מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת "הגנה מן הצדק" בשל פיצול כתבי אישום וסיכון פלילי כפול

בהליך תאונת דרכים ללא נפגעי גוף (נ"ב) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול כתב האישום וזאת מחמת טענת הגנה מן הצדק, נוכח העובדה שהמשיבה פיצלה את פרטי האישום, לשני כתבי אישום שונים, מקום בו ניתן היה להגיש כתב אישום אחד, אשר מכיל מספר פרטי אישום כנגד המבקש.
בנוסף, טוענת המשיבה כי אין זהות בין עדי התביעה בשני ההליכים וודאי שאין בעצם הפיצול משום גרימת "סיכון כפול" למבקש טענה אחרונה זו כאמור לא הועלתה על ידי המבקש בטיעוניו.
המחוקק מצא לנכון לתקן את סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי אשר עניינו – טענות מקדמיות ולהוסיף תקנת משנה 10 שעניינה הגנה מן הצדק, היינו מתן אפשרות לנאשם לטעון טענה מקדמית לאחר תחילת המשפט, לפיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בעיניין בורוביץ', נקבעה הלכה לפיה, תיבחן הטענה המקדמית על פי שלושה מבחנים: זהוי פגמים שנפלו בהליכים נגד הנאשם ומידת עוצמתם.
...
מאחר והמבקש נשפט בגין עבירת השכרות איני סבור שיהיה זה נכון לקבל את עמדת המשיבה ולהעמידו בפני הרשעה נוספת בגין האירוע מושא כתב אישום זה, אירוע אשר יכול היה בנקל להיכלל בכתב אישום אחד והנאשם היה נענש פעם אחת בלבד (בהנחה שהיה מורשע בעבירות נוספות מושא הליך זה שלפניי ).
סופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה, כי בענייננו, מקובלים עלי נימוקי בקשת המבקש, לרבות ההפניות המשפטיות עליהן הסתמך ואין כל דרך להורות על תרופה אחרת, זולת ביטול כתב האישום.
על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול כתב האישום.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בעיניין טענתו המקדמית של הנאשם, לפיה יש לבטל את כתב האישום נגדו מכוח "הגנה מן הצדק" מאחר ובנסיבות כמתואר בבקשה, פוצלו מראש האישומים כנגדו ל-2 כתבי אישום נפרדים, למרות שמקורם בארוע אחד, מכאן עולה טענת "כבר נשפטתי" בקשר עם טענה של העמדתו של הנאשם ב-"סיכון פלילי כפול". ביום 10.05.20, נתפס הנאשם על ידי שוטרים בכף, ונרשמו לו במקום 2 דוחות תעבורה: הראשון, דו"ח מסוג הזמנה לדין, בעבירה לכאורה של נהיגה בזמן פסילה [כתב האישום שבפני], לגביו זומן הנאשם לתחילת משפטו ביום 18.03.21.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ב"כ המאשימה, אני סבור כי אין מקום לבטל את כתב האישום שבפני ואני דוחה את טענת הנאשם, וזאת מהסיבות העיקריות המפורטות בקצרה, להלן: (במידת הצורך, אם יעלה הדבר בסיכומי הצדדים, ארחיב עוד בפסק הדין).
בראש ובראשונה מקובלת עלי עמדת המאשימה, כי נכון עשתה בכך שהפרידה מלכתחילה את האישום שעניינו "ברירת משפט" (שימוש בפלאפון) מכתב האישום (הזמנה לדין) שהוגש בפני, ושמרה בכך על זכותו של הנאשם לשלם את הקנס הקבוע בחוק במקום להישפט בביהמ"ש, כל זאת בהתאם ל"סדרי הדין המיוחדים בעבירות קנס" הקבועים בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1992 [להלן: "החוק"].
סיכומו של דבר, לא מצאתי כי כתוצאה מ"פיצול האישומים" במקרה זה, נגרמה פגיעה חריפה בתחושת הצדק, בהוגנות ההליך או בזכויות הנאשם, ומכאן שאין לקבל את עתירת הנאשם מכוח "הגנה מן הצדק" מחמת העמדתו לכאורה תחת "סיכון פלילי כפול". משום כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום שבפני מכוח הטענה ל-"הגנה מן הצדק". הנאשם ייתן מענה לכתב האישום במועד הישיבה הקרובה הקבועה בפני.
מזכירות תעביר החלטתי לב"כ הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בפני בקשת נאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם 1") לביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק שבאה לידי ביטוי בשיהוי ניכר בהגשת כתב האישום, בטענה שלא נערך שימוע לנאשם 1 בטרם הגשת כתב האישום וכן בטענת סיכון כפול.
הטענה לכפל אישומים : בתי המשפט השונים אשר נדרשו לסוגיית פיצולו של ארוע פלילי לשני כתבי אישום שונים הביעו לעיתים השגותיהם מפיצול זה אך לא נטו לקבל טיעוני הנאשמים כי יש לבטל כתב האישום השני בגין טענת הגנה מן הצדק.
...
