"נקבע זה מכבר כי ההבחנה בין פסק ביניים בבוררות לבין החלטה אחרת שניתנה בבוררות, תיעשה על פי אותם המבחנים בהם נעשה שימוש על מנת להבחין בין פסק דין חלקי להחלטה אחרת של בית המשפט... החלטה, שנטען לגביה כי היא פסק-דין חלקי, תיחשב לכזו רק כאשר ברור כי הדיון במחלוקת נושא ההחלטה הושלם, התיק ניסגר בכל האמור למחלוקת זו, ובידי הצדדים נימצאת החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת, שלמה ובעלת קיום עצמאי משלה... באופן דומה, נקבע כי המבחן הראוי לבחינת סופיות ההחלטה, על מנת לקבוע אם מדובר בפסק דין חלקי או בהחלטה אחרת – הוא מבחן הסעד, היינו האם התובע קיבל את הסעד הסופי שבקש או חלק ממנו או שהוא נשלל ממנו" (רע"א 5526/18 יפה נ' דיאמנט, פסקאות 18-19 לפסק דינו של השופט מינץ והאסמכתאות שם, ניתן ב-13.12.2018).
הבורר והקבוצה סוברים כאמור שפסק 2017 אינו אלא החלטה אחרת, ולכן אין מניעה שהפסק הסופי יכיל הוראות סותרות, אלא שכבר קבעתי לעיל כי פסק 2017 אינו החלטה אחרת כי אם פסק ביניים לכל דבר ועניין.
...
הכרעות קודמות
לצורך הבנת המחלוקת הנוכחית, אין מנוס מפירוט ההתרחשויות הקודמות, הן אלו שבאכסניית הבוררות והן אלו שבבית המשפט.
השלושה דחו את המתווה המוצע וחזרו על עמדתם לפיה אין להחזיר את הבוררות לנקודת ההתחלה, כי הבורר כבר קיבל את עמדתם באשר לאופן בו צריכה להיעשות ההתחשבנות בקשר לרכיב התייקרויות הבניה, וכבר קבע כי השלושה שילמו תשלומי יתר; כי "לבורר אין סמכות לשנות מקביעותיו", וכי גם אם שגה בקביעתו בפסק 2017 אינו יכול לחזור בו מקביעתו זו. למען הסר ספק הדגישו כי "ככל שכבוד הבורר מבקש להטיל את החישוב על גורם מקצועי אזי החישוב יבוצע אך ורק בהתבסס על פסק הבורר והראיות הקיימות בתיק עד למתן פסק הבורר".
השלושה הודיעו לבורר כי "בדעתם לעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול החלטות אלה ולמתן הוראות מתאימות", וכי "לא ניתן להמשיך בניהול הבוררות בטרם יישמע דברו של בית המשפט המחוזי הנכבד".
באין החלטת עיכוב ניתן ע"י הבורר ביום 05.01.2020 "פסק בוררות" בו חזר על כל השתלשלות העניינים, על החלטותיו הקודמות, על קביעות בית המשפט, ועל טענות הצדדים, וקבע:
"למרבה הצער, בשלב הראשון של ניהול הבוררות, הטענות המתוארות בסעיף 26 לעיל היו טענות כבושות. בעלי הדין לא טרחו להעלותם בפני, ולכן גם לא הייתי מודע להם, וממילא לא הובאו שום ראיות בקשר לטענות אלה. אם התובעים היו פועלים על פי ההנחיות שהוצאתי, טענות אלה היו מתבררות בהמשך הבוררות. לא מן הנמנע כי טענותיהם של התובעים בעניין זה, היו מתקבלות על ידי".
התוצאה האופרטיבית בפסק הסופי היא:"הנני דוחה את תביעתם של התובעים בגין הוצאות הבנייה". שלושת התובעים חויבו בשכר טרחת הבורר בסך 27,790 ₪, וכל אחד מהשלושה חוייב בשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪ (להלן – פסק הבוררות הסופי).
וכפי הפסיקה:
"הלכה היא ש'סופיות פסק הבורר מתבטאת בכך 'שעם מתן הפסק הבורר הוא functus officio ואינו רשאי עוד להוסיף או לגרוע מן הפסק דבר, גם אם הגיע למסקנה, ששגה בפסקו'... הדין בישראל הוא שבורר רשאי לשנות מהחלטות ביניים שנתן, ולנווט את הדיון שלפניו ..., אך אין בכוחו לשנות או לשלול תוקפו של פסק בוררות שנתן אלא בהתאם להוראות החוק או להוראות בית המשפט" (אב"ע 66522-01-20 עו"ד קצף נ' אי ג'י טי השכלה בע"מ ואח', פסקה 7, ניתן ב-08.03.2020;
וכן:
"משפוסק בורר את פסקו, הפסק - על דרך העיקרון - פסק סופי הוא, ולא ניתן לשנותו, לתקנו או לבטלו אלא כהוראת החוק... וכך, אם לאחר שפָּסַק את פְּסָקוֹ, הגיע בורר לכלל מסקנה כי בפוסקו כפי שפסק נתפש הוא למישגה מהותי בגופם של דברים, אין בידו לחזור בו מהכרעתו ולשנות את הפסק, ממש כשם שאין בידו של בית-משפט, לאחר פסיקת הדין, לחזור בו ולשנות את הכרעתו. הבורר, כמוהו כבית-משפט, מלאכתו תמה ונשלמה עם מתן פסק הבוררות; הבורר הוא functus officio. עם מתן הפסק נסתיים תפקידו של הבורר, וסמכותו לדון במחלוקת שבין הצדדים פקעה ואיננה עוד. אם יוסיף הבורר ויחליט בענייני הבוררות לאחר מתן הפסק - עשייתו עשייה שבהיעדר סמכות היא... שינוי מהותי בגופו של הפסק - תיקון-טעות-של-מהות אשר נפלה בפסק, פסק של בית-משפט או של בורר - ניתן אך לשיקולה ולסמכותה של ערכאת הביקורת: בית-משפט שלערעור לעניינו של בית-משפט ובית-המשפט המוסמך לעניינו של פסק בורר. נזכיר עוד כי העילות להתערבות בפסק בורר מצומצמות הן בהיקפן לעומת העילות להתערבותה של ערכאת ערעור בפסק דינו של בית-משפט, והדברים ידועים" (רע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ' מכבי נתניה כדורגל בע"מ, פ"ד סא(1) 406, 427-428).
בפסק 2017 ובפסק פברואר 2019 קבע הבורר לאחר הליך שמיעת ראיות וחקירת מצהירים, הן מצהירי השלושה והן נציגי הקבוצה, בהיגדים ברורים שאינם מצריכים פרשנות, כי "אין הסבר מתקבל על הדעת לשיעור ההתייקרות ביחס לדירת התובעים נקר" כי "מושכלות יסוד הן כי ציפייתם הלגיטימית של כל אחד מהרוכשים היא שככל שיחול שינוי באומדן הפרויקט, תושלם יתרת הכספים באופן פרופורציונאלי להשקעתם המשוערת ההתחלתית של כל אחד מהרוכשים" כי "נחה דעתי שמשפחת נקר שילמה תשלום ביתר בגין סעיף ההתייקרויות של בניית הפרויקט" וכי "נחה דעתי שמשפחות נקר, בן אקון ובסרב שילמו תשלום ביתר בגין סעיף ההתייקרויות של בניית הפרויקט".
מדובר בקביעות נחרצות שניתנו לאור קבלת התיזה של השלושה בדבר הדרך בה צריכים לחשב את ההתיקרויות בבניה ובהיעדר טענה אחרת מצד הקבוצה.
משכך אני מורה:
· הבורר עו"ד אהרן פולק יישאר בתפקידו.
