מאחר שעסקינן בפלח שוק ספציפי (יישום חומרים מעכבי בעירה ומיגון אש) קיימת סבירות גבוהה כי חברות וגורמים שעוסקים בתחום זה, יזהו את המעורבים בכתבה ויבינו בקלות במי מדובר.
הגנת סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע
כפי ששנינו, ההגנה המנויה בסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע מונה ארבע יסודות: חובה לעשות פירסום; החובה חלה בנוגע לכל מי שאליו הופנה הפירסום; תוכן הפירסום אינו חורג מהנדרש לבצוע החובה; הפירסום נעשה בתום לב.
בעניינינו, מדובר בפירסום לציבור הרחב באמצעי תיקשורת – טלויזיה, שנעשה על ידי מר הרמן, עתונאי במקצועו.
בנוסף, בכתבה עצמה תיאר מר הרמן כי "הדבר המטריד ביותר בעדותם של העובדים לשעבר הוא הרשימה, רשימת המבנים שהם מוגנו לטענתם בחומר מהול ומסוכן ...". בהמשך הכתבה נצפים העובדים כשפניהם מטושטשים והם מוסרים שמות של מבנים: "אתרים שאני אישית יודע שבוצעה עבודה בחומרים האלה, כן עם החומר המזויף כנרית חיל האוויר בת"א, בית אמפא בת"א, נזכרתי עשיתי בית חולים אממממ קרית טבעון בית אבות. תוסיף שתיים לשש שרשמת, תרשום בסיס נחשונים בחשונים" [נספח 1 ל-נ/11].
...
סוף דבר – התביעה נדחית.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקפו הנרחב של ההליך שכלל תשע ישיבות הוכחות, מוצגים ומסמכים רבים וכן ריבוי עדים, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות ושכר טרחה כדלקמן:
לזכות מדינת ישראל (משטרת ישראל) – הוצאות בגובה מחצית שכרו של המומחה רו"ח ונה על פי חשבונית ובנוסף שכר טרחה בסך 50,000 ₪.
הואיל והחברה הפקידה ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 3-1 בסך 60,000 ₪ אני מורה למזכירות לפעול לחילוט הערובה ולהעביר מתוכה סך 20,000 ש"ח (על פרותיהם) לזכות כל אחד ואחד מהנתבעים 1-3 באופן שוויוני, על חשבון חלקם בפסיקת ההוצאות ושכר הטרחה דלעיל.
