בדיון שהתקיים לפניי ביום 9.3.14 העלה ב"כ המבקש טענת הגנה מן הצדק, בשל פיצולו של כתב אישום לשני תיקים.
באשר לטענת ההגנה מן הצדק, בספר "הגנה מן הצדק" של ישגב נקדימון, (מהדורה שנייה, 2009, עמ' 331-333), עולה מהות ההגנה מן הצדק מפני כפל הדין הפלילי:
"על-פי המצב המשפטי דהיום, עומד לנאשם שביל הגנה נוסף מפני כפל הדין הפלילי, גם כשאין מתקיימים יסודותיהן של טענות ההגנה "כבר נשפטתי", "סיכון כפול" ו"מעשה בית דין".
טענת ההגנה מן הצדק עוגנה על-ידי המחוקק בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 אשר קובע כדלקמן:
"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
המבחנים המרכזיים לקבלת טענת הגנה מן הצדק נקבעו, בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005):
"שאלת החלתה של הגנה מן הצדק על מקרה נתון טעונה בחינה בת שלושה שלבים: בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעיניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום".
יישום המבחנים האמורים בעיניינו מעלה כי לא היתקיימו התנאים לקבלת טענת הגנה מן הצדק, הפגם העקרי אותו העלה ב"כ הנאשם הנו כי הנאשם נחקר במסגרת אותה חקירה על שני אירועים שונים ותחילה הוחלט להגיש נגדו כתב אישום רק בגין הארוע המאוחר, ואולם, טוענת המאשימה ובצדק, כי החקירה פוצלה לשני אירועים שונים, כמו כן, הנאשם נחקר בשלב מסוים בגין הארוע נשוא כתב אישום זה. אין המדובר בארוע מתמשך בגינו נאלץ הנאשם לנהל שני הליכים מקבילים.
...
בכל הנוגע לטענת הנאשם כי העבירה של החזקת סכין איננה מגלה עילה, בשלב זה דין הטענה להידחות, יש לבחון את הטענה לאחר שיישמעו העדים בתיק ובמסגרת הכרעת הדין.
סיכומו של דבר:
הבקשה לביטול כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק נדחית.
הבקשה למחיקת העבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה נדחית.