בית המשפט סוקר ההלכות הנוהגות בטענת הגנה זו וקובע : "6. בחינת נסיבות העניין לאור האמור לעיל, מעלה כי לא היה מקום לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד המשיב. אף כי הנהיגה בשכרות ומעשי התקיפה היו סמוכים זה לזה מבחינת הזמנים, מדובר בשני אירועים נפרדים, אשר הדיון בעבירות שנעברו לכאורה במסגרתם הוא בסמכותם של בתי משפט שונים. הפרדת הדיונים נעשתה אם כן כדין, ולא שוכנענו כי היה בה כדי לפגוע בזכויותיו של המשיב, או באפשרותו להתגונן בפני יתר העבירות שיוחסו לו (השוו: ת"פ (מחוזי ת"א) 40051/08 מדינת ישראל נ' חלפון (לא פורסם, 7.12.2008); ע"פ (מחוזי נצ') 1004/04 אמל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.4.2004))." ור' לדוגמא ע"פ 1004/04 פואז אמל נ' מדינת ישראל, לא פורסם (13/4/04) אשר קדם לעיגונה של טענת ההגנה מן הצדק בחוק העונשין.
לעניין זה יפים כב' השופט (כתוארו אז) רובינשטיין ברע"פ 1103/12 רועי דה מאיו נ' מדינת ישראל (16/2/2012) : "כשלעצמי, וכך על סמך דבריהם של שני בתי המשפט הקודמים משלא נתבקשה תשובה, סבורני מחד גיסא כי אכן הפגמים בהתנהלותה של המשיבה חמורים וטעונים הפקת לקחים, אך מאידך גיסא התקשיתי להלום שימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, מן הטעם הפשוט, שניתן להמשיך את ההליך הפלילי שהוא באינטרס הציבור ולרפאם - בשונה ממצב שאין בו הפיכות. יודגש, כי אין משמעות הדבר שבית המשפט משלים עם הפגם; כדי שיירפא, על הנאשם למצוא דרך הגונה להסדרת העיון, כך שזכויותיו של הנאשם 1 להליך הוגן לא ייפגעו, אך ההליך הפלילי יבוא על מיצויו. המשיבה היא הציבור, היא מייצגת אינטרס ציבורי, של העמדת עבריינים לדין – אך לא פחות גם הוגנות כלפי כולי עלמא; הדבר חיוני." ומן הכלל אל הפרט : הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אירוע אחד נופלת בגדר מחדל תביעתי אשר ניתן למנעו באמצעות הנהגת נהלי עבודה מסודרים משלב החקירה ועד התביעה, מה גם שאותו גורם תביעתי (התביעה המשטרתית) אחראית במקרה זה להגשת שני כתבי האישום.
מכל האמור עד כה ,אין בידי לקבל טענות נאשם 1 ואני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע לפניי בקשה לביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק בשל פיצולו של ארוע מתמשך אחד לשני תיקים, אשר נדונים בשני בתי משפט שונים.
בספרו "הגנה מן הצדק" (מהדורה שנייה, 2009, עמ' 331-333), מסביר המחבר ישגב נקדימון את מהות ההגנה מן הצדק מפני כפל הדין הפלילי: "על-פי המצב המשפטי דהיום, עומד לנאשם שביל הגנה נוסף מפני כפל הדין הפלילי, גם כשאין מתקיימים יסודותיהן של טענות ההגנה "כבר נשפטתי", "סיכון כפול" ו"מעשה בית דין".
...
סבורני כי ההגינות מחייבת לאפשר לנאשם, החפץ בכך, לנהל את ההליך כולו, במסגרת הליך אחד ובין כתליו של בית-משפט אחד.
בכל הנוגע לטענת השיהוי, סבורני כי יש לקבל את הסברי המאשימה, ולפיכך לא מצאתי שיש לקבל את הטענה.
סוף דבר אשר על-כן, אני מקבל את טענת ההגנה מן הצדק של הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים לפניי ביום 9.3.14 העלה ב"כ המבקש טענת הגנה מן הצדק, בשל פיצולו של כתב אישום לשני תיקים.
באשר לטענת ההגנה מן הצדק, בספר "הגנה מן הצדק" של ישגב נקדימון, (מהדורה שנייה, 2009, עמ' 331-333), עולה מהות ההגנה מן הצדק מפני כפל הדין הפלילי: "על-פי המצב המשפטי דהיום, עומד לנאשם שביל הגנה נוסף מפני כפל הדין הפלילי, גם כשאין מתקיימים יסודותיהן של טענות ההגנה "כבר נשפטתי", "סיכון כפול" ו"מעשה בית דין".
טענת ההגנה מן הצדק עוגנה על-ידי המחוקק בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 אשר קובע כדלקמן: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". המבחנים המרכזיים לקבלת טענת הגנה מן הצדק נקבעו, בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005): "שאלת החלתה של הגנה מן הצדק על מקרה נתון טעונה בחינה בת שלושה שלבים: בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעיניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום". יישום המבחנים האמורים בעיניינו מעלה כי לא היתקיימו התנאים לקבלת טענת הגנה מן הצדק, הפגם העקרי אותו העלה ב"כ הנאשם הנו כי הנאשם נחקר במסגרת אותה חקירה על שני אירועים שונים ותחילה הוחלט להגיש נגדו כתב אישום רק בגין הארוע המאוחר, ואולם, טוענת המאשימה ובצדק, כי החקירה פוצלה לשני אירועים שונים, כמו כן, הנאשם נחקר בשלב מסוים בגין הארוע נשוא כתב אישום זה. אין המדובר בארוע מתמשך בגינו נאלץ הנאשם לנהל שני הליכים מקבילים.
...
בכל הנוגע לטענת הנאשם כי העבירה של החזקת סכין איננה מגלה עילה, בשלב זה דין הטענה להידחות, יש לבחון את הטענה לאחר שיישמעו העדים בתיק ובמסגרת הכרעת הדין.
סיכומו של דבר: הבקשה לביטול כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק נדחית.
הבקשה למחיקת העבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו